מהומה בוועדת הכספים, בצל מחאת חוק "קרן הארנונה": מרבית הרשויות ברחבי הארץ שובתות היום (שני), אך נדמה כי בקואליציה לא מתרגשים. ועדת הכספים התכנסה היום כרגיל, וממשיכה להצביע על ההסתייגויות האחרונות לפני אישורו הסופי של שילוב החוק בתוך חוק ההסדרים הקרוב. על חברי הקואליציה, שחלקם מסתייגים בעצמם מההצעה, הופעלו לחצים להיות נוכחים בוועדה היום ולהשתתף בכל ההצבעות, ואל הדיון הגיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד.
• כמה תקבל וכמה תשלם כל עיר - למסמך המלא לחצו כאן
• מנכ"ל האוצר: "אין קשר בין קרן הארנונה לחרדים. טענה מקוממת"
אם הצעת "קרן הארנונה" תאושר בוועדת הכספים, יהיה קשה מאוד להשיב את הגלגל לאחור. באופוזיציה מחו על כך שיו"ר הוועדה משה גפני מקיים את ההצבעות במהירות, ולא מאפשר לחברי הכנסת לנמק כראוי את ההסתייגויות שלהם. ראש העיר אילת אלי לנקרי אמר בדיון: "העיר רק תסבול מזה, אני זועק מדם לבי". ראש המועצה האזורית עמק חפר הוסיפה: "זה עניין קריטי לרשויות, ואתם לא נותנים למי שמתנגד אפילו לפרט טענות. אם ככה היו מתנהלות המועצות שלנו, היו מפרקים אותנו".
סגנה חיזקי סיבק, ניסה למנוע בגופו את הוצאת ח"כ עידן רול מיש עתיד מהדיון, והשניים הורחקו מהדיון, תוך הפעל כוח חריג ע"י משמר הכנסת. באופוזיציה כינו את ההתנהלות בוועדה "ביריונות". ח"כ רון כץ התרעם: "זה משהו שלא היה פה בכנסת מעולם, אנחנו לא נשב פה וניקח חלק בבושה הזו. תחזירו אותו (את רול - ס.ח) פנימה. אין לכם טיפה כבוד". בהמשך, רול חזר לדיון בוועדה.
ח"כ גלעד קריב מהעבודה טוען כי על פי נוסח חוק קרן הארנונה, רשויות בשטחי יהודה ושומרון יהיו זכאיות לקבל כספים מקרן הארנונה וזאת על אף שעל פי החוק (הכללי) המדינה לא יכולה את כספי הרשויות שמעבר לקו הירוק. כך למעשה אותן רשויות יהיו זכאיות לכספי הקרן, אך לא ישלמו אותם. בוועדה הוא הודיע כי מפלגתו תעתור לבג"ץ, אם נוסח החוק לא יתוקן. "אני מודיע לכם: אנחנו ניפגש בבג"ץ על החוק הזה - כל עוד יש בג"ץ", איים. לדבריו, "שר האוצר סידר לחבריו בהתנחלויות שהן מקבלות מקרן הארנונה ולא נותנות".
בהמשך היום יתכנסו ראשי הערים כדי להחליט על הצעדים הבאים, כשבינתיים הרוב הגדול של העיריות שובתות היום - ולפי הודעת מרכז השלטון המקומי ימשיכו לשבות "עד שקרן הארנונה תוסר (מחוק ההסדרים - ס.ח)". ברובן לא מתקיימים הבוקר לימודים בגנים ובבתי הספר. הבגרות במתמטיקה מתקיימת כסדרה, וגם בחינוך המיוחד לא תהיה שביתה. לצד זאת, האשפה לא תפונה, לא תתקיים קבלת קהל במשרדי העירייה וגם לא מענה טלפוני, וגם מוסדות התרבות והמרכזים הקהילתיים לא יפעלו. אבל אין מדובר בשביתה כללית.
בירושלים, אשקלון, לוד, עכו, צפת וחריש לא תתקיים שביתה. בבת-ים, כרמיאל, נהריה, קריית שמונה, קריית גת וקריית מלאכי השביתה לא תכלול את הלימודים. גם ביישובי עוטף עזה, שהיו תחת מטחי רקטות כבדים בשבוע האחרון, כן יתקיימו לימודים.
ראש העיר כפר סבא רפי סער אמר הבוקר בריאיון ל-ynet radio כי "נראה לי שיש פה ניתוק עצום והבנה של המערכות המוניציפליות. כאילו יש נתק וחוסר יכולת להבין את העומק של מה שנעשה כאן. מדובר באקט שהוא קשה מאוד. העיר כפר סבא היא לא 'עיר עשירה', היא עיר שמתנהלת כלכלית נכון, מתנהלת בצורה יעילה מאוד, מתנהלת כל הזמן אנחנו בוחנים את עצמנו ובודקים את עצמנו בכל ההיבטים ולהתחיל להפריש מיליוני שקלים לאיזו קרן עלומה תעזור למדינת ישראל בנושאים שהמדינה צריכה לעזור להם על חשבון תושבות ותושבי כפר סבא זה לא יהיה".
