עמית פרידמן מתל אביב הגיע לתחרות חתירה בקפריסין לפני המלחמה, ומאז נשאר באי השכן. הוא החליט ביוזמתו להדפיס פוסטרים של תמונות החטופים, ובהמשך תלה אותם בכמה אזורים בלנקה. בשבת האחרונה בשעה 18:00 בערב, מהגרים מוסלמים תקפו אותו.
"הווייב היה כזה שאנחנו יכולים לדקור אותך, אבל לא נדקור כי אנחנו מפחדים מהמשטרה", הוא מספר. "הם דחפו אותי. גנבו את השקית של הפוסטרים וברחו. אני חושב שלאחד היה סכין במכנסיים. לא התקפלתי. באתי אליהם על מצלמה ושאלתי אותם למה הם עושים את זה, וזה מיד גרם להם להיות מאוד אלימים. אחד נכנס לאמוק. הרעיון שיהודי בכלל מדבר לא נראה לו, וזה שאני בא אליו ולא פוחד - עוד יותר. ואז הוא זרק עליי לבנים.
אמרתי לו שאני לא מפחד ממנו, 'אתם רק יודעים להיות בריונים', אמרתי. במקרה עברו יהודים אוקראינים שצילמו את מה שקרה, וגם קראו למשטרה, שלקחה את זה ברצינות. הם לא אוהבים את זה. הם יודעים מי הם, ואני מבין שיש כוונה לגרש אחד מהם. הילד הזה רצה מאוד לפגוע בי".
פרידמן הוסיף: "אני לא פחדתי, אני לא מוכן לבריונות. למחרת תפסתי אותם תולשים את הפוסטר ודורכים עליו, ניגשתי אליהם ושאלתי למה. אחד אמר: 'ככה'. אמרתי להם שאני מישראל, הם אמרו שהם מסוריה וסימנו לי לכבות את המצלמה. למחרת ישבתי עם בעלת המלון והם עברו וצעקו עליי בערבית. המסר פה לדעתי הוא שאסור להתקפל כל כך מהר. יש לנו את הלגיטימציה לתלות את הפוסטרים האלה ולהראות את הטירוף בצד השני, שאין לו מה להציע חוץ מאלימות ומבריונות".