מאות אלפי תלמידים ישתחררו מחר מנטל הבידודים, התו הירוק שממילא בקושי מיושם בדרך החוצה, והכנסת העבירה חוק חדש שיגביל מעט את יכולתה של הממשלה להטיל הגבלות על אזרחי ישראל כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה. אחרי קרוב לשנתיים של מגפה בישראל, ולמרות שהאומיקרון משתולל כמעט ללא מעצורים ומביא את ישראל לשיא בקצב ההדבקה בעולם לפי גודל אוכלוסייה, נראה שבכל זאת התחושה בקרב ישראלים רבים היא שכבר ניתן לראות את האור בקצה המנהרה, ושסוף המגפה כבר מעבר לפינה.
4 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבילינסון, ומבלים במסעדה. מתי כבר נשכח מהנגיף הזה?
(צילום : מוטי קמחי , יריב כץ)
(צילום: נויל האריס)
הישראלים, כמובן, אינם לבד בתחושה הזו: בלא מעט מדינות בעולם מתירים עוד ועוד הגבלות, ובאירופה הצהירו אפילו בכירים בארגון הבריאות העולמי כי ההדבקה הנרחבת בזן האומיקרון – שנחשב לכזה שמחולל מחלה פחות קשה מזנים קודמים – עשויה לקרב את היבשת אל סוף המגפה. אלא שבינתיים הנגיף ממשיך להשתולל, בתי החולים בארץ מתמלאים בעוד ועוד חולים – וגם מספר המתים מזנק: אתמול הודיע משרד הבריאות כי מספר המתים היומי בארץ עומד כעת על בין 35 ל-40, וכי רובם הגדול נפטר בשל סיבוכי הנגיף.
אמש גם קיים מנכ"ל משרדהבריאות פרופ' נחמן אש ישיבה עם מנהלי בתי החולים, שבה נאמר בין היתר כי מספר המאושפזים במצב קשה צפוי להמשיך גדול בשבועיים-שלושה הקרובים. המספר הזה כבר זינק דרמטית בחודש האחרון, מ-101 בתחילתו ל-871 כעת, שיא של כמעט שנה. המנהלים הדגישו בישיבה את החשיבות בתוספת כוח אדם בעיקר לטיפול נמרץ, על העומס הכבד במחלקות ומכת הבידודים של צוותי הרפואה.
אז האם החגיגות לסוף המגפה מוקדמות? מומחי הבריאות הסבירו בשיחה עם ynet כי נראה שאכן כך, אך הדגישו כי לאחר שוך הגל הנוכחי – שצפוי בעוד זמן לא רב – ייתכן שעם גלי תחלואה עתידיים ניתן יהיה להתמודד כבר אחרת.
4 צפייה בגלריה
מחלקת הקורונה בבית החולים שערי צדק, ירושלים. הצפי: עלייה באשפוזים גם בשבועיים-שלושה הקרובים
(צילום: אלכס קולומויסקי )
פרופ' דורון גזית, מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר כי ישראל טרם חצתה את שיא הגל – ולדבריו אנחנו רחוקים מלראות את הסוף. "עד כה אומתו 1.1 מיליון איש בחודש בינואר, וההערכה היא שנדבקו 50% יותר. כלומר: נדבקו 20% מהישראלים כמעט", אמר. "בשבוע האחרון ימשיכו להידבק כל יום מאה אלף איש שזה המון. המגפה היא כאן. בבתי החולים העומס הולך וגדל וזה לא רק מספר החולים הקשים, אלא כמה מתאשפזים מדי יום. מספר המונשמים עדיין הולך ועולה. עומס הילדים הולך וגדל כשיש בכל יום ברגע נתון, יותר משבוע, יותר ממאה מאושפזים".
הנתון המטריד, והמסקנה: "לא ללמוד ממדינות אחרות"
בהתייחסות להודעת משרד הבריאות על הזינוק בתמותה, אומר פרופ' גזית כי מדובר בנתון חריג ביחס למדינות אחרות: "התמותה עולה בקצב יותר גבוה מהקצב שהיה צפוי עבור האומיקרון, וזה מאוד מטריד. זה אומר שבשלב הנוכחי כדאי להפסיק ללמוד ממדינות אחרות – ולנהל את הגל בישראל בלבד". פרופ' גזית מותח ביקורת על מומחים אחרים שסבורים כי ישראל לקראת סוף הגל: "אולי הם מדברים על סוף אחר. אנחנו באמצע הגל הזה".
