סיור השופטים בזירה בה נרצח עמאר חוג'יראת
(צילום: שמיר אלבז)
הגינה הציבורית בביר אל-מכסור, שהפכה בינואר 2022 לזירת ירי קשה עם מותו של הילד עמאר חוג'יראת בן ה-4, הפכה הבוקר (רביעי) למעין "אולם בית משפט", כאשר שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטים תמר נאות-פרי, עדי חן ברק ומוחמד עלי הגיעו למקום כדי לאמוד מקרוב את הזירה יחד עם עורכי הדין המייצגים את משפחת הקורבן ואת הנאשם.
לפי כתב האישום, עאטף חאלדי, בן 25 מנצרת שעבד בחברת בנייה ועפר, קיבל דיווח ב-6 בינואר 2022 כי באתר הבנייה הסמוך לגינה נמצאים עובדים שאינם עובדי החברה ולוקחים חומרים מהאתר. חאלדי, שהגיע לשם עם שניים נוספים, ירה לעבר נהג משאית שהיה במקום, שבתגובה הגביר את מהירות נסיעתו. הם ירו לעברו לא פחות מ-55 כדורים, ואחד הקליעים פגע בצווארו של חוג'יראת, ששהה בגן עם בני משפחתו. הוא פונה במצב אנוש אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, אך זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
4 צפייה בגלריה
הסנגורים ולנטין זברוב, משה גלעד, תמי אולמן ושאדי סרוג'י. השתתפו בסיור גם כן
(צילום: ליאור אל-חי)
בסיור היום, שהתנהל בחום כבד ושמש קופחת לאורך מסלול הזירה, נטלו חלק התובעת עו"ד שונית קדם-נימצן, הסנגורים עורכי הדין תמי אולמן, משה גלעד, שאדי סורוג'י ולנטין זברוב ושוש חיון, וכן עו"ד מונא אבו אליונס המייצגת את ההורים השכולים עאישה ומוחמד מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. הנאשם, עאטף חאלדי, בן 25 מנצרת, לא הובא למקום. הנוכחים ראו את המקום שבו החל הירי לעבר נהג המשאית, וכן את המתקן עליו היה הילד בעת שנורה. חאלדי, המיוצג בידי עורכי הדין תמי אולמן, משה גלעד, שאדי סורוג'י וולנטין זברוב, כופר בהאשמות נגדו.
אחת העדויות הקשות שנשמעו עד כה במשפט, הייתה זו של האב, מוחמד חוג'יראת, שסיפר: "לי ולאשתי עאישה ארבע בנות גדולות, והיה לנו חלום שיהיה לנו בן", תיאר האב בקול שבור, "17 שנה חלמנו על זה, עד שנולד עמאר. כמה הייתי מבסוט מזה. אהבנו אותו מאוד, אני, אמא שלו והאחיות".
האב תיאר את יום האסון: "כשיצאתי להתפלל במסגד, עמאר ביקש לבוא איתי. הבטחתי לו שכשאחזור נאכל ביחד. הוא אמר לי: 'אני כועס עליך', והוריד את הראש. שאלתי, 'למה?' והוא ענה: 'בגלל שאתה לא רוצה לקחת אותי איתך'". הוא המשיך, "כשחזרתי הביתה אשתי אמרה לי שעמאר הלך עם גיסתי לגן משחקים. פתאום שמעתי את בן אחי צועק, 'עמאר מת!'. עד עכשיו אני לא מעכל את זה", אמר בדמעות, "אשתי עזבה הכול ורצה לכביש. היא ראתה את הבן שלה חתוך בראש".
"הדרך לרמב"ם הייתה קשה. כל הדרך התפללתי שלא יקרה שום דבר לעמאר. כשהגעתי לבית החולים, השומר אמר: 'זה האבא, תפתחו את הדלת'. הכניסו אותי לחדר הלם, ראיתי את כל הרופאים עומדים מעל עמאר. אמרתי לו, 'עמאר, קום'. שמתי את הראש שלי על הבטן שלו וראיתי את הצוואר שלו חתוך". חוג'יראת הוסיף: "מאז המוות של עמאר אין לנו חיים בבית. האחיות שלו שואלות כל יום 'איפה עמאר?' אני לא ישן, אנחנו לא חיים בכלל".
