כ-4,000 בני אדם התכנסו הערב (שבת) בכיכר הבימה בתל אביב להפגנה נגד הממשלה, שהתקיימה זה השבוע השביעי ברציפות. בין היתר נאמו בהפגנה הערב הזמרת והשחקנית לירז צ'רכי שפעילה בארגון "Me too Unless you are a Jew" ומנהל משמר החינוך הממלכתי עו"ד איתמר קרמר.
נטע ספילמן, אחותו של אילן משה יעקב שנרצח במסיבת הנובה, הנחתה את ההפגנה והייתה הראשונה לדבר. "לשאלות שלי, על איך כל זה קרה, עדיין לא קיבלתי תשובות מראש הממשלה", אמרה ספילמן בנאומה. "אבל הפסקתי לחכות והחלטתי, בהשראת הרוח של אחי, לעשות ולשנות!".
ספילמן הוסיפה כי "היינו תמימים, חשבנו שפוליטיקה היא אפורה ולא מעניינת, לא השכלנו להבין שבזמן שאנחנו שקועים בחיינו, עובדים, משלמים מיסים כדי לממן משרדים מופרכים, יש מי שדואג לאינטרסים שלו עצמו. אח שלי נרצח, ואני התעוררתי!! זוהי שעתם של האנשים הטובים, אנשי האור, אנשים חרוצים שאכפת להם, שבאים לשנות ולעבוד".
22 צפייה בגלריה
"נלך באומץ, גם אם עינינו לא רואות מבעד לדמעות". הפגנה נגד הממשלה בת"א, הערב
(צילום: REUTERS /Susana Vera)
אחרי ספילמן נאמה סופי ברזון מקאי, מנהלת ואוצרת הגלריה בקיבוץ בארי, שציינה כי הגיעה "כדי להשמיע את קול הנגב המערבי ההרוס. את קול העתיד שמבקש להיוולד כאן, על החורבות שהשאירה הממשלה המכהנת". ברזון מקאי ציינה כי "היום 17 שבועות לאסון שקרה לנו. לא אסון טבע קרה לנו. זה אסון מעשה ידי אדם. אסון מנהיגותי מתמשך ומכוון, של ממשלה אשר בונה את עצמה על כח, שנאה והרס".
היא הוסיפה: "ממשלת ישראל. חברות וחברי הממשלה. נכשלתם. והחשבון, הוגש לפתחנו. בחיי ילדינו שילמנו. בחברות ובחברים שלנו שילמנו. בבנות ובבני המשפחה שלנו שטמונים רחוק מאדמת ביתם שאהבו, שילמנו. שילמנו בחיי השבויות והשבויים שלנו, שיושבים בשבי מחכים שנציל אותם. במה אתם שילמתם, חברות וחברי הממשלה? העם הזה, זקוק וראוי למנהיגות מתקנת. מגיע לנו סוף אחר לסיפור האימה הזה. בכוחנו לספר אותו. נלך באומץ. גם אם בלב כואב, גם אם עינינו לא רואות מבעד לדמעות, הכאב הנורא מאט את צעדנו, אך נלך ולא נעצור".
אחרי ברזון מקאי, דיבר עו"ד קרמר, שסיפר כי "בכל יום מאז שחזרתי מהמילואים כואב לי יותר. כואב לי שבמקום לגבש חזון שיקום מגובה במדיניות מפורטת לעוטף עזה וליישובי הצפון, הממשלה שלנו עסוקה בריקודים משיחיים כי בא לה להקים התנחלויות בעזה. כואב לי שבמקום שמשרד החינוך יכריז על השקעה עצומה בחינוך הממלכתי-ציבורי, השקעה בילדים שלנו, שעברו בחמש השניםה אחרונות מגפה עולמית ואז טבח ומלחמה, התקציב הממשלתי לוקח כסף מהחינוך הממלכתי-ציבורי כדי להשקיע אותו בחינוך הפוליטי ונטול הפיקוח החרדי הפרטי ובחינוך האידיאולוגי הדתי-לאומי".