פרופ' דורון גזיתצילום: קובי קואנקסעל דברי הבכירים בארגון הבריאות העולמי – על כך שגל האומיקרון עשוי לקרב את אירופה לסוף המגפה – אומר גזית כי בארגון מתייחסים בכך רק למצב שלאחר סוף הגל: "הארגון מנסה להבין האם העובדה הזו, שמלא נדבקו, משנה את האופן שבו נתמודד עם מגפות. זו שאלה לטווח הארוך, אבל כרגע אנחנו באמצע גל. אין ספק שארגון הבריאות העולמי מתכוון לאחרי הגל ולא לעכשיו. יכול להיות שבעוד מספר שבועות יהיו פה הרבה מאוד מחלימים וביחד עם מחוסנים, ההגנה שלהם מפני תחלואה קשה תהיה משמעותית – ואז אולי יהיה ניתן להתמודד עם גלים נוספים בצורה אחרת. כרגע מוקדם לדבר על זה בישראל. כרגע צריך להקל על מצב המשק ומצב בתי החולים".
לדברי פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, אנחנו כרגע במצב של ניהול סיכונים. "לא תמיד מנצחים במצב כזה. אין פה כישלון, זה לא אפס או מאה – אבל יש מצד אחד אחרי שנתיים של מגפה רצון לראות את הסוף, ומצד שני צריך שתהיה ראייה מפוכחת, כי אנחנו עוד לא שם, כי הקורונה מפתיעה. אפשר להפיח קצת תקווה אצל אנשים, כי הרבה מאיתנו עייפים. ההיסטוריה מוכיחה שכשמגיע זן מידבק, עם הזמן המגפה הולכת ונעשית פחות בעייתית, אבל יש פה גם מצב שהווירוס יכול להמשיך בשלו. אנחנו עכשיו ממש בקושי, כי מספר החולים הקשים עדיין הולך ועולה ואנחנו לא רואים עדיין ירידה".
גם פרו'פ כהן סבור שהאמירה המעודדת שנשמעה מכיוונו של ארגון הבריאות העולמי מתייחסת רק לטווח הארוך: "זה נכון שיש מדינות כמו אפריקה ואנגליה שרואים אצלן ירידה בתחלואה, אבל אי-אפשר להשוות את עצמנו לדרום אפריקה, כי זו מדינה מאוד שונה מישראל. באנגליה הייתה ירידה משמעותית, אבל יש האטה בירידה של החולים. הפיק שלהם היה סביב תחילת ינואר ומשם הם הלכו וירדו – אבל אם מסתכלים היטב במספרים, רואים שהירידה התמתנה מאוד, וזה אומר שיכול להיות שמקרי ההדבקה יתחילו לעלות שוב".
הישראלים, הוא הוסיף, צריכים לפיכך להיות זהירים מאוד. "בארגון הבריאות העולמי מסתכלים על זה לטווח הארוך, כלומר, מבחינתם באביב או בקיץ 60% מאוכלוסיית אירופה תידבק, וזה יוביל כנראה לכך שלא יהיה את מי להדביק, הווירוס יסתובב פחות, ויהיה אפשר להגיד שאנחנו במצב אנדמי – שבו הווירוס לא גורם לעומס בבתי החולים. הרצון שלנו לראות את הסוף כבר עכשיו אולי גורם לנו לחשוב שמה שהם אמרו הוא שזה 'אוטוטו מאחורינו' – אבל אנחנו עדיין בשיא המגפה, וזו אמירה חפוזה".
פרופ' סיריל כהןצילום: יריב כץפרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מדגישה כי מוקדם לקבוע אם ישראל תצעד בדרכן של מדינות אחרות שבהן האומיקרון התפשט במהירות, אך גם דועך כעת, כמו דרום אפריקה ובריטניה. "נכון שכשמסתכלים על דרום אפריקה אז רואים אצלם שהגל יורד, אז לפי מה שקורה אצלם אנחנו אומרים שיתחיל לרדת אצלינו – אבל זה לא ברור כי במדינת ישראל יש חיסון רביעי, וזה שונה ממדינות אחרות", אמרה.
