חדירת הטיסן הזעיר של חיזבאללה מלבנון לשטח ישראל משווקת כמבצע תודעתי של הארגון הלבנוני, וכחלק מהקרב שהוא מנהל מול צה"ל על חופש התנועה האווירי. אבל ראוי לציבור – וכמובן לדרג המדיני – להביט על האירוע באופן שונה: מלחמת הכטב"מים, שעד היום הוגדרה כמלחמה הבאה אחרי הטילים והרקטות כבר כאן.
האויב המרכזי, גם הפעם, הוא איראן שהפכה למעצמה בתחום, למרות שהיא כמובן לא מתקרבת ליכולות של ישראל. ואולם טהרן הצליחה לפתח יכולות של כלי טיס בלתי מאוישים בגדלים שונים ולמשימות מגוונות, מתצפית ועד נשיאת חומרי נפץ לפעולות תקיפה רחוקות, בטווחים של מאות רבות של קילומטרים. מי שמוביל את הפרויקט הוא חיל האוויר האיראני, יחד עם משמרות המהפכה וכוח קודס שמייצאים אותו לשלוחיהם במרחב – בעיראק, בתימן, בסוריה ובלבנון.
מטוסי חיל האוויר בשמי לבנון
בשנים האחרונות ראינו את השיפור בביצועים של מערך הכטב"מים האיראני גם בפעולות בערב־הסעודית, נגד מתקני הנפט של חברת "אראמקו", שהפתיעו אפילו את האמריקנים, בהמשך בתימן על ידי החות'ים ובתקיפות האחרונות באמירויות.
בכל הנקודות האלו הציבו האיראנים בסיסים עבור המל"טים, שיכולים להגיע לישראל בתקיפות משולבות. זהו, כפי שאנו רואים, אחד האיומים המרכזיים שחיל האוויר מתמודד איתם כעת. באזור אילת, למשל, ניתן לראות את הפריסה של מערכת ההגנה האווירית שנועדה לסכל חדירה מתימן, ובצפון את מערכת "טל שמיים" כשהיא גלויה לכל באוויר.
סוללת כיפת ברזל בגליל העליון
(צילום: אביהו שפירא)
אירוע החדירה של הטיסן תפס את חיל האוויר במוכנות מחשש לחדירה של כלי טיס מכיוון סוריה. זאת אחרי דיווח על הפלת שני כטב"מים בעיראק, שלא ניתן לשלול כי היו בדרכם לישראל. ברשות צה"ל המערכות המתקדמות בעולם להתמודדות עם האיום הזה: מאמצעים להפלת רחפנים הפרוסים באוגדת הגליל, שסיכלו חדירות גם בשבוע שעבר; דרך כיפת ברזל ששודרגה לטפל בכלי טיס ולא רק ברקטות ועשתה זאת מול כטב"מים של חמאס בעזה; וכמובן הכלים הידועים – מסוקי ומטוסי קרב.
כאן נכנסים שיקולים נוספים, בין היתר של עלויות הפעלת האמצעים היקרים מול טיסן זעיר שעלותו מאות שקלים, וכמובן ההתרעה והפעלת האזעקות. האם נכון להכניס מאות אלפי אזרחים לחרדה בגלל חדירת טיסן, או שיש לשמור את האמצעי הזה לאירועים מורכבים יותר, כפי שנעשה מול רקטות חמאס? מערכות הגילוי מול עזה מספקות התרעה ורק במקרה של זיהוי נפילות מדויקות הן מופעלות, או כאשר מתבצע ירי לאזור המרכז, כשהרקטה אמורה לנחות בים ויש מרחב לשיקול דעת לא להפעיל את ההתרעה.
נסראללה: "מייצרים רחפנים. מי שרוצה לקנות - שיבקש"
(קרדיט: טוויטר)
בכל מקרה, מערך ההגנה האווירית המשודרג משלב היום בין יכולות מול רקטות וטילים מהמתקדמות בעולם לבין הגנה מפני מעופפים, מל"טים, מזל"טים וכלים אחרים נושמי אוויר שטסים כטילי שיוט. מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, תא"ל רן כוכב, טבע את המונח טמ"ר – טילים מעופפים, מל"טים ורקטות.
