כוונתו של שר הביטחון בני גנץ להמשיך בהליך בחירת הרמטכ"ל הבא נבלמת נכון לעתה על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הטיעון - ראוי שממשלת מעבר תימנע מקבלת החלטות חשובות שניתן לדחות אותן. האומנם כך נכון שייעשה?
החוק או הנוהג שלפיו ממשלת מעבר אמורה שלא לקבל החלטות חשובות שיסנדלו את הממשלה הבאה מתבסס על ההנחה כי המצב "הרגיל" הוא שרוב הזמן יש ממשלה קבועה, ולכן רצוי כי למשך חודשים ספורים, פעם בארבע שנים תהיה הקפאה מרבית של החלטות הממשלה. לא זה המצב בישראל מאז 2019. מי שיספור ימצא כי בשלוש השנים האחרונות היו יותר חודשים שבהם הייתה ממשלת מעבר מאשר ממשלה "רגילה". זוהי תופעה עצובה אבל קיימת. במצב דברים זה חובה להגמיש את ההנחיה הדרקונית ולאפשר לממשלה להמשיך ולנהל את ענייני המדינה כמעט כרגיל.
חמש הערות לגבי מינוי הרמטכ"ל: הראשונה - התאריך. התאריך הקבוע של 1 בינואר, הקיים מאז 1995, אינו מקרי. צה"ל פועל לפי תוכניות עבודה שנתיות, ואינו יכול לתפקד אחרת. סוגיות פשוטות כמו כמה פלוגות במילואים יזומנו לתעסוקה מבצעית, איזו רמת מלאים יש לשמור, אילו פרויקטים לממן ועוד מאות משתנים הינם חלק ממטריצה גדולה שחייבת להיקבע לפני כל שנה. מקובל ורצוי אם כן שזהות הרמטכ"ל הבא תיקבע כשלושה חודשים לפני 1 בינואר והוא יהיה שותף דומיננטי בהכנת שנת העבודה הבאה.
הערה שנייה קשורה בסגן הרמטכ"ל. בכל תרחיש, מינוי רמטכ"ל יביא גם להחלפת סגן הרמטכ"ל ולכן רצוי מאוד שהשניים לא יתחלפו באותה עת, אלא שסגן הרמטכ"ל החדש ייכנס לתפקידו כחודשיים קודם. יותר מכך, מינוי הכרחי של סגן רמטכ"ל חדש יגרום לתזוזה מסוימת בתפקידי אלוף בצה"ל, ותזוזה זו חייבת להיעשות לפני כניסת סגן הרמטכ"ל לתפקידו, שחייבת להיות לפני כניסת הרמטכ"ל לתפקידו.
הערה שלישית - מה יקרה אם החלטת היועמ"ש לא תשתנה: הבחירות תהיינה כנראה ב-1 בנובמבר 2022, ובמקרה הטוב ביותר תושבע ממשלה חדשה בתחילת דצמבר. אם ימונה שר ביטחון חדש אזי הוא יתעקש (בצדק) לבחון את המועמדים, והנה הגענו ל-1 בינואר 2023 ‑ ועכשיו צריכים בתוך כמה ימים גם להחליט וגם לאפשר כניסה לתפקיד של רמטכ"ל וסגן חדשים. יותר מכך, מה יקרה אם לא ניתן יהיה אחרי הבחירות להקים ממשלה קבועה ונלך שוב לבחירות? מתי ידונו במינוי רמטכ"ל?
הערה רביעית: יש שאומרים כי הפתרון הוא פשוט - נבקש מאביב כוכבי להישאר עוד כמה חודשים בתפקיד. מעבר למה שציינתי לגבי נכונות התאריך יש גם היבט נוסף. מן הראוי שנכבד את המוסדות שלנו ואת התהליכים הממלכתיים. תחשבו כמה לא מכובד יהיה "לבקש" מכוכבי, כאילו לבקש משכן לשמור לי על הילדים עד שאקנה משהו במכולת. רמטכ"ל צריך לסיים קדנציה באופן מכובד ובתאריך שהכול מתכנסים אליו בלי בקשות ובלי אלתורים.
ודבר אחרון - בניגוד לתפקידים אחרים כמו מבקר המדינה, יועמ"ש, נגיד בנק ישראל ועוד, שניתן בקלות להציע 20 מועמדים ראויים, הרמטכ"ל ייבחר תמיד מתוך קבוצה מאוד מצומצמת של בעלי רקע דומה. אין כאן אפוא שיקול שלפיו השר רוצה למנות מישהו שתואם לתפיסת עולמו הפוליטית, הכלכלית או המשפטית. בחירת רמטכ"ל נעשית על בסיס מקצועי וממלכתי, ולכן כדאי שתיעשה לכל המאוחר ב-23 בספטמבר, ערב ראש השנה.
- אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com