קרמר הוסיף: "ישנתי עם נעליים 110 ימים. ראיתי דברים, עשיתי דברים בתוך מציאות צבאית שאף אחד מאיתנו לא חלם שנצטרך להיות בה שוב– ואתם מחלקים מתנות מסביב לשולחן? בבחירות של אחרי שבעה באוקטובר – אתם תלכו הביתה ואנחנו, כולנו, ביחד, נתחיל לבנות מחדש".
אחרי קרמר נאמה לירז צ'רכי, שאמרה: "אנחנו עומדות כאן, שואלות ושואלים: עד מתי נתעורר למציאות העגומה הזו? האם אתם שומעים את הצעקה שלנו?? אנחנו שזועקים את הזעקה שלא חלמנו לזעוק. ולא מקבלים תשובה. עכשיו הזמן להחזיר את כולם!". לדברי צ'רכי, "אזרחים ישראלים הופקרו ב 7 באוקטובר, הופקרו פעם שניה בשבי. האם תוכלו לתקן? או שאתם הרסתם, ואנחנו נתקן!?".
פרשים בקפלן תל אביב
(צילום: רועי רובינשטיין, שמוליק דודפור)
אחרי ההפגנה בכיכר הבימה, חלק מהמוחים המשיכו לרחוב קפלן, שם כמה משפחות של נופלים מפגינות מול בסיס הקריה. בינתיים, המשטרה חסמה את רחוב קפלן משרונה כדי לא לתת ל-2,500 המפגינים שהיו במקום לרדת לכיוון נתיבי איילון, והציבה גם פרשים - שהעלו למדרכה את המפגינים שחסמו את הרחוב כמה פעמים. כעת נותרו במקום כמה מאות מפגינים בלבד.
מהמשטרה נמסר כי "קבוצת מפגינים, שאינם נמנים עם משפחות החטופים, החליטו לצאת בצעדה לרחוב קפלן, סמוך למתחם שרונה, והחלו להפר את הסדר, תוך חסימת הכביש לשני הכיוונים. בעקבות החסימות והפרות הסדר הוכרז ע"י קצין משטרה כי ההפגנה בלתי חוקית ועליהם לפנות את הכביש. לאור המשך חסימת הציר ומשלא נשמעו להוראות המשטרה, נאלצו השוטרים לבצע שימוש בפרשים".
"מ-7 באוקטובר אני לא מאשים, אני מרשיע"
לצד ההפגנה בתל אביב, מאות התכנסו בגשם שוטף במוזיאון הראלי שבכניסה לקיסריה, להפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - בה נאם בין היתר תא"ל במיל' דוד אגמון, לשעבר ראש לשכת רה"מ בזמן כהונתו של נתניהו בתפקיד.
המפגינים הניפו שלטים בהם נכתב "נתניהו אשם במחדל והגיע הזמן ללכת לבחירות", קוראים בשמו של רה"מ וזעקו "הדחה עכשיו, הדחה עכשיו". עוד קראו המפגינים בקיסריה "אין כפרה על מחדל והפקרה, כל העם יודע שנתניהו אשם והגיע הזמן לשלם, זמן בחירות עתה". בהמשך, החלו המפגינים לצעוד לכיוון ביתו של נתניהו - שם התאספו יותר מ-2,000 בני אדם.
בהפגנה בקיסריה דיבר גם רון בסין, חבר קיבוץ זיקים ומורה בפנסיה. "מאז 7 באוקטובר אנחנו מפונים למרכז ימי שדות ים, ולא מובן מאליו המאמץ שלהם לתת לנו להרגיש הכי טוב שאפשר. אזרחים טובים עוזרים ומחזקים אותנו", סיפר בסין. "נציגי האופוזיציה ביקרו אותנו, אבל נציגים של הקואליציה לא ראינו כאן".
