השעה היא 23:00 ולפני חמש דקות חצינו את הגבול מישראל לרצועת עזה. זה לילה בלי ירח ושיירת האספקה שאליה הצטרפתי נוסעת בנהיגה מבצעית, כמעט בלתי אנושית: שמונה משאיות צבאיות, ללא אורות, בשטח עוין. המצפן היחיד של אוריאל הנהג, תושב דימונה שבחייו האזרחיים הוא נהג סמי-טריילר, הם שלושה סטיק-ליטיים ירוקים-כחולים בגב המשאית שלפניו. כאילו נהיגה חשוכה בשטח אויב לא מספיקה, כל חמש דקות הוא מנקה את השמשות משני הצדדים: אדים מבפנים ורסיסי חול מבחוץ.
זו לכאורה נסיעה של שבעה קילומטרים בלבד בקו אווירי שאמורים לחצות את רצועת עזה המבותרת עד חוף הים בואכה פרוזדור נצרים. אבל היא לקחה לנו שעתיים וחצי. למזלנו נתקענו רק פעמיים בדרך. מפקד הנסיעה, רס"ל (מיל') דימה מזכיר לי לזנק החוצה לצד ימין אם תיפתח עלינו אש. "יש כאן בסביבה טנקים ולוחמי חי"ר שמחפים על השיירה", הוא אומר. "אין לך מה לדאוג, אנחנו לא לבד כאן".
הגענו למגנן של חטיבת השריון 188 - בסיס ראשוני ומאולתר מוקף בסוללות אדמה שיצרו דחפורי ההנדסה, ועמדות שמירה היקפיות, מאוישות בלוחמי פלס"ר החטיבה. הסמח"ט מפקיד אותי בידיו של קצין הניוד של גדוד 890 של הצנחנים, סרן במיל' יוסי, שמשימתו היא להוביל אותנו ל"בית המג"ד", שנמצא אמנם פחות מקילומטר, אבל הנסיעה היא על קו החוף, ולכן מדובר בפעולה מבצעית ורגישה.
"בית המג"ד" נמצא בלב שכונת שייח ראג'לין. זה מבנה בן שבע קומות שבחר מפקד 890, סא"ל יוני, לפני כשבועיים כדי להתמקם בו. לידו אני פוגש מחלקת טנקי מרכבה סימן 4 מגדוד 74. בתוך אחד מהם יושב סמ"ר (מיל') אורי, בעל עסק לייצור תפילין בחברון. "האויב כבר לא מתנגד, בניגוד למה שהיה לנו בצוק איתן", הוא מסביר. "אנחנו בטנק פחות מפחדים מאר.פי.ג'י קצר טווח ומול הקורנטים יש לנו 'מעיל רוח'. רק אתמול טנק שכן ספג שלושה נ"ט והמשיך להילחם. מרבי קומות אנו מפחדים, לכן כל תחילת פשיטה אנו מביאים הרבה אש מהאוויר. הכל קורה לאט, בקצב הדי 9 והחי"ר. בתחילת הלחימה ראיתי דרך המדף חמש גופות מחבלים. זה משהו שלא הייתי מוכן לו אישית. זה נתן לי כאפה איפה אני נמצא".
עם כניסתם לשכונה נתקלו לוחמי 890 וחבריהם השריונרים במכוניות תופת שהוכנו להם בצד הדרך, בדירות ממולכדות ובמטעני חבלה שהוסלקו בכל פינה. מחבלים כמעט ולא יצאו לעברם. המג"ד יוני מראה לי את מצבורי הנשק שאיתרו אתמול: מטען שוואז רב-עוצמה שיכול לפגוע גם במיגון של טנק, מטולי RPG, קלצ'ניקובים, מקלעי פי-קיי ואמצעי חבלה רבים. שני מטרים משם יש חדר שינה של ילדה עזתית, ורוד כולו, עם ארון בגדים יפה ומיטה מרופדת שסביבה מקרקרים לוחמים טרוטי עיניים. "לא מעניין אותי אילו חיים רגילים נוהלו בבית הזה עד לפני חודש", הוא אומר. "אני רק יודע שבעלת הבית עובדת באונר"א".
ביום הראשון כוחות צוות הקרב החטיבתי נכנסו לכבוש את השכונה מכיוון החוף בסצנה שכאילו לקוחה מסרט: דחפורי 9-D ענקיים פילסו מכשולים, טנקים התגלגלו לפני לוחמי החי"ר שצעדו על החול ומסוקי אפאצ'י מעל לראשיהם ממטירים טילים על החלונות. כוחות אוגדה 36 חיסל כך את גדוד סברא של חמאס ששלט באזור הזה של העיר עזה, אחד מארבעת הגדודים הכי חזקים של הארגון.
הכתבה המלאה תפורסם מחר (שישי) במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet: על הצנחנים שחילצו במשוריין שלהם אישה פלסטינית ובתה האוטיסטית, הלוחם שמצא מחבל במיטה, ההיתקלות הדרמטית שתפסה אותנו בטנק הפיקוד, והפגישה עם בנו של ראש הממשלה לשעבר, קצין שייטת במילואים שלקח חלק בפשיטה על "הנמל" של חמאס.
פורסם לראשונה: 17:59, 16.11.23