מנהיג הזרוע המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, הגיע הבוקר (יום רביעי) לקהיר שבמצרים כדי לדון במגעים להפסקת אש ושחרור חטופים נוספים. לפני כן הוא נפגש עם שר החוץ האיראני בקטאר, בפגישה שעסקה ב"התפתחויות המדיניות האחרונות ובמצב בשטח בפלסטין", ודיבר - לפי איראן - על "המורל הגבוה" של חמאס. לפי דיווחים ערביים, בתחילת השבוע הבא יגיע לקהיר גם מזכ"ל הג'יהאד האיסלאמי, זיאד נחאלה.
בצהריים דיווחה רשת "קודס" הפלסטינית כי לפי מקורותיה, בשיחותיה עם נציגי הפלגים הפלסטיניים בעזה מתכוונת מצרים ללחוץ עליהם להסכים להסתפק בהפוגה הומניטרית כחלק מעסקה חדשה, ולא לדרוש הפסקת אש קבועה כפי שעשו עד עכשיו.
במקביל, גורם שבקיא בפרטי המשא ומתן מסר לרויטרס כי מתקיימות "שיחות אינטנסיביות" בין הצדדים בתיווך קטארי ומצרי. אותו גורם אמר כי מספר החטופים שישוחררו בהפוגה עדיין לא ברור, אך ישראל ממשיכה להתעקש על שחרור הנשים שלא שוחררו בפעימה הקודמת. הוא אישר - כפי שדיווחנו כאן בימים האחרונים - שישראל עשויה לשחרר בעסקה הזו אסירים שביצעו "עבירות חמורות".
הכותרת
בין הסכמי אוסלו למלחמה בדרום | שמעון שיפר
32:11
חמאס, נזכיר, מקפיד לומר שלא ינהל משא ומתן תחת אש - אך בפועל נראה כי מו"מ כזה מתנהל בימים אלה. עיתונאי וושינגטון פוסט, דייויד איגנשיוס, דיווח הלילה כי בישראל שוקלים להאריך את הפסקת האש שתוצע לחמאס למען שחרור חטופים - אפילו לשבועיים - כדי לאפשר לארגון הטרור לאסוף את בני הערובה שברצועת עזה ולהעביר אותם למקום מבטחים. ייתכן שישראל גם תתחייב למשוך את כוחותיה לאחור בעקבות הפסקת האש הזו, ותנהל פעולות ממוקדות יותר, בעיקר בצפון רצועת עזה.
איגנשיוס ציין בטור שכתב כי על אף שבישראל מעריכים שהמלחמה תימשך עוד חודשים, המנהיגים יודעים שעליהם לעבור לשלב חדש במלחמה - בין השאר גם כדי לאפשר ללוחמי המילואים לשוב לבתיהם ולעבודתם.
על אף שהתכנון הישראלי מעורפל, לדבריו, נראה שגורמים רשמיים מסכימים עם ממשל ביידן על היסודות: למשל, בעזה שלאחר המלחמה חמאס לא יוכל לכפות את מדיניותו; פלסטינים אחרים, כנראה מתוך הרשות הפלסטינית, ייקחו אחריות על המשילות; עם כוח שמירת שלום בתמיכת מדינות ערב מתונות. איגנשיוס מכנה את הישות שתקום "הרשות לשיקום עזה" - והממשל האמריקני לוחץ לעבור לשלב הזה כמה שיותר מהר.
עם זאת, עדיין לא ברור לחלוטין מי למשל יהיה אחרי על ביטחון הפנים ברצועת עזה ביום שאחרי, כשבמקביל ישראל תמשיך לבצע פשיטות ממוקדות בעקבות מידע מודיעיני - ומנגד נדרש כוח שיאכוף את הסדר בתוך הרצועה.
בטור צוין גם המשבר ההומניטרי ברצועת עזה, וההסכמה ההדדית בין ארה"ב לישראל שצריך לטפל בו. גורמים ישראלים קיוו לפני כמה שבועות שניתן יהיה לשכן מאות אלפי פליטים מצפון רצועת עזה בכפר אל-מוואסי שסמוך לגבול עם מצרים, אבל כעת - כשדרום הרצועה הופך לאזור המרכזי של הקרבות - ייתכן שהתוכנית הזו כבר לא אפשרית. כעת גורמים ישראלים מדברים על "איים הומניטריים" בצפון רצועת עזה, כדי לשכן בהם פלסטינים שיברחו מהקרבות.
בניסיון להתניע מחדש את המו"מ, ביום ראשון נפגש ראש המוסד דדי ברנע עם ראש ממשלת קטאר מוחמד א-ת'אני בפולין, יחד עם ראש ה-CIA וויליאם ברנס. גורם מדיני אמר בצל הסרטון שפרסם חמאס כי "הימים הקרובים יהיו מכריעים ויתאפיינו בלחצים. בימים האלה, הכדור לא בידיים של ישראל. ראש המוסד עשה את הצעד, וכעת הלחצים יעברו מארה"ב לקטאר ומקטאר לחמאס. זה ייקח כמה ימים".
3 צפייה בגלריה
ראש המוסד ברנע ואמיר קטאר תמים בן חמד א-ת'אני. מתניעים מחדש את המו"מ
(צילום: רויטרס / Saudi Press Agency/Handout, רועי אברהם לע"מ)
בישראל פתוחים כעת לעסקה שבה ישוחררו "קטגוריות" של חטופים שלא נכללו בעסקה הקודמת, שהתמקדה בנשים וילדים בלבד - אבל מתעקשים שבכל הסכם חדש ישוחררו גם הנשים שנותרו בשבי. קטגוריות נוספות שישראל מתעקשת עליהן: חולים כרוניים, חטופים שנפגעו מירי, אנשים בעלי מצב נפשי מעורער, חסרי ישע, פצועים וגברים מבוגרים. התנאי הישראלי לעסקה הוא שחרור של חטופים חיים בלבד.
גורמים שמעורים בשיחות העריכו השבוע שישראל תידרש "לשלם" בעסקה מחודשת ימי הפוגה רבים יותר עבור כמות קטנה יותר של משוחררים, ולא יום הפוגה אחד על כל 10 משוחררים כפי שנקבע בעסקה הקודמת. שינוי במפתח יהיה גם במספר האסירים שישוחררו. ישראל תידרש גם לשחרור אסירים רבים יותר ואסירים "כבדים" יותר, אך גורם ישראלי אמר שזו עשויה להיות אופציה.
גורמים שמעורים במו"מ אומרים שבצד הישראלי נחושים להביא לפריצת דרך, אבל לצד זאת צפויים לא מעט מכשולים. "יש רצון גדול בצד האמריקני, וכמובן בצד הישראלי, אבל לא בכל מחיר", אמרו גורמים מדיניים. "המו"מ רק בתחילת הדרך, אנחנו עובדים על זה ברגעים אלה. זה לא יקרה מיד".