ההפגנות בחיפה וברחובות
(צילום: מחאת העם חיפה, רותי שובל, מאיר קונפורטי)
ההפגנה בקיסריה
(צילום: גיל נחושתן)
בהמשך, פנה בסין לנתניהו עצמו: "ממשלות ישראל בראשותך, ביבי, הזניחו אותנו והפקירו אותנו לגורלנו. אתה לא באת לבקר אותנו אף פעם כי אנחנו לא האלקטורט שלך. חיינו שנים עם הטפטופים של הטילים כאילו זה נורמלי לחיות כך ולגדל ילדים, אבל זה לא נורמלי לחיות ללא תחושת ביטחון וללא ביטחון. במשך כל שנות כהונתך, ביבי, הזנחת את הפריפריה ואת קיבוצי ויישובי עוטף עזה בפרט. לא רק שלא השקעתם במיגון העוטף, אלא גם דאגתם לאסוף את הנשקים הארוכים מכיתות הכוננות".
בנאומו של תא"ל במיל אגמון, הוא פנה ישירות לבוס שלו לשעבר: "אני מאשים אותך, ביבי, בפגיעה חמורה בביטחון ישראל. כמנהל לשכתך, גיליתי אותך בהססנותך, באי יכולתך לקבל החלטות, בתלותך בסובבים אותך ובמשפחתך. גיליתי ראש ממשלה, חסר עמוד שדרה, חסר ביטחון, וחסר חזון, שיודע רק לסכסך ולפלג את העם. אתה לא מר ביטחון! אתה רק תחבולן פוליטי".
עוד אמר אגמון כי "מיום שבת 7 באוקטובר 2023, אני כבר לא מאשים, אני מרשיע. אני מרשיע אותך בנימין נתניהו, ראש הממשלה הלא לגיטימית. אני מרשיע אותך בשם 1400 נרצחים, בשם 240 חטופים, בשם 290 חיילים הרוגים, בשם 150 אלף עקורים בארצם, בשם מאות אלפי משפחות מילואימניקים, בשם כל עם ישראל. אני מאשים ומרשיע אותך על שהבאת עלינו את האסון הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל ובתולדות העם היהודי מאז השואה. ולכן אתה צריך ללכת".
22 צפייה בגלריה
"אני רוצה את אבא שלי כבר בבית". משפחות חטופים מפגינות מול בית ראש הממשלה בקיסריה
(צילום: איתן גליקמן)
מול בית ראש הממשלה בקיסריה, קראה שיר סגל, שאביה קית' עדיין נמצא בשבי החמאס: "צאו לרחובות, רק ביחד נחזיר את כולם הביתה, אני רוצה את אבא שלי כבר בבית". בני משפחתו של החטוף עומר נאוטרה, קראו ליד בית משפחת נתניהו: "הגיע הזמן שעומר ישוב כבר, שיחזור כבר הביתה. די כבר - שישובו אלינו אחרי 120 ימים".
"לא היו ליישובי העוטף מדינה וצבא שיגנו עליהם"
מאות בני אדם גם השתתפו במחאה נגד הממשלה בחיפה בצומת חורב - חלקם הגיעו מצעדת מחאה שהתקיימה באזור. הפגנות נוספות התקיימו גם בכפר סבא, ומחוץ למכון ויצמן ברחובות. לצד ההפגנות, פעילות ופעילי "אמא ערה", התארגנות חדשה של אימהות שילדיהן גויסו למלחמה וקוראות לבחירות, תלו במהלך השבת שלטים בגשר חמד על כביש 1 ובגשר נעורים על כביש 2, עם המשפט "כשילדינו נלחמים בחמאס, נתניהו נלחם בנו".
בירושלים, כ-300-200 בני אדם הפגינו מול בית הנשיא זה השבוע הרביעי ברציפות בדרישה ל"בחירות עכשיו". בהפגנה, שאורגנה על ידי תנועה "שומרים ושומרות על הבית המשותף", המוחים אחזו שלטים שעליהם הכיתוב "זה הזמן להנהגה אחראית!". ג'וחא, סבו של אופיר אנגל שחזר משבי החמאס, נאם במקום וקרא לנתניהו "לך".
