העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם היום (ה') כתבה שבה הוא חושף לטענתו על סמך מסמכים פנימיים של מחלקת המדינה האמריקנית שיטות ששימשו את הממשלים בארה"ב כדי להגן על ישראל מחוקים אמריקניים הנוגעים לזכויות אדם, וכך להמשיך לספק לה נשק על אף ההאשמות המופנות נגדה בדבר הפרה של זכויות שכאלה.
3 צפייה בגלריה
"אף אחד לא אמר את זה, אבל כולם ידעו שבנוגע לישראל יש חוקים אחרים". האם הייתה החרגה?
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
הכותרת
איך המלחמה בישראל משפיעה על הבחירות בארה"ב?
30:16
לפי הדיווח, גורמים אמריקניים רשמיים בחנו יותר מ-12 מקרים מאז שנת 2020 שנטען כי בוצעו בהם הפרות חמורות של זכויות אדם על-ידי כוחות הביטחון הישראליים, אבל עשו מאמצים כבירים כדי לאפשר ליחידות האחראיות לכאורה להפרות הללו להמשיך לקבל גישה לנשק אמריקני. על פי העיתון, גורמים אמריקניים רשמיים לשעבר אומרים כי בכך תרמו בכירים אמריקנים לתחושת החסינות שאיתה ניגשה ישראל לכאורה למלחמה הנוכחית שלה בעזה.
ב"גרדיאן", עיתון המזוהה עם השמאל העמוק ונוהג לבקר בחריפות את ישראל, מדווחים כי תחקיר של כתבי העיתון, שהתבסס על בחינת מסמכים פנימיים של מחלקת המדינה וראיונות עם אנשים הבקיאים בדיונים פנימיים רגישים, חושף כיצד מנגנונים מיוחדים שימשו בשנים האחרונות כדי להגן על ישראל מחוקי זכויות האדם האמריקניים, אף שיחידות צבאיות מבעלות ברית אחרות של ארה"ב המקבלות סיוע אמריקני, בכלל זה אוקראינה, ספגו מאחורי הקלעים סנקציות או נשאו בהשלכות כלשהן בגין הפרות של זכויות אדם.
לפי "הגרדיאן", גורמים במחלקת המדינה הצליחו למעשה לעקוף את החוק האמריקני שנועד למנוע מצב שבו ארה"ב תהיה שותפה להפרת זכויות אדם שמבצעות יחידות של צבאות זרים, חוק משנות ה-90 המכונה "חוק לייהי", על שם הסנאטור דאז פטריק לייהי. ב"גרדיאן" טוענים כי שום בעלת ברית אחרת של ארה"ב אינה זוכה להסדר דומה.
בשיחה עם הסנאטור לייהי עצמו אמר יוזם החוק כי החוק לא יושם בעקביות, "ומה שראינו בגדה המערבית ובעזה הוא דוגמה בוטה לכך. במשך שנים רבות הפצרתי בממשלים האמריקניים להחיל את החוק הזה על מה שקורה שם, אבל זה לא קרה".
בעיתון מציינים כי בין המקרים שנבחנו מאז שנת 2020 הרג העיתונאית שירין אבו עאקלה, מות האזרח הפלסטיני-אמריקני בן ה-78 עמר אסעד, ומותו של אחמד עבדו בן ה-25 שהפלסטינים טענו כי הוצא להורג כשישב במכוניתו. בדו"ח על מות עבדו, שבדיווחים מסוימים נטען כי ייתכן שנגרם מטעות בזיהוי, כתבו אנשי מחלקת המדינה כי ישראל נמנעה מלהשיב על שאלות שהציגו לה אנשי המחלקה בנוגע לירי. במקרה של אסעד מת האזרח הפלסטיני-אמריקני מהתקף לב לדברי ישראל, ומכיוון שאי-אפשר היה לקשור את סיבת המוות למעשיהם של החיילים, שהוציאו אותו ממכוניתו וכיסו את עיניו אחרי שנעצר בנקודת בידוק – לא הוגשו כתבי אישום נגדם.
לפי "הגרדיאן", מהמסמכים עולה כי האירועים נבדקו על-ידי מחלקת המדינה במסגרת הליך המוכר רק למעטים שגיבשה המחלקה בשנת 2020 ומכונה "פורום הבדיקה של לייהי לענייני ישראל Israel Leahy Vetting Forum (או בקיצור: ILVF). במסגרת ההליך הזה, נציגים מהאגפים הרלוונטיים במחלקת המדינה בוחנים דיווחים בנוגע להפרת זכויות אדם לכאורה מצד הכוחות הישראליים.
ב"גרדיאן" מדגישים כי חוק לייהי אוסר על מחלקת המדינה ומשרד ההגנה לספק כסף, סיוע או הכשרה ליחידות זרות כאשר יש "מידע אמין" שכוחותיהן ביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם. לדברי העיתון, במקרה של שלוש מדינות – ישראל, אוקראינה ומצרים – היקף הסיוע גדול כל כך שקשה לעקוב אחרי הסיוע כולו, ולכן לעיתים קרובות ארה"ב אינה יודעת להיכן מגיע נשק ספציפי או כיצד נעשה בו שימוש. תיקון לחוק שהועבר ב-2019 נועד לסגור את הפרצה הזו ולשפר את המעקב אחר יעדי הסיוע, אבל גורמים שהוגדרו "בקיאים בדבר" אמרו ל"גרדיאן" שבמסגרת ה-ILVF ישראל נהנתה ממדיניות חריגה.
"אף אחד לא אמר את זה, אבל כולם ידעו שבנוגע לישראל יש חוקים אחרים", אמר ל"גרדיאן" גורם רשמי לשעבר במחלקת המדינה. כך למשל, כותבים בעיתון, בתהליך הנוגע לישראל חייבת להיות הסכמה כללית בין הגורמים הנוגעים לדבר שאכן הייתה הפרה, וסגן מזכיר המדינה חייב לאשר זאת. במקרים של מדינות אחרות, לעומת זאת, אין צורך בהסכמה כללית של כל הגורמים ואין צורך באישור של מזכיר המדינה או סגנו.
נוסף על כך במסגרת ההליך יש חובה לדון עם ישראל בטענה להפרה של זכויות אדם ולהקצות לה 90 יום להשיב לטענות, מה שיוצר לעיתים עיכובים משמעותיים. ב"גרדיאן" מציינים כי גם מקרה זה ייחודי, ובמקרים של מדינות אחרות אין שום חובה להתייעץ איתן. דובר מטעם מחלקת המדינה ניסה לדחות את ההאשמות, טען כי אין דרישה לקונצנזוס בעניין ישראל כפי שנטען בכתבה, ואמר כי מחלקת המדינה מתייעצת "כדבר שבשגרה" גם עם מדינות אחרות בעניינים הנוגעים לחוק לייהי, ולא רק עם ישראל.
