4 צפייה בגלריה
"רק 16% היו זכאים לקבל את תווי המזון שלו על פי קריטריון הארנונה". אריה דרעי
(צילום: שלו שלום)
"היו תקופות שבהן לא היה אוכל בבית, שלא יכולתי לקנות מטרנה לבן הקטן שלי", מתארת אמל (44), אמא לחמישה ילדים מצפון הארץ, שמתמודדת בשנים האחרונות עם אי-ביטחון תזונתי חמור. אמל ומשפחתה מקבלים סיוע מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה, אבל למרות מצבה הקשה, היא לא עומדת בקריטריונים לתוכנית תווי המזון שקידם יו"ר ש"ס אריה דרעי - ושבמסגרתה יחולקו עוד מיליארד שקל כחלק מתקציב המדינה שיאושר השבוע.
"בזכות המיזם של משרד הרווחה אני קונה קצת חלב וירקות", אומרת אמל. "בעלי פועל ואני מטפלת בקשישים. אנחנו מגיעים ל-1 בחודש ולא נשארת לנו אגורה, הכול התייקר ויש לנו ילדים קטנים. אני רוצה לבקש מהממשלה שיסתכלו עלינו, אנחנו צריכים עזרה".
על פי הקריטריונים, הזכאים לקבל סיוע הם אנשים שלהם הנחה של לפחות 70% בארנונה; אזרחים ותיקים שמקבלים קצבת השלמת הכנסה; או אזרחים שההכנסה החודשית הממוצעת במשק הבית שלהם אינה עולה על הסכומים שקבע משרד הפנים. למרבה האבסורד, חוות דעת כלכלית של אגף התקציבים במשרד הביטחון מצאה כי "התוכנית המוצעת אינה מתמקדת באוכלוסיות הנמצאות באי ביטחון תזונתי, וכן הקריטריונים שלה אינם ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות הנמצאות בעוני".
הנתונים העולים מחוות הדעת מראים כי בתקופת הקורונה שיעור משקי הבית בחברה החרדית שהיו זכאים לתווי מזון גבוה משמעותית משיעור משקי הבית שמוגדרים על ידי משרד הרווחה כמי שמתמודדים עם אי ביטחון תזונתי, זאת בניגוד לשאר האוכלוסיות בישראל. למשל, בעוד ששיעור משקי הבית החרדיים המתמודדים עם אי ביטחון תזונתי חמור עומד על 5% - שיעור מקבלי התווים עומד על 32%. לעומת זאת, בחברה הערבית עומד שיעור משקי הבית החיים באי ביטחון תזונתי חמור על 24%, אך שיעור מקבלי התווים עומד על 17% בלבד.
המגמה ניכרת גם בנתונים של התנועה לחופש המידע, מהם עולה כי ממוצע הסיוע בתווי מזון למשפחה בערים חרדיות (למעט ירושלים) עומד על כ-4,000 שקלים, אך בערים הערביות שאינן מעורבות עומד הממוצע על כ-2,200 שקלים. בערים החילוניות, כך עולה מבדיקה מדגמית שערכו בתנועה, ממוצע הסיוע למשפחה עומד על כ-1,660 שקלים.
עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומרצה בפקולטה למשפטים במכללה למנהל מסביר כי "תהיות רבות עלו ברגע שבו הודיעו כי משרד הפנים עתיד לחלק סכום משמעותי של 700 מיליון שקלים על מנת לקדם ביטחון תזונתי בתקופת הקורונה". לדבריו, "לא תהינו בנוגע לצורך החשוב כמובן, אך ניסינו להבין מדוע משרד הפנים אמון על חלוקת הכספים - ולא משרד הרווחה - ומדוע עסקו הקריטריונים בפטור מארנונה, למרות שלא היה לגמרי ברור אם ישנה קורלציה בין הפטור לבין ביטחון תזונתי.
"מאחר שמדובר בכספי רווחה, נראה כי ראוי היה שהם יחולקו בהתאם לתבחינים שיקבעו אנשי מקצוע בקיאים בתחום. כך עלה החשש שמי שיקבלו את הכספים, לא יהיו מי שזקוקים להם", אמר. כדי ללמוד על האופן בו יחולקו הסכומים, הוגשה בקשת מידע על ידי התנועה לחופש המידע, בשיתוף עם ynet ו"ידיעות אחרונות".