22 צפייה בגלריה
ההפגנה בירושלים מול בית הנשיא, הערב. מתקיימת זה השבוע הרביעי ברציפות
(צילום: רוני גרין שאולוב)
22 צפייה בגלריה
"שאלתי את עצמי - האם עברנו באזור זה שואה?". סבו של אופיר אנגל בהפגנה בירושלים
(צילום: עמית שאבי)
22 צפייה בגלריה
"איך איבדנו באופן מוחלט את ההמון בהנהגה?". אלוף במיל' נמרוד שפר בהפגנה בירושלים
(צילום: עמית שאבי)
"ב- 15 באוקטובר, יום הולדתו של אופיר, כתבה לו חברתו יובל שיר, ובין היתר כתבה: ,אופיר הוא הראשון שאני אוהבת באמת, והראשון שאוהב אותי בחזרה. ולפעמים שקצת עצוב אני שואלת מתי תשוב?'", סיפר ג'וחא בנאומו. "במהלך התקופה שחיכינו לאופיר, יוסי ושאר החטופים שמענו את העדויות על מה שקרה בבארי וביישובי העוטף, ושאלתי את עצמי - האם עברנו באזור זה שואה? השואה של 7 באוקטובר. בשואת אירופה לא היו ליהודים מדינה וצבא להגן עליהם. גם ב-7 באוקטובר עד הלילה לא היו ליישוביי העוטף מדינה וצבא שיגנו עליהם".
אחרי ג'וחא נאם אלוף במיל' נמרוד שפר, שתהה: "איך הגענו לכאן? איך הגענו למשבר הביטחוני, המדיני והחברתי החמור בתולדותינו? עם ממשלה קיצונית, צינית וחסרת אחריות. איך איבדנו באופן מוחלט את האמון בהנהגה הישראלית? האם איבדנו את היכולת לחלום? איך הגענו למצב בו לחלום על עתיד טוב יותר הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית?".
לדברי שפר, "מדינת ישראל עומדת בפני אחת ההכרעות החשובות בתולדותיה, אולי מאז מלחמת העצמאות, וכדי לבנות מחדש את מה שנשבר, עלינו להכריע. המדינה שנבנה כאן מחדש תהיה מדינה חופשית, דמוקרטיה ליברלית, מדינה יהודית עם כלכלה משגשגת ועם ביטחון אישי ולאומי. המדינה שנבנה כאן מחדש תהיה מקום בו צעירים בוחרים להקים את ביתם, לא משום שאין להם מקום אחר ללכת אליו, אלא כי פה הם רוצים לחיות".
בשבועות האחרונים החלה המחאה נגד הממשלה להראות שוב ניצנים ראשונים ברחובות, בדמות כמה הפגנות נגד הממשלה של "בחירות עכשיו", קואליציה של גופי מחאה, שפועלים יחד עם משפחות שנפגעו במתקפת הטרור הרצחנית של חמאס. למרות שהיא מתקיימת כבר כמעט חודשיים, רק ההפגנה האחרונה עלתה לכותרות בשל עימותים קשים עם המשטרה, שכללה גם את מעצרם של חמישה מפגינים.
אולם, השחקנים הראשיים במחאה - "כוח קפלן" ומחאת המילואימניקים נשארו כמעט דוממים עד השבוע. ביום שלישי רמזו ב"כוח קפלן" כי אם הפוליטיקאים לא יחתרו לבחירות הם ישובו להפגין. זה קרה באמצעות קמפיין שדורש בחירות, תחת הסיסמה: "דרעי, בני וגדי - אל תגררו אותנו שוב לרחוב, תקבעו מועד לבחירות". יממה לאחר מכן יצאו לוחמי כיפור למחאה חדשה. הם מזהירים כי ייתכן שישובו לרחובות בקרוב.
באופן רשמי במחאת קפלן תולים את החזרה לרחוב בהחלטות הממשלה. "זה לא נכון למדינה שיהיו עכשיו הפגנות", אמרו שם. עם זאת, הם הוסיפו איום מפורש: "אם לא ייקבעו תאריך מוסכם לבחירות, הם יגררו אותנו לרחובות. מגיע לעם לבחור את נבחריו מחדש. אם יגררו אותנו לרחובות - נהייה שם. אבל עוד לא הגיעה השעה לחזור לרחובות".
פורסם לראשונה: 18:52, 03.02.24
