ככל שחולפים הימים מתחילת המהלך הקרקעי המוגבל של צה"ל בדרום לבנון, כך תופחים ממדי המחדל המזעזע מהשנים האחרונות - כיצד מפקדים בצה"ל, מהמג"דים הגזרתיים ועד לרמטכ"ל, וכן גם שר הביטחון וראש הממשלה, אפשרו לאויב מספר אחת של ישראל, שנתמך ומבוסס על מעצמת טרור כאיראן, להקים יכולות פלישה מדינתיות ורצחניות לאורך כ-130 ק"מ גדר של גבול עם לבנון, 500-300 מטרים מגני הילדים של מטולה, שלומי וקריית שמונה, אבל במטרה לכבוש הרבה מעבר אליהן.
בשבוע שעבר איתרו לוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים שפעלו בכפר כילא, שמול הציפורן של אצבע הגליל, מאות אמצעי לחימה תקניים, מנוילנים וארוזים כאילו מדובר בימ"ח של צה"ל. אך כעת נחשף שהחיילים בפיקודו של סא"ל יוני הכהן, וכן כוחות נוספים, מצאו את הרכבים שעימם תכננו כוחות רדואן לפלוש לגליל, ובמקרה של פלישה כפולה גם של חמאס לדרום, ולכבוש באמצעותם גם בסיסים ויישובים עד לאזור חיפה.
גדוד 890 בדרום לבנון, ליד הג'יפים והאמל"ח של כוח רדואן
מדובר בג'יפי שטח שהיו מלאים בדלק, עם מקלעים כבדים טעונים בשרשירי קליעי 0.5 בחלק האחורי שלהם, מדי לחימה ארוזים היטב, נשקים אישיים וציוד רפואי, ומוכנים להזנקה בתוך גארז'ים נסתרים. כאילו מדובר בהעתק-הדבק מתוכנית צה"ל "אשד הנחלים" משנת 2007, שלפיה יחכה לכל לוחם מילואים בימ"ח שלו בצפון ציוד לחימה אישי וחדיש, מוכן חיש לתמרון - לקח ממלחמת לבנון השנייה שיושם, כך נראה, משני צידי הגבול.
הכוח של גדוד 890 היה מהראשונים לחדור ללבנון מיד אחרי הסיירת האדומה, ולוחמיו פעלו בחלק הצפוני של כילא, במעלה הרכס שדווקא נסתר מהצד הישראלי. הם איתרו שם טילי נ"ט מסוגים ולטווחים שונים, תחמושת בהיקף גדודי ללחימה מלאה, מקלעים מסוגים שונים, מטענים בכל הגדלים - והכול כאמור תקני, מדינתי ולא מייצור עצמי או ברמה נמוכה, "עם מספר קטלוגי על כל אמצעי", תיאר זאת המג"ד, סא"ל הכהן, בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות".
הכהן כבר הספיק לראות הכול ולעשות הכול ברצועת עזה, ועדיין נדהם בעיקר מאיכות אמצעי לחימה שהיו על פתחה של מדינת ישראל במשך שנים. "מצאנו מפקדות של ממש לנהל את מה שהם תכננו עם מפות על הקירות, מחשבים, משרדי ישיבות, תדרוכים וכספות עם המסמכים המסווגים שלהם", שיתף. "כילא זה כפר גדול יחסית, ומהצד הישראלי רואים רק חלק ממנו. לכן פעלנו בקצה שלו וכל החטיבה פירקה אותו מחיזבאללה. ראיתי שם היערכות שנבנתה במשך שנים לטובת רדואן. פעלנו בחוכמה מבצעית ועם הבנה שאיפה שהאויב לא רואה אותך הוא לא יפגע בך, גם לא עם פצמ"רים".
על שולחן המג"ד במפקדת החטיבה בבסיס בית ליד נערמים כבר תצלומי האוויר המעודכנים והמפות הממוקדות להמשך הלחימה שלו בדרום לבנון, למעוז רדואן הבא שיתקוף קרקעית עם לוחמיו. לדבריו, "אלה דברים שחיל האוויר לא יכול לעשות - לאתר על הקרקע. רק התמרון היבשתי יכול להגיע לדברים האלה ולהשמיד אותם, כמו שעשינו בעזה".
"הלחימה ברצועה הביאה לנו יתרון, ולא תורפה שאולי חשבו בדמות שחיקה או עייפות. אנחנו הרבה יותר מנוסים כעת בלבנון למרות שזה אויב וקרקע אחרים, בוגרים ומקצועיים למשימה. תראה את סגן מסי ביטאו - תראה לי מפקד צוות בצה"ל שבתוך שמונה חודשים לחם גם בתוך לבנון וגם בתוך רצועת עזה".
ביטאו, שמיועד להיות סגן מפקד פלוגה, משמש כעת כמפק"צ. הוא גר במעלה אדומים. אני שואל את הקצין בדרג הכי טקטי שיש לצה"ל את השאלה הכי קשה, הכי אסטרטגית, אך זו שבליבת המשימה שקיבל: האם משפחת לוי ממטולה יכולה כעת לחזור בביטחון לביתה אחרי שהוא אישית נדרש לנקות את הכפר כילא ששולט על היישוב שלה, מנוכחות רדואן? כי בסוף, יש משבר אמון מסוכן בין תושבי הגליל להנהגה הצבאית והמדינית, אז אולי למפקדים וללוחמים שביצעו את המשימה הם יאמינו.