חיזבאללה, שלא כהרגלו, לקח אחריות על חדירת כל הטיס. הוא גם העניק לו שם, "חסאן", וציין כי הגיע לעומק 70 קילומטרים בתוך שטח ישראל ושהה ביעד כ-40 דקות. לאחר מכן כלי הטיס שב ללא הפרעה לאחר השלמת המשימה. מבחינת נסראללה, זהו צעד נוסף במלחמה שהכריז לצמצום חופש הפעולה האווירי של צה"ל בלבנון שנועד לאיסוף מודיעין.
חיזבאללה מפעיל מערכות נ"מ נגד מטוסי חיל האוויר וכלי הטיס הבלתי מאוישים של ישראל. בנאומו בשבוע שעבר אמר מזכ"ל הארגון כי "הצרנו את חופש הפעולה האווירי של ישראל מעל לבנון", ובכירים במטכ"ל אישרו באחרונה כי חופש הפעולה הזה של חיל האוויר אכן נפגע.
במסגרת פעילות המב"מ (המערכה בין המלחמות) בסוריה משמיד צה"ל משלוחי טילים מדויקים, מערכות הגנה אוויריות וכלי טיס בלתי מאוישים. נסראללה הגיב לכך והצהיר כי חיזבאללה החל לייצר בשנים האחרונות רחפנים בתוך לבנון. "ישראל רוצה למנוע מאיתנו לייבא רחפנים מאיראן", אמר. "כמו שיש לנו יכולות טכנולוגיות להפוך את הטילים שלנו למדויקים, כבר זמן רב שאנחנו מייצרים בלבנון רחפנים. מי שרוצה לקנות, שיגיש בקשה".
כעת נשאלת השאלה אם התגובה הישראלית – בומים על-קוליים מעל שמי ביירות, ואמש גם מעל צור – היא הנכונה. לבנון במשבר כלכלי ופוליטי חמור' ונסראללה מנסה למצב את עצמו כמנהיג עצמאי ולא בן חסות איראני. דוגמה לכך הייתה למשל בפגישה עם מנהיג איראן עלי חמינאי לפני שבועיים, שם הוא נמנע מלהגיד שחיזבאללה יגיב לתקיפה ישראלית באיראן והסתפק בתשובה שטהרן תדע להגיב.
זו אמירה מחושבת, סבורים באגף המודיעין, שמתארת בדיוק את מצבו החדש, 30 שנה לאחר כניסתו לתפקיד. נראה שהעימות מול ישראל הוא כרגע תודעתי. אין למנהיג חיזבאללה אינטרס לדרדר אותו ללחימה, וזה משרת אותו פנימה, בתוך לבנון. כבר במהלך סוף השבוע ספג נסראללה ביקורת על הפעולה. הוא נדרש לענות מדוע סיבך את לבנון, ועוד בימים של משבר כלכלי.
יש לציין כי מערך ההגנה של ישראל מול האיומים הרחוקים של איראן עשוי לזכות לסיוע בזכות קשרים ביטחוניים עם נסיכויות המפרץ. דמיינו מערכות התרעה שפרוסות במדינות שהן וישראל מחזיקות באינטרסים משותפים מול טהרן.
בכל מקרה, האופציות של ישראל הן יותר מוגבלות. אף אחד לא ייגרר לסבב לחימה בגלל טיסן שחדר. מערך ההגנה יתחקר את האירוע, אבל לנוכח האיום המתפתח, הציבור צריך להבין שזו המערכה הבאה. ובכל זאת, מבין כל מדינות העולם, ישראל היא המתקדמת ביותר בתחום מבחינת התקפה, וגם הגנה, למרות החדירה.
מערך ההגנה של ישראל מול האיומים הרחוקים של איראן עשוי לזכות לסיוע בזכות קשרים ביטחוניים עם נסיכויות המפרץ. דמיינו מערכות התרעה שפרוסות במדינות שהן וישראל מחזיקות באינטרסים משותפים מול טהרן.