לדבריה, "התקווה היא שזה יהיה כמו בדרום אפריקה ואנגליה. אבל אי אפשר לדעת מה יהיה. אנשים אומרים דברים מבלי שיש להם מושג. צריך לחכות ולראות. כל מדינה נורא שונה גם בהתנהגות שלה, גם באוכלוסייה שלה וגם בחיסונים – אבל בגדול הגיוני להגיד שאנחנו מצפים לראות מה שרואים בדרום אפריקה ואנגליה, כי הן מתקדמות כמה שבועות מאיתנו".
פרופ' גליה רהבצילום: אביגיל עוזיאת ההשוואה למדינות אחרות, אומרת פרופ' רהב, יש לקחת בעירבון מוגבל. "מצד אחד בארץ המחלקות מפוצצות ומצב מערכת הבריאות הוא בכי רע, ומצד שני ביום חמישי פותחים את מערכת החינוך – וזה עלול לגרום לעלייה – אז אי אפשר להגיד שהכול ורוד. אבל בגדול המהלך הטבעי של מדינות אחרות באומיקרון הוא ירידה, ואני מצפה שגם אצלינו זה יקרה. אבל אני לא בטוחה, כי יש עוד פרמטרים אצלינו ואין לדעת איך זה ישפיע על המצב".
הדבקה המונית או היסטריה?
שאלת המשך ההתמודדות עם הנגיף מעוררת כעת גם עימות פוליטי חדש: אחרי תקופה ארוכה שבה נראה שבה נמנע מלהתייחס למשבר הקורונה, יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו תקף את מדיניות הממשלה הנוכחית, וטען כי ראש הממשלה נפתלי בנט ושותפו שר החוץ יאיר לפיד הרימו למעשה ידיים אל מול האומיקרון – ו"מפקירים" את אזרחי ישראל בכך שביטלו את מתווה הבידודים במערכת החינוך.
נתניהו נגד בנט: "מביאים להדבקה המונית"
נתניהו התייחס בדבריו לדיווחים ראשוניים מארה"ב – אותם כינה "עדויות קשות" – על כך שגם אחרי החלמה מאומיקרון ילדים עלולים לסבול מתסמיני PIMS, וטען כי המתווה שייכנס לתוקף ביום מחר הוא למעשה מתווה של הדבקה המונית, שממנה ייפגעו גם מבוגרים. בנט לא נשאר חייב, וטען כי ממשלתו מנהלת את המדינה "בקור רוח ובאחריות".
בהתייחסות לדיווחים על הקשיים במגעים על עסקת טיעון בין נתניהו לפרקליטות, הוסיף בנט: "טוב לראות שנתניהו התפנה מענייניו האישיים וחזר להפיץ היסטריה וכאוס בכל הכוח כהרגלו. אחרי שלושה סגרים, 6,500 ישראלים שמתו, 100 אלף עסקים שנסגרו, מיליון מובטלים וילדים שלמדו רק דרך מסכים - אזרחי ישראל אומרים לו תודה אבל לא תודה".
חוק הקורונה החדש
בינתיים, גם בכנסת נערכים לשלב הבא של המגפה, ובמליאה אושר אמש סופית – בקריאה שנייה ושלישית – חוק הקורונה החדש, שישנה את האופן שבו הממשלה רשאית להטיל הגבלות בשל מצב התחלואה. הצעת החוק קובעת כי מ-1 בפברואר תהיה הבחנה בין שני מצבים: "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בתקופות שבין גלי תחלואה, ו"מצב חירום בשל נגיף הקורונה", בתקופה של זינוק בהדבקה. זאת, במקום החוק הנוכחי שמכיר רק במצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא כעת תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק – החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר.
לפי החוק החדש, ב"מצב בריאותי מיוחד" הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה – התקנות יובאו לוועדה חמישה ימים לפני מועד כניסתן לתוקף, וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש. ב"מצב חירום", הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום, כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
החוק מונע גם מהממשלה להטיל הגבלות על הפגנות במסגרת הכרזה על "מצב חירום", ודורש כי תפילות יוחרגו במקרה שבו יוטל סגר. החרגת התפילות התווספה לחוק בעקבות הסתייגות של חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שאותה קיבלו בקואליציה. המשמעות בפועל היא שהחוק מונע מהממשלה לאסור על הפגנות או תפילות כחלק מצעדי המנע במגפה, אולם כן מתיר לה לקבוע הנחיות להתנהלותן, כמו שמירת מרחק פיזי.
אדיר ינקו ומורן אזולאי השתתפו בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 23:29, 25.01.22