הוא היסס שניות ארוכות לפני שענה, פניו היו חתומות, והסביר: "זו זכות מאוד גדולה להיות לוחם בשנה כזו ולפעול בשתי הזירות. התחושה לטפס למעלה, בשעת הלילה, אחרי שחציתי את גדר המערכת וראיתי מאחורי את אורות מטולה - משהו שלוחם לא עשה 18 שנים. לכן הביאו לנו לפני זה קציני צנחנים ותיקים יותר שלחמו בלבנון השנייה והסבירו לנו רבות על מה מצפה לנו ועל זוויות הכניסה הנכונות. רגע השיא בתחושה האישית היה חציית הגדר, ללא ספק. סחבנו איתנו על הגב ציוד ל-48 עד 72 שעות ראשונות ללא אספקה, סדר גודל של 50%-60% ממשקל הגוף שלנו. אבל לזה בדיוק התאמנו מהרגע הראשון שבו התגייסנו: ללבנון, לחיזבאללה".
הכהן הסביר בהמשך בכנות על "הפחדות היתר", לדבריו, שהיו לאורך השנים, בטח מול ההתנגדות המועטה יחסית שבה נתקלו עד כה. אומנם בכפרי קו המגע ולא בעומק דרום לבנון, ומול אויב שהותקף במשך קרוב לשנה, ועדיין: "תמיד הקמ"נים הפחידו אותנו, גם לפני עופרת יצוקה מול חמאס ולפני צוק איתן ואפילו בחומת מגן, מה יצפה לנו אז במחנות הפליטים ביו"ש: שהאויב יהיה חזק ומדויק. ותמיד התברר שהוא פחות חזק מאיתנו לפחות בשתי דרגות", הסביר.
"אין שום אויב שיכול לעצור את כוחות צה"ל כשהם פועלים ביחד בשילוב עם חיל האוויר", הוסיף הכהן. ביטאו אמר עוד כי "ומעל היכולות שלנו - רוח הלחימה של החיילים. זה היתרון המרכזי מול כל אויב. ב-ח' האחרונה שעשיתי ללוחמים שלי לפני היציאה לתוך לבנון ראיתי כמה הם בוגרים יותר ומנוסים לעומת לפני הכניסות לעזה, ועדיין נותר בהם הברק בעיניים. לא ראיתי שום תחושה של עייפות או שאננות".
גם רופא הגדוד, ד"ר סרן אור אסולין, הדגיש בדבריו את ההבדלים בין עזה ללבנון. "נכנסנו עם הרבה יותר ציוד רפואי עלינו לפעולה כי הטיפולים בשטח והפינויים כאן שונים - עם פחות תלות במסוקים בגלל האיומים עליהם, והטופוגרפיה ההררית שמקשה על נחיתה קרובה", הסביר. "התאמנו לפני יותר על טיפולים ואף ניתוחים בשטח בחושך, כולל שלי עם אמר"ל על העיניים מול חייל פצוע, כדי שלא ניחשף ועדיין נדע להעביר פצוע לבית חולים בתוך פחות משעת הזהב. בלבנון לא יהיה לנו רכב שמגיע תוך חמש דקות ומושך פצוע למסוק, לכן משתמשים יותר בהאמרי הפינוי הרפואיים המיוחדים שלנו". הוא הוסיף: "אנחנו מנהלים כלכלת חימושים ככלי מקצועי בשמירת האמצעים שלנו, ולא מאילוץ. לא חסר לנו כלום, גם לא מלחיצים אותנו בזמן לעמוד במשימות, למרות שעד כה לא חרגנו מאף שין".
רוב הלוחמים שנפצעו מגדוד 890 בלחימה בעזה ועוד קודם בבארי הצליחו לחזור ליחידה או ממש ללחימה, כמו ביטאו, שנותח פעמיים לאחר שנפצע מקריסת קירה עליו בהיתקלות בחאן יונס. לגבי השאלה כיצד יכלו בצה"ל לחיות לאורך השנים עם איום מפלצתי כזה שהתעצם מחודש לחודש מול יישובי הגליל, השיב מג"ד 890: "אנחנו עושים עכשיו את התיקון ופועלים בדיוק כדי שלא יהיה 7 באוקטובר גם בצפון. אנחנו צריכים להכות על חטא על עצימת העיניים הזו, כי ידענו על רדואן והתוכניות שלו. לא נוכל עוד לחיות, גם ובעיקר אחרי שהפעולה שלנו תיגמר, עם חזרה לדבר הזה מול מטולה. תהיה חייבת להיות פה רציפות והמשכיות לשימור ההישג כדי להבטיח את תחושת הביטחון של התושבים".
ד"ר אסולין הוסיף: "אותי דבר לא הפתיע כי ידענו כמה האויב הזה אכזר, ואם הייתה לו הזדמנות הוא היה ממש את התוכנית שלו לגליל". ביטאו ענה על השאלה הקשה - האם תושבי מטולה בטוחים כעת לשוב לבתיהם, למרות שאיומים אחרים עליהם, כמו האש הרקטית, לא פסחו. "עבדתי עם לוחמי כדי להשמיד את האיומים לפלוש למטולה. מה שקיבלתי לעשות בחלקה שלי - בוצע. איפה שהרגליים שלי דרכו - אין יותר רדואן", סיכם.
