יותר מ-100 ישראלים, קורבנות אירועי 7 באוקטובר, יגישו היום (שני) תביעת ענק לבית המשפט הפדרלי בניו יורק נגד סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א), בטענה שהשתתפה בסיוע לרצח עם, פשעים נגד האנושות, עינויים ואונס שיטתי שביצע חמאס באותו החודש.
התובעים מיוצגים על ידי משרד עורכי הדין MM-LAW, שייצג גם יותר מ-12 אלף קורבנות - מיותר מ-26 מדינות - של מתקפות טרור בינלאומיות אחרות, מתקפות נשק כימי, עינויים ופשעים נגד האנושות.
התביעה מפרטת פרטים על האופן שבו אונר"א הובילה מבצע הלבנת הון בהיקף של מיליארדי דולרים, שמימן את חמאס. מבצע זה גרם לכך שחלק מכספי הסיוע שהועברו לרצועת עזה הגיעו לידי ארגון הטרור, במקום לתושבים שהיו זקוקים לעזרה. בתביעה גם נטען כי אונר"א אפשרה לחמאס לחפור מנהרות ולהקים מרכזי פיקוד מתחת למתקנים של הסוכנות, וכי עובדים של אונר"א השתתפו בטבח 7 באוקטובר. התביעה הוגשה כאמורבניו יורק, שם שוכנים משרדי מטה הסכונות, ובהם המנהלים - שהיו אחראים לפעולותיו.
"הממצאים בתביעה זו מוכיחים שאונר"א הייתה מודעת והשתתפה באופן פעיל בהפניית הכספים המיועדים לתמוך בתושבי עזה לאפיקים שהבטיחו שהכספים הללו שימשו לטרור, ובניגוד לחוק הבינלאומי", אמר ביג'אן אמיני, אחד מעורכי הדין המובילים בתיק. "ההתעקשות של אונר"א שיותר ממיליארד דולרים בסיוע לעזה יחולקו במזומן, שהמקומיים לא היו יכולים להוציא מבלי לעבור דרך חלפני הכספים של חמאס, היא אחת מהראיות החדשות המרשיעות ביותר שהוצגו בתיק הזה".
במקום לבצע תשלומי סיוע במטבע מקומי, אונר"א התעקשה לבצע תשלומי סיוע בדולר אמריקני - מטבע שתושבי עזה לא היו יכולים להשתמש בו. זה היה מנהג ייחודי בעזה, שלא עולה בקנה אחד עם סיוע לגדה המערבית, לירדן או לתוכניות פליטים אחרות של האו"ם. יחד עם העלות והסיכון של הובלות 20 מיליון דולרים בחודש במזומן לרצועה, תוכנית זו חייבה מקבלי סיוע לשלם לחלפני החמאס 10%-20% עמלות כדי להמיר את הדולרים שלהם לשקלים.
תוכנית התשלומים הזו הפחיתה את הערך הריאלי של הסיוע לתושבי עזה ב-4-2 מיליון דולרים לחודש, והגדילה את ההכנסות החודשיות של חמאס בסכום זה. ואולי אף יותר משמעותי, התוכנית הבטיחה אספקה אמינה של מטבע דולר אמריקני לשליטת חמאס מדי חודש, דבר שהיה נחוץ כדי לשלם למבריחים וסוחרי נשק שאינם מקבלים שקלים כתשלום.
"אין כאב בעולם שמשתווה לקבורת ילדיך ונכדיך שנרצחו ונחנקו בביתם שלהם", אמרו גדי וראומה קדם, שילדיהם ונכדיהם נרצחו בטבח 7 באוקטובר. "כל מה שנותר הוא להילחם כדי שהאחראים לחיזוק החמאס יתנו דין וחשבון. אונר"א חיזקה את חמאס והעבירה כספים ומימנה את הרציחות, תוך שהיא שותפה מלאה לצמיחת מחבלי חמאס. אונר"א ומנהליה שותפים לחלוטין לרצח ילדיי ומשפחתי".
דיצה הימן בת ה-84, ששוחררה משבי חמאס במסגרת העסקה בין ארגון הטרור לישראל, סיפרה כי "המחבל שהחזיק אותי כבת ערובה במשך 53 ימים עבד כמורה בבית ספר של אונר"א". לדבריה, "העובדה שחמאס שלט בעזה לא הייתה תירוץ לאונר"א להעסיק ולממן מחבלים, אלא הייתה צריכה להבטיח שאונר"א תנקוט אמצעי זהירות נוספים. אונר"א ידעה שהיא שוכרת טרוריסטים ושהכספים והמתקנים שלה משמשים לאלימות, אבל שותפותה של אונר"א בתשלום והעצמת טרוריסטים ללמד ולהקצין דור של ילדי עזה הייתה אולי אפילו יותר רעה וטרגית".
טענות התביעה כלפי אונר"א
לפי כמה מהטענות שמופיעות בתביעה, אונר"א הקלה על בניית מרכזי פיקוד ובקרה של חמאס, מנהרות תקיפה ובונקרים תת-קרקעיים תחת מפקדת הסוכנות, בתי ספר של אונר"א, מרפאות ומשרדים. כמו כן, אונר"א התירה להקים מרכזי אחסון ופריסה של נשק במטה שלה, בתי ספר, מרפאות רפואיות, משרדים, מחסנים ומתקנים אחרים. לצד זאת, הסוכנות התירה התקנת פלטפורמות שיגור רקטות ועמדות ירי למחבלים בתוך ו/או בסמוך לבתי ספר, מרפאות ומשרדים של אונר"א, תוך הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
עוד נטען בתביעה בין היתר כי אונר"א ממשיכה לספק סיוע מהותי לחמאס למרות דאגת הציבור והתנגדויות מתוך מערכת האו"ם; צוות אונר"א הם והיו חברים בחמאס והשתתפו כאמור בפיגועי 7 באוקטובר 2023; צוות של הסוכנות החזיק ועינה בני ערובה שנלקחו במתקפת ב-7 באוקטובר ובעקבותיהן; אונר"א העסיקה ביודעין ובכוונה את חברי חמאס כהנהלה וכצוות של הסוכנות; פעילי חמאס בכירים החזיקו בתפקידים משפיעים באונר"א; חמאס שולט באיגוד הסגל של אונר"א בעזה.
בתביעה הסבירו עוד כי אונר"א בחרה להשתמש בספרי לימוד ובתוכניות לימוד שאושרו על ידי חמאס, שהכילו הסתה ואינדוקטרינציה של ילדים פלסטינים לתמוך ולהשתתף בתרבות כת המוות הג'יהאדית של חמאס, כולל הנחלת המטרה והרצון להשתתף בהרג רצח עם על ידי הפיכתם למחבלים מתאבדים. זאת, במקום שימוש בספרי לימוד התואמים את העקרונות והדרישות של האו"ם.