"הנתונים מדברים בעד עצמם", אומר עו"ד סדן. "סכומים גבוהים הועברו לחברה החרדית, הן מבחינת הסכום הכולל והן מבחינת ממוצע למשפחה. זאת גם ביחד לסכומים שהגיעו לזכאים מהחברה הערבית. הסיפור הזה ממחיש את חשיבותה של השקיפות, רק כך ניתן לבקר את החלטת הממשלה באופן מדויק".
לפי דוח הביטחון התזונתי האחרון שפרסם הביטוח הלאומי, 522 אלף משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, כמחצית מהן - 265 אלף - באי ביטחון תזונתי חמור. מדובר על כ-970 אלף נפשות, מתוכן 665 אלף ילדים. רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, מדגיש כי הנתונים נאספו בשנת 2021, לפני עליות המחירים: "סביר להניח שמצבנו היום קשה יותר".
עו"ד אור סדןצילום: עידן גרוסלדבריו, "מתוך עשרת אלפים זכאים למיזם הלאומי לביטחון תזונתי, רק 16% היו זכאים לקבל את תווי המזון על פי קריטריון הארנונה, שלא בוחן את אי הביטחון התזונתי. צריך לחשוב רציונלי, לא פוליטי. צריך לבחון את הקריטריונים ולבדוק איך הסיוע מחולק. לדעתי הם מקצינים את הקרעים בחברה הישראלית ואת אי השוויון".
ליאת, בת 51 ואם חד הורית לשלושה ילדים, היא אחת מ-84% שלא נמצאו זכאים לקבלת תווי המזון של דרעי. "שני הבנים שלי התגייסו לצבא, והם כבר לא יכולים לסייע בפרנסה. מצבנו הכלכלי גרוע ואין מי שיעזור", היא סיפרה. על אף היותה נכה, היא ממשיכה לעבוד כדי לפרנס את משפחתה. היא מקבלת סיוע מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי, אך רק 20% הנחה בארנונה - מה שמונע ממנה לקבל את התווים. "אני מקבלת 340 שקלים בחודש, זו הצלה בשבילי. הכול מאוד יקר היום ואני חוששת שהמיזם יופסק".
החשש שלה מוצדק. כבר שנים שהמיזם הלאומי לא נמצא בבסיס התקציב, והקיום שלו בסכנה. אריאל שוורץ, רכז הפורום הירושלמי במיזם, מספר כי "הוא עדיין מוגדר כ'פיילוט', כבר מעל לשש שנים. אנחנו יכולים לסייע רק ל-13% מהמשפחות הנזקקות לו. במקום לפתור את המצוקה הקשה באמצעות כספים קואליציוניים שמחולקים באופן לא ברור, הממשלה צריכה לעגן את המיזם בחוק ולהרחיב אותו. כך המענה יינתן דרך משרד הרווחה, שמכיר את המשפחות המוחלשות".
גם ערן ווינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, מסכים עם הדברים. "הקצאת מאות מיליוני שקלים לאי ביטחון תזונתי, לו תעשה בבסיס תקציב המדינה, היא צעד חשוב בדרך ללקיחת אחריות ממשלתית על הטיפול בסממן החמור ביותר של העוני. אם הממשלה מעוניינת לפעול באופן שייתן מענה שוויוני, אפקטיבי ויעיל, יש לדאוג שהקריטריונים יגובשו באופן שיאפשר סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בכל המגזרים בחברה הישראלית".
בהתייחסות הוועדה המדעית המייעצת למועצה הארצית לביטחון תזונתי לתוכנית תווי המזון בתקציב המדינה, שפורסמה בסוף השבוע, נכתב כי "קיים חשש לפגיעה בנזקקים ולבזבוז כספי ציבור מבלי שהתקציב ישיג את המטרה שלשמה הוא נועד. נתונים מלמדים כי חלוקת תלושי מזון בעת מגפת הקורונה על ידי משרד הפנים, על פי אמות מידה שהזיקה שלהן לאי ביטחון תזונתי מוגבלת, הביאו לחלוקה מוטה של הכספים".