לדבריו, "אנחנו לא נהיה מוכנים להעביר אפילו שקל אחד מהארנונה. ברגע שכפר סבא תעביר כספים לקרן - כפר סבא הולכת להפוך להיות פשוט נתמכת, אז לוקחים רשות טובה, אחת הטובות בישראל, ואומרים לה 'אוקיי יאללה, בואי נעביר אותך למטה'". הוא מתעקש כי לא הייתה "שום הסכמה" מול האוצר. "לא היו סיכומים. איזה אינטרס יש לי? האינטרס היחיד שעומד לנגד עיניי זה תושבות ותושבי כפר סבא, ילדות וילדי כפר סבא. אם מדינת ישראל רוצה להילחם במחיר הדיור שתוריד את מחירי הקרקעות המופרזים שמגיעים להיקפים לא נורמליים".
לפי הצעת האוצר, כל רשות תעביר לקרן ייעודית שתוקם סכום של בין 10%-28% מרווח הארנונה השנתי שלה מעסקים, והכסף יחולק חזרה לרשויות כולן - כנגד כל היתר בניה למגורים שתפיק כל אחת מהן. כפועל יוצא מכך, רשויות עשירות שבהן יש יותר שטחי מסחר ישלמו חלק משמעותי יותר מהקרן, כך שהרשויות החלשות צפויות ליהנות מכך יותר.
לפי משרד האוצר, המטרה היא לתת תמריץ לרשויות לקדם בניית יחידות דיור: כיום, ההכנסה מארנונה שנגבית מהעסקים גבוהה משמעותית מזו שנגבית מתושבים בעיר, כך שהרשויות מעדיפות היום לקדם בנייה לעסקים ומסחר. באוצר מבקשים לאפשר לרשויות עם גירעון לקדם תוכניות בנייה למגורים, על בסיס ההקצאות הגדולות יותר שיגיעו מהערים החזקות, שלהן הכנסה גבוהה יותר מארנונה עסקית.
ראשי הרשויות זעמו על ההצעה, וטענו שהכספים הללו מיועדים לשימוש עבור שירותים לתושביהן ולכיסוי גירעונות - ושהעברתם לקרן ייעודית תפגע במאזן שעליו התבססו החלטות שקיבלו. לטענתם, משרד האוצר יכול לתמרץ בנייה ולסייע לרשויות חלשות דרך תוכניות ממשלתיות ומכספי מדינה, ולא לקחת את כספי הארנונה שנועדו כולם עבור תושבי הערים. חלקם הוסיפו כי לחוק הוכנסו מנגנונים שיאפשרו להתנחלויות, או לערים שבהם הבייס הליכודי חזק, לשלם פחות מהרשויות החזקות במרכז הארץ.
יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס אמנם הגיע לפשרה עם האוצר ביום חמישי האחרון, אך זו לא התקבלה על-ידי ראשי הערים. בשלטון המקומי טענו בהמשך כי נאלצו להגיע לפשרה הזו "כדי למזער נזקים", מאחר שהבינו כי הממשלה ממילא תקדם את התוכנית.
המאבק הנוכחי של ראשי הערים לא אומר שלא תהיה פשרה בסופו של דבר: מטרתו היא רק להוציא את קרן הארנונה מחוק ההסדרים, שאמור לעבור עד סוף החודש, כך שניתן יהיה לקיים עוד דיונים ולשפר את הנוסח הקיים. כלומר, הקרב הוא בעיקר על לוח הזמנים הצפוף שלא מאפשר לראשי הרשויות לנהל משא ומתן ולערוך שינויים בנוסח.
ומה אומרת ההצעה, לפרטי פרטים? לפי ההסדר שהושג בחמישי ובוטל, כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בניה למגורים. ההפרשות בין הרשויות עצמן לא יהיו אחידות: באשכול א' - הרשויות החזקות ביותר - יפרישו לקרן 27.5% בשנתיים הראשונות, והחל מהשנה השלישית יפרישו 28%. באשכול ב' יפרישו לקרן 20%, ובאשכול ג' יפרישו 15%. באשכול ד' יפרישו לקרן 7.5% בלבד. רשויות בפריפריה הגיאוגרפית, שנמצאות במדד סוציו-אקונומי 5-1 ואמורות להפריש לפי אשכול א', ירדו דרגה ויפרישו לפי אשכול ב'.
בנוסף, אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 - הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. במצב שהגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות - הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%. באשר למענקים שישולמו בגין היתרי בניה, בשנים 2020-2018 יעמוד המענק על סך של 1,000 ש"ח ומשנת 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 ש"ח. יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות, תוחזר לערים - למעט 10% שיישארו ככרית ביטחון לשנה קדימה.
פורסם לראשונה: 09:12, 15.05.23