היום (רביעי) נערך טקס סיום קורס תצפיתניות בתל חדיד שליד יער בן שמן, ואחת מבוגרות הקורס הנרגשות הייתה טליה אשרם, בת דודתה של שי אשרם ז״ל, תצפיתנית שנפלה עם כמה מחברותיה במוצב נחל עוז בטבח ב-7 באוקטובר. רגע לפני הטקס, טליה סיפרה ל-ynet על תחושותיה לפני שתהפוך לתצפיתנית ותמשיך את דרכה של בת דודתה המנוחה.
״אני יכולה לספר שהיה לי קורס מטורף, למדתי מלא דברים חדשים ומעניינים. כיף לחוות את החוויה ששי חוותה״, סיפרה טליה. ״אני פה בשבילה, פה בזכותה ואני גאה בדרך שלי ובמסע שעברתי. אני מתרגשת ממש להגיע לחמ״ל נחל עוז, החמ״ל שהיא קראה לו ׳הבית׳. אני מקווה שיהיה לי כיף וטוב כמעט כמו שהיה לה״.
כרמית, אימה של טליה, שאיבדה את אחייניתה שי בשבת השחורה והיום הביטה בגאווה בבתה מסיימת את קורס התצפיתניות, סיפרה: ״שי הייתה הרבה מעבר לאחיינית עבורי, היא הייתה כמו בת בשבילי. היה בינינו קשר מאוד חזק. בין שי לטליה יש הפרש של שנתיים בלבד, הן גדלו כמו אחיות. הן היו יחד בגן, בבתי הספר, בחטיבה ובתיכון, בכל המסגרות הן ליוו זו את זו. אמא של שי גידלה את הילדים הקטנים שלי, ואני גידלתי את שי כאחות גדולה לארבעת הילדים שלי, ביניהם טליה. אנחנו גרים במרחק של 7 דקות הליכה, מאוד קרובים. בשבת השחורה, שי הספיקה להתקשר למשפחה שלה ולהגיד להם לבוא אלינו למרחב המוגן״.
על ההחלטה של טליה להתגייס לתפקיד שבו שירתה שי, סיפרה כרמית: ״בהתחלה היא הייתה מאוד מבוהלת אבל גם מרוגשת. היא התלבטה איתי מה לעשות, ואמרתי לה שאתמוך בה בכל בחירה שתקבל. לאבא שלה, ניסים, היה קשה יותר להשלים עם העובדה שהיא תשרת כתצפיתנית. אחרי כמה שעות, היא פתאום הבינה שהתאריך העברי של הגיוס שלה נקבע לתאריך שבו הובאה שי לקבורה, כ״ה בתשרי.
"באותו הרגע היא החליטה שהיא הולכת על זה. היא הרגישה כאילו שי שולחת אותה להמשיך את התפקיד שלא סיימה בעצמה, שזה סימן משי. ׳אני מרגישה שאני צריכה לעשות את זה בשביל שי׳, היא אמרה לי אז. היא לא רצתה את התפקיד, היא הייתה ממוקדת בשאיפה להגיע לתפקיד אחר, אבל שינתה את המסלול שלה בעקבות התחושה הזו שקיבלה סימן משי״.
ב-28 באוקטובר טליה התגייסה לטירונות, כשנה לאחר מותה של שי. כרמית שיתפה במורכבויות ובקשיים שעמם התמודדה בתה: ״היה לה לא פשוט ברמה המנטלית, היא נלחמה כדי לצלוח אותו. אבל היא הייתה כל כך ממוקדת מטרה והמשיכה בכל הכוח, עד הסיום״.
את מסע הכומתה סיימה טליה בהענקה מרגשת על ידי הרס״פית שלה, כשעל הכומתה שקיבלה נכתב – ״זה מה שהופך אותך להיות לוחמת. גאה בך״. כרמית סיפרה בהתרגשות: ״שלחו לי את התמונה הזו והתרגשנו מאוד מאוד״.
בטקס שנערך היום שובצה טליה למוצב נחל עוז, שיושב כיום בקיבוץ רעים, והיא תהיה אמונה בדיוק על הגזרה שעליה שי הייתה אחראית בחייה. אחותה של שי, שחר, העניקה לטליה את סיכת הגדוד של שי, שתלווה אותה לאורך השירות לצד סיכת התצפיתנית.
״גם טליה, כמו שי, לא רצתה בהתחלה להשתבץ לתפקיד", סיפרה שחר, אחות של שי. "אבל כשהבינה שתאריך הגיוס הוא בדיוק שנה לאחר היום שבו שי הובאה לקבורה - היא החליטה שזה כמו סימן ששי שולחת לה. וכמו שי בדיוק, היא שובצה למוצב נחל עוז. עכשיו היא תזכה להמשיך את דרכה של אחותי״.
כרמית סיכמה: "אני יודעת ששי מסתכלת על טליה בגאווה, כמו שכולנו גאים בה מאוד. יש חששות, יש דאגות - אבל אני סומכת על הצבא שלמד לקחים. הבית שלנו מבוסס על ציונות, על ההבנה שאנחנו לא מוותרים על המדינה - ונלחמים עליה למרות הפחדים. ולמרות הכול, נשלח את הילדים שלנו להילחם, לשמור ולהגן על המדינה שלנו״.