"במלחמה יש רגע מוצלח אחד בלבד - הגאון מנצל אותו", ציטוט זה של נפוליאון מהווה את אחד מעקרונות הלחימה הבסיסיים ביותר עד ימינו. ליריב שלנו בצפון היה רגע אחד כזה, בבוקר 7 באוקטובר והוא החמיץ אותו. כאשר שמעתי את הדיווחים על פרוץ המלחמה ברצועה, המתנתי בדריכות רבה לידיעות דומות מהצפון. משאלו בוששו לבוא, הוקל לי במעט, למרות החדשות הנוראות מהדרום. בוקר שבת זה היה הרגע הנכון עבור האויב, רגע בו נתפסנו בהפתעה אסטרטגית. התקפה מחזית נוספת, במיוחד זו הצפונית, הייתה מביאה לתוצאות שאני אפילו לא רוצה לדמיין. "יש קונה עולמו בשעה אחת" אמרו חז"ל, למזלנו, האויב שלנו לא קנה את ההזדמנות להפתעה אסטרטגית.
האם הרגע הנכון שלנו הוא הרגע הזה? הפתעה אסטרטגית בנוסח פרל הרבור או ששת הימים נראה שאף אחד מהצדדים לא יוכל לקבל. שני הצדדים נמצאים כבר בעיצומם של מעשי איבה הדדיים, אפשר לקרוא לזה מלחמה. כך או כך, הצדדים ערים ודרוכים. אבל, יש יתרון נוסף ביוזמת ההתקפה המקדימה, גם בהיעדר הפתעה אסטרטגית.
לקיחת היוזמה בניגוד להמתנה שבעקבותיה ספיגה או בלימה, נגזרת מעיקרון הנקרא OODA loop קיצור המילים observe orient, decide, act.שפותח על-ידי הקולונל האמריקני ג'ון בויד. המדובר במודל קבלת החלטות אסטרטגי במהלך לחימה. אחד מרכיבי המודל, השלישי, מתייחס לקבלת ההחלטה בטרם יציאה לפעולה ומתבסס על התהליכים שלפניו. אלו מצידם, מתבססים על המציאות הנתונה באותו הרגע בשטח. אלא שיוזמת תקיפה של צד אחד משנה לחלוטין את אותם נתונים שעליהם מתבססות תוכניותיו של הצד השני. המציאות עליה מתבססות הנחות העבודה ותוכניות הפעולה שלו, אינן רלוונטיות בו-ברגע בו נפתחה פעולה במעמד צד אחד.
אחד הפילוסופים המוקדמים ביוון העתיקה, הרקליטוס, קבע כי "לא ניתן להכניס פעמיים את אותה הרגל לאותו הנהר". לכאורה, ביכולתו של כל אחד מאיתנו לבצע ניסוי שיפריך את הטענה הזו. אלא שכוונתו של הרקליטוס הייתה שהמציאות משתנה כל העת ולכן הנהר כבר אינו אותו הנהר (וגם הרגל כבר אינה אותה הרגל). זה בדיוק הרעיון העומד בבסיס נטילת יוזמת ההתקפה – שינוי הנהר באופן כזה שכל תוכניות היריב אינן מתאימות עוד לאותו נהר חדש.
לנטילת היוזמה יש ