12 צפייה בגלריה
הציעו טכנולוגיות מתקדמות למשטרים שספק אם היו מקבלים אישור ישראלי
(צילום: רויטרס, יונתן בלום, EPA)
פעיל האופוזיציה איימן נור ברח ממצרים לאחר ההפיכה הצבאית שבה תפס ב-2013 הגנרל עבד אל-פתח א-סיסי את השלטון ומאז הוא משמיע את ביקורתו על המשטר מגלותו בטורקיה. היותו קול אופוזיציוני למשטר אוטוקרטי, לצד התנהגות משונה של הסלולרי שלו, גרמו לו לחשוד שהוא תחת מעקב. בדצמבר 2021 אישש מכון המחקר הקנדי "סיטיזן לאב" את החשד: בדיקה העלתה כי מכשירו של נור הודבק גם ברוגלת "פגסוס" של NSO הישראלית, וגם ברוגלת "פרדטור" של חברה בשם סייטרוקס.
אף שלא ניתן לומר בוודאות מי עקב אחרי נור, החשודות המיידיות הן סוכנויות המודיעין במשטרו של א-סיסי. מכירה של פגסוס למצרים חייבה - לפי החוק הישראלי - אישור של משרד הביטחון וזה מן הסתם ניתן. עתה חושף תחקיר בינלאומי את המהלכים שבסיומם רכשו המצרים גם את "פרדטור" מחברה אחרת, שאמנם נמצאת בבעלות ישראלית אך הרחק מהפיקוח של משרד הביטחון.
היצרנית סייטרוקס היא חלק מקבוצת חברות שהוקמה על ידי שני קצינים בכירים בדימוס בחיל המודיעין. הקבוצה לכאורה אינה פועלת מישראל, אינה רשומה בה ולא מבקשת אישורי ייצוא ממשרד הביטחון. מידע שנאסף במסגרת התחקיר רומז כי ייתכן שחלק מהאנשים שהיו מעורבים בתצוגת התכלית למצרים עשו זאת מישראל.
מצרים לא הייתה לבד ברשימת הלקוחות של הקבוצה. התחקיר חושף כי בין לקוחותיה היו שורת מדינות שספק רב אם משרד הביטחון היה מאשר. כך למשל רכשו את הפרדטור גם וייטנאם ומדגסקר, והרוגלה הוצעה ללוב, מלזיה, מאוריציוס, קמרון וסיירה לאון, וישנן ראיות הרומזות כי היא נחתה גם בסעודיה ואולי אף הוצעה לעיראק ולאינדונזיה.
אינטלקסה לא הגיבה לתחקיר אך לפי מומחי טכנולוגיה של מכון "סיטיזן לאב", מיד לאחר שנשלחו השאלות הורדו מהרשת יותר מחצי מהשרתים הפעילים שזוהו ככאלה שמיועדים להדבקה בפרדטור. "בהחלט הייתי קורא לזה כיבוי בהול", אמר ג'ון סקוט-ריילטון מהמכון.
במסגרת התחקיר נחשף כי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עבד עבור אינטלקסה והיה אמור לייצג אותה בפגישה שתוכננה עם גוף ביטחון גרמני. אולמרט אישר בשיחה עם "שומרים" כי ייעץ לחברה אך ציין כי הקשר הסתיים לפני כמה חודשים.
התחקיר מתבסס על מסמכים ועדויות שהגיעו לידי מגזין "מדיהפארט" הצרפתי ו"דר שפיגל" הגרמני, ובניתוחים השתתפו כ-20 כלי תקשורת בהובלת Europen Investigative Collavorations. ארגון "שומרים", באמצעות הח"מ, היה השותף הישראלי בפרויקט. בניתוח הממצאים הטכנולוגיים סייעה אמנסטי-טק, המעבדה הפורנזית של אמנסטי אינטרנשיונל.
קשרים צרפתיים, טכנולוגיה ישראלית
סייטרוקס, יצרנית ה"פרדטור", נרכשה ב-2018 על ידי קבוצת סייבר שכאמור הוקמה על ידי שני קצינים בכירים בדימוס. הראשון הוא אל"מ (מיל') טל דיליאן, שעזב את צה"ל ב-2002 בעקבות פרשה שבה נחשד שעשה שימוש פרטי ולא ראוי בכספים של היחידה והערה שספג מסגן הרמטכ"ל. בספר "הבור" של העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן טען דיליאן כי הפרשה כולה הייתה עלילה נגדו. ב-2014, לאחר כמה גלגולים בתחום הסייבר, חבר דיליאן לחברו מהצבא, ומי שפיקד לפניו על יחידה 81 בחיל המודיעין, עוז ליב, ויחד הם רשמו באיי הבתולה חברה בשם "אליאדה", המוכרת כיום יותר בשם שבו מותגה - אינטלקסה. שותף נוסף הוא איש העסקים מאיר שמיר, שהשקיע בקבוצה דרך החברה הציבורית שבשליטתו, "מבטח שמיר".
תביעה שהוגשה ב-2018 על ידי איש העסקים אבי רובינשטיין, שותף לשעבר באליאדה, חשפה את המבנה המורכב שלה. הקבוצה, נטען, כוללת חברות הרשומות בקפריסין, איי הבתולה, אירלנד, מקדוניה ואף חברות שמושבן בישראל, כמו "גו נט מערכות", שבתורה מחזיקה מניות בחברה ישראלית נוספת בשם סליום (ר' עץ חברה). ואם לא די במבנה המורכב הזה, ביולי 2020 הועברו חלק מנכסיה של אליאדה לחברה בשם "מירוס" הרשומה באיי הבתולה, וזמן קצר מכן לחברה בשם "טאלסטריס" הרשומה באירלנד, והיא ככל הידוע חברת האם של הקבוצה היום. בעל המניות היחיד שלה הוא שווייצרי אלמוני בשם אנדריאה גמבצי, ודירקטורית בה היא שרה חמו, בת זוגו של דיליאן. בתביעה שהוזכרה קודם לכן נטען כי גמבצי הוא רק ה"חזית" בעוד הבעלים האמיתיים הם דיליאן, ליב ושמיר.
ב-2019 חברו דיליאן, ליב ושותפיהם לחברה צרפתית בשם "נקסה" כדי להקים את מה שהוגדר בהודעות לעיתונות כ"ברית מודיעין". שיתוף הפעולה, שנמשך באופן רשמי עד 2021, היה זיווג בין חברה צרפתית עתירת קשרים בעולם המודיעין לבין ישראלים שפיתחו טכנולוגיות סייבר מתקדמות וחיפשו למי למכור אותן.
הצרפתים היו למודי ניסיון מר בכל הנוגע למכירת טכנולוגיות מעקב לדיקטטורים: נקסה הייתה למעשה גלגול של חברת סייבר אחרת שפעלה בתחום ניטור תעבורת האינטרנט ושאחד מלקוחותיה היה שליט לוב מועמר קדאפי. כשדבר העסקה נחשף נפתחה נגד החברה המקורית חקירה בצרפת שהובילה לקריסתה. שני בכירים בחברה - סטפן סלייה ואוליבייה בוחבוט - ניצלו את ההזדמנות ורכשו את הפעילות והטכנולוגיה של החברה, מיתגו אותה מחדש וחזרו לשוק.
בחקירות אחרות שנפתחו בהמשך נגד נקסה בצרפת בכירי החברה לא הסתירו את האינטרס בשיתוף הפעולה עם הישראלים. מוצר הדגל שלהם לניטור הרשת איבד את הרלוונטיות שלו והחבירה לקבוצה הישראלית אפשרה להם להציע ללקוחותיהם שוק חדש שצבר במהירות פופולריות: פריצה לסלולריים.
מצרים כמקרה מבחן
נקסה הצרפתית הכירה היטב את הרשויות במצרים, שכן עוד ב-2014 היא מכרה לשלטונו של א-סיסי את מערכת ניטור האינטרנט שלה, וזאת חרף סימני האזהרה שריחפו ביחס לשמירת זכויות אדם תחת שלטונו. המכירה הזאת עלתה לה ביוקר: בנובמבר 2017 נפתחה נגדה חקירה בצרפת בשל החשד כי הייתה שותפה בעינויים והיעלמויות כפויות של מתנגדי משטר, שכביכול אותרו בעזרת המערכת.
החקירה לא גרמה לחברה לשקול מחדש את שיתוף הפעולה עם מצרים ויותר מזה: ב-2018 גובשה בחברה הצעה לחוזה חדש, שכללה מלבד ניטור האינטרנט גם אמצעי יירוט נוספים של טלפונים סלולריים ותקשורת אינטרנט, כמו גם מצלמות מעקב שונות ומערכת להשוואת טביעות אצבע. החוזה הזה לא יצא אל הפועל ככל הנראה בשל תהפוכות פוליטיות פנימיות בשירותי הביטחון של מצרים, אולם באותה נקודה הצרפתים כבר היו במשא ומתן מול סוכנות מצרית שלישית, אלא שהפעם גם עם בעלי בריתם הישראלים.
הברית הטרייה אפשרה להציע למצרים מוצר חדש ועוצמתי: רוגלה שמשתלטת על טלפון סלולרי מרחוק ושואבת את תוכנו. לצד שאיבת המידע הרוגלה מעבירה נתוני מיקום, מסוגלת להפעיל את המצלמה או המיקרופון ללא ידיעת בעל המכשיר, וכמובן להאזין לשיחות. הרוגלה אף הציעה הדבקה בשיטת "וואן קליק" (שבה הקורבן נדרש ללחוץ על לינק שנשלח אליו) או בשיטת "זירו קליק" (ללא הקלקה אך באמצעות צוות שנמצא בקרבה פיזית לקורבן ומנצל פרצות במנגנון הוויי-פיי או הקליטה הסלולרית).
החוזה החדש מול מצרים זכה לשם הקוד "ג'מיני", ובספטמבר 2020 החלו הכנות לנסיעה לקהיר כדי להדגים ללקוחות את יכולות הרוגלה. כדי להכין את ההדגמה נפתחה קבוצת ווטסאפ משותפת ובה נציגים בכירים ואנשים טכניים הן מהצד הצרפתי והן מזה הישראלי.
על פי תנאי ההדגמה שדרשו המצרים, הם יספקו טלפון סלולרי חדש לחלוטין - לבחירתם אנדרואיד או אייפון. המכשיר יוצא מאריזתו המקורית, ואנשי נקסה-אינטלקסה יצטרכו להדביקו ברוגלה באמצעות לחיצה על לינק זדוני (וואן קליק).
הדיונים בקבוצה עסקו גם בנושאים טכניים של ההדגמה. מהצד הצרפתי בלט מי שאמור היה להיות הנציג בהדגמה, סבסטיאן בסו שהביע לא מעט חששות. "בפעם הקודמת בזבזנו שעות כדי שזה יעבוד", הוא כתב. "במהלך ההדגמה אין לנו את המרווח הזה כדי 'לשחק עם הטלפון'. ההדגמה צריכה להיות שהם מוציאים את הטלפון מהקופסה, ואני מריץ את ההדגמה. אם אני מכין את המכשיר (הכוונה לעדכוני גרסה במכשיר כדי להבטיח תאימות של הרוגלה, ד"ד) זה הורס את 'אפקט הוואו'".
ההכנות להדגמה נמשכו אך בשלב מסוים עדכן בכיר בנקסה כי היא נדחתה, משום שהלקוחות המצרים חששו ששימוש בנהלי VIP למעברם של נציגי החברות בנמל התעופה בקהיר ימשוך תשומת לב וידליק נורות אדומות בסוכנויות אחרות במדינה. בסופו של דבר המועד נקבע לתחילת אוקטובר. אחד הישראלים בקבוצה, שבלט בצד הטכני של הדיון, ביקש לוודא ששעת ההדגמה לא תהיה בין 12:00 ל-14:00 לפי שעון ישראל. ההערה הזו עשויה להעיד כי חלק ממשתתפי ההדגמה היו בישראל או שחלק ממנה נערך מכאן, ולכן נדרש התיאום לפי שעון ישראל.
בנוסף, עובד לשעבר בקבוצת אינטלקסה טען בשיחה עם אחד מכלי התקשורת השותפים לתחקיר כי במהלך 2019 התקיימה במשרד בתל אביב הדגמת יכולות של אינטלקסה לנציגים של מדינה ערבית. לדבריו, ההדגמה כללה שימוש ברחפנים לצורך הדבקת טלפונים ברוגלה, והוכתרה כהצלחה. הוא לא זכר אם דיליאן היה שם בהדגמה עצמה, אך הוא היה שם לאחר מכן, כשבמשרד חגגו את ההדגמה המוצלחת.
לא מדובר בזוטות. רוב החברות שמרכיבות את הקבוצה, ובוודאי אלו שבמעלה הפירמידה, אינן רשומות בישראל, ולכן לא מפוקחות על ידי האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני של משרד הביטחון. ההתנהלות הזו מאפשרת לחברה למכור את הטכנולוגיות שלה גם למדינות שישראל אינה מאשרת לעבוד מולן. ההערה של העובד, ועדותו של העובד האחר, עשויות לרמוז כי החברה דווקא כן פעלה בפועל מישראל.
כך או אחרת, ההדגמה בקהיר כנראה הצליחה שכן ב-31 בדצמבר נחתם חוזה "ג'מיני". המנכ"ל סלייה דיווח על כך בקבוצת ווטסאפ של בכירי נקסה ואינטלקסה והוסיף שלושה סמלילים של בקבוקי שמפניה. "מדהים", השיב סמנכ"ל המכירות של אינטלקסה, וטל דיליאן הוסיף: "נהדר!!! שנה טובה". סלייה לא שכח לעדכן שיבקש מנציגיו במצרים לשלוח העתק של החוזה החתום והוסיף "אתה אף פעם לא יודע עם הפרעונים". במסמכים אחרים של החברה נאמר כי היקף העסקה עמד על כתשעה מיליון דולר.
למרות החגיגות, הסכנה שבמכירת כלי עוצמתי למשטר שמפר זכויות אדם הייתה ברורה לבכירי נקסה. בשיחת טלפון מיוני 2021 בין המנכ"ל סלייה לבין בכיר החברה רנו רוק, דיברו השניים על הצורך "לבודד" את שאר תחומי העיסוק של החברה מתחום הסייבר ההתקפי, כך שכל העיסוק בתחום ייעשה אך ורק דרך חברה אחות שנרשמה בדובאי - AMES שמה.
תמימות לא הייתה בשיחה הזאת. "תראה מה קרה בסעודיה", אמר סלייה, "איזה בלגאן עשו עם בזוס (המיליארדר האמריקאי, ד"ד) וחשוקג'י (העיתונאי הסעודי שביקר את השלטון. השניים הודבקו על פי פרסומים ברוגלת פגסוס של NSO, והאחרון נרצח על ידי השלטונות הסעודיים, ד"ד). אפילו אם 90% מהזמן השימוש הוא למטרות טובות, טעות או שתיים כמו חשוקג'י ואתה חוטף את זה כמו בומרנג לראש".
סלייה צדק. זמן קצר אחרי השיחה הזאת פשטו הרשויות בצרפת על משרדי נקסה, ונפתחה נגדה חקירה בגין השתתפות בעינויים ובהיעלמויות של אזרחים מצרים שבמסגרתם נעשה שימוש בכלים הטכנולוגיים שלה. שישה חודשים מאוחר יותר ייחשפו חלק מתוצרי שיתוף הפעולה בין החברות, כאשר הדוח של סיטיזן לאב יחשוף את הדבקת ה"פרדטור" של מכשירו של פעיל האופוזיציה נור, וכן במכשירו של איש תקשורת מצרי שביקר את השלטונות.
ממלזיה ועד קמרון
הראיה המוקדמת ביותר במסמכים לקשר בין החברות נמצאת במחברת עור כחולה שהרשויות הצרפתיות החרימו בפשיטה על משרדי נקסה בפריז. בעמוד 45 במחברת, תחת הכותרת "מהלכי 2018", נכתבה הערה: "שילוב רכב עם Wispear". מסמכים נוספים מצביעים כי שתי החברות אכן ניסו ליצור סינרגיה ולהציע מוצרים שמבוססים על שילוב בין הטכנולוגיות שפיתחו בנפרד.
בפברואר 2019, כאמור, הפך שיתוף הפעולה הזה לפומבי עם ההודעה לעיתונות על הקמת ה"ברית". חצי שנה לאחר מכן הברית כבר עלתה על הרדאר הציבורי: דיליאן, עד אז שם לא מוכר, העניק למגזין "פורבס" ריאיון נרחב, שכלל הדגמה של פריצה לטלפון סלולרי מתוך ואן מוסווה של החברה בקפריסין. הריאיון עורר הדים, והביא לכך שהרשויות בקפריסין החרימו את רכב המעקב ואף עצרו לכמה ימים שלושה מעובדיו של דיליאן.
מצרים לא הייתה המדינה היחידה שהתעניינה או רכשה את כלי הסייבר של הברית. כך למשל, ב-31 בדצמבר 2020, בקבוצת ווטסאפ משותפת לצרפתים ולישראלים, עדכן בכיר בנקסה כי "החוזה עם וייטנאם נחתם, 3.6 מיליון דולר".
וזה לא נגמר שם. לפי המסמכים הוצעו מוצריה של אינטלקסה ללא מעט מדינות נוספות אך לא בכולן ברור אם העסקאות נחתמו או מה בדיוק הן כללו. כך למשל, גובשה הצעה עבור משטרו של חליפה חפתר בבנגאזי, ששולט במזרח לוב ונמצא תחת אמברגו נשק בינלאומי. ההצעה נושאת את הלוגואים של AMES (החברה האחות מדובאי של נקסה) ושל אינטלקסה, וכוללת בין היתר גם רוגלה לסלולריים. מהמסמכים עולה כי בסופו של דבר נחתמה עסקה שלא כללה את הרוגלה אלא "רק" טכנולוגיות להאזנה לשיחות טלפון ויירוט תשדורות סלולריות. החתימה יצרה קושי מבחינת נקסה בשל הצורך לשלוח את המערכת פיזית ללוב למרות האמברגו הנוקשה. היועץ המשפטי של החברה התנגד ונקסה ככל הידוע לא מצאה פתרון למשלוח.
ממסמכים אחרים עולה כי רוגלות של אינטלקסה הוצעו גם למלזיה, קמרון, מאוריציוס, סיירה לאון וייתכן שלמדינות נוספות, שכן לעתים המסמכים הכילו "רמזים" בלבד. לגבי עיראק, למשל, נכתב במסמך של נקסה כי ישנו קמפיין מסחרי למכירת "שליפת מידע התקפית", תיאור שבדרך כלל מתייחס לרוגלה סלולרית, אך מבלי לציין זאת במפורש. לגבי אינדונזיה, המשטרה הצרפתית תפסה פתק שעליו נכתב בכתב יד "הדגמה ווייספיר". כמו כן, הצעות שנשאו את המיתוג של אינטלקסה נשלחו גם למקסיקו, אך לא ברור אם כללו גם את הרוגלה, או רק סוגים אחרים של ציוד ריגול ומעקב.
מסמכים מעניינים אחרים נוגעים לקטאר. בינואר 2020 חתמה נקסה על הסכם עם חברה בשם Gamma International, כדי שהאחרונה תשמש מתווכת למכירת מוצריה מול קטאר וסעודיה. שמן של החברות הישראליות לא מוזכר בהסכמים, אך נאמר בהם במפורש כי המוצרים המוצעים כוללים גם "פתרונות לחדירה וחדירת WI-FI, כולל סוסים טרויאנים ופתרונות הדבקה". ההערכה היא כי הכוונה לרוגלות תוצרת אינטלקסה. עם זאת, במחשבי נקסה נמצאה הצעה שגובשה עבור קטאר והיא לא כללה את הרוגלה.
עם סעודיה התמונה מורכבת יותר. לא ידוע בוודאות אם מוצרים של הברית הגיעו לשלטון הסעודי אך רמז כי כך אכן קרה ניתן בדוח מדצמבר 2021 של מכון CitizeLab הקנדי העוסק בתחום. בדוח נטען כי כתובת IP בסעודיה הראתה פעילות שתואמת את טביעת האצבע הדיגיטלית של רוגלת "פרדטור". חודש לפני כן דיווח "הניו יורק טיימס" כי NSO הפסיקה את פעילותה במדינה, כנראה בתגובה לריגול אחרי עיתונאים של אל ג'זירה. מכון המחקר העלה אז השערה כי פרדטור של אינטלקסה החליפה את פגסוס של NSO.
הערות בניחוח אנטישמי
אף שנדמה ששיתוף הפעולה הפורה הועיל לשני הצדדים, מאחורי הקלעים החלו לצוף מתחים. העדות הברורה ביותר לכך נמצאת בשיחה שניהלו ביוני 2021 סלייה ורנו רוק. ניכר מהשיחה שהם לא מרוצים מהשותפות עם אינטלקסה, וניסו לחפש שותף אחר שיבוא בנעליה. רוק הציע חברה ישראלית אחרת, וסלייה השיב: "הם לא רעים, הם צעירים. בכל מקרה עד שהם יגדלו ויתחילו להציק לנו כמו האחרים. זה מה שמעצבן אותי. במדינה הזו, כולם אותו דבר. זה גיהינום". רוק, שהופתע מהעמדה האנטי-ישראלית החריפה, השיב בבדיחה: "אני יודע איזה ספר אקנה לך ליום הולדת הבא... זה מתחיל ב'מיין' (קמפף, ד"ד)".
סלייה: "בכל הקריירה שלי, בכל פעם שהתעסקתי עם ישראלים, זה תמיד היה רע בסוף... וזה אפילו לא... כי יש לי הרבה חברים יהודים שאיתם הכל טוב, אבל לעזאזל הישראלים בעסקים".
אך התוכנית להחליף את השותף הישראלי כנראה לא התקדמה. ביוני 2021 נקלעה נקסה לרעידת אדמה משפטית. שלושת בעלי התפקידים הבכירים ביותר– סלייה, רוק ובוחבוט – הואשמו באופן רשמי בהשתתפות בעינויים והיעלמויות כפויות במצרים ובלוב, בשל החקירות שנפתחו ב-2013 וב-2017. האישומים בנוגע למכירת סרברו למצרים אמנם בוטלו לבסוף, אולם לאור החומרים שנתפסו הרחיבו הרשויות בצרפת את החקירה כך שתעסוק גם ביצוא המערכות למדגסקר ובייצוא מאוחר יותר למצרים וללוב.
תוצאת ביניים של ההליכים הללו הזכירה במידה רבה את הדרך שבה נולדה החברה: בספטמבר 2022 הודיעה החברה האם של נקסה כי לאור מצבה המשפטי הוחלט למכור אותה ואת החברות הבנות. נקסה שינתה את שמה ל-RB42 והודיעה כי מעתה תתמקד בסייבר הגנתי בלבד.
בעוד בכירי נקסה מצאו עצמם מתמודדים עם האשמות חמורות, נשארו בכירי אינטלקסה הישראלים הרחק מהישג ידו של משרד הביטחון, שאמור לפקח על הייצוא הביטחוני. בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שעסק גם בסוגיות כאלה וביקש להישאר בעילום שם, טוען כי הבעיה היא באכיפה: "כשמדברים על יצוא ביטחוני, הדבר הראשון שאתה חושב עליו זה ציוד פיזי. אבל כשמדובר בהעברה של טכנולוגיות זה הרבה יותר מסובך. אם ישראלי עושה כל מיני פעילויות של פיתוח בחו"ל, הוא לא מייצא מישראל (...) הוא אולי מייצא מהמדינה שבה הוא נמצא. אם זו איזו מדינת עולם שלישי, אפשר לסמוך על כך שאין שם שום רגולציה. אבל אם הם נמצאים במדינה מתוקנת, נגיד באירופה, הם כפופים להוראות הדין של המדינה שבה הם נמצאים. אין כאן הפקרות מוחלטת".
הבכיר לשעבר מעדיף לא להתייחס מפורשות למקרה של אינטלקסה, אך מסביר שישנם ישראלים שפועלים בתחום הסייבר ומתכננים את המבנה התאגידי של עסקיהם מתוך כוונה להשאיר אותו מחוץ לפיקוח ישראלי. "הוא בונה את העסק שלו כך שהוא לא יהיה נתון לפיקוח של הרשויות הישראליות, ועצם זה שהוא עושה את זה ככה לא מהווה עבירה על החוק בישראל", אומר הבכיר. "זה כמו תכנון מס".
תגובות
שומרים העביר בקשת תגובה לחמש כתובות מייל וארבעה מספרי טלפון שאותרו כקשורים לדיליאן. בנוסף הועברו פניות לעורך דין שייצג אותו בעבר בישראל, למשרד עו"ד שבעבר הגיב בשמו או בשם אינטלקסה וכן למשרד יח"צ. כמו כן נשלחו בקשות לתגובה לשתי כתובות מייל של בת זוגו המכהנת כדירקטורית בחברת האם של אינטלקסה, טאלסטריס, וכן לחברת השירותים שרשומה כנציגת טאלסטריס באירלנד. עותק מודפס של השאלות גם נשלח בדואר רשום לכתובתו של דיליאן בשווייץ, ונשלחו שאלות גם לחברת אליאדה ולבעלת המניות "מבטח שמיר".
התגובה היחידה שהתקבלה לכל הפניות הייתה במספר טלפון קפריסאי שככל הידוע משמש את דיליאן. אדם שענה לטלפון באנגלית ובמבטא ישראלי, טען שהוא אינו דיליאן, אך סירב להזדהות. כאשר הזדהינו כעיתונאים איחל לנו "בהצלחה".
עוז ליב ענה לטלפון וכשהזדהינו כעיתונאים שמבקשים לשאול שאלות בנושא אינטלקסה השיב "אני לא קשור לזה", וניתק. הוא לא השיב גם לשאלות שנשלחו אליו בכתב.
אנדראה גמבצי, בעל המניות השווייצרי של טאלסטריס, טען שאינו יכול להשיב על אף שאלה בשל "חובת סודיות שמטיל עליי החוק השווייצרי".
מטעמם של סטפן סלייה, אוליבייה בוחבוט, נקסה ו-AMES נמסר כי ב-2021 (לאחר שהחקירה המשטרתית נגדם הפכה גלויה) הם התנערו מכל החוזים למכירת "פרדטור", עוד לפני שהפכו למבצעיים, וכי בתחילת השנה שעברה הפסיקו כליל את העיסוק בתחום. חברת AMES עדיין פעילה, אך לדבריהם פעילותה צומצמה והיא צפויה להיסגר לחלוטין בחודשים הקרובים. הם טוענים כי תמיד הקפידו לקבל את האישורים הנדרשים מהרשויות למכירת הטכנולוגיות שלהם.
"בשום שלב לא המעטנו בחשיבות הדילמה האתית שהציבה הפעילות שלנו", מסרו, "היינו מודעים לכך שכמה מדינות שיכולנו להתקשר איתן מסחרית היו רחוקות ממושלמות במובנים של שלטון החוק. אבל היינו רגישים באותה מידה לכך שהגישה שלנו הייתה בדרך כלל חלק מדחף של הקהילה הבינלאומית לתמוך במדינות אלו לכיוון דמוקרטי.
"לאחר שהכרנו בכך שמדינות מסוימות אינן מושלמות בהיבט של שלטון החוק, האם עלינו למנוע מהן טכנולוגיות שבלעדיהן לא יכולים להתקיים, ביטחון, יציבות ושלטון חוק? האם היה נכון למכור להן - החלטה שהיא בעיקרה של הרשות המוסמכת בצרפת (SBDU) הכפופה למשרד הכלכלה - ואו שמא היה עדיף להשאיר את החוזים האלה לשחקנים רוסים או סינים, שככלל אינם מודאגים מכיבוד זכויות יסוד?".
משרד הביטחון וממשלת מצרים לא הגיבו לשאלות בנושא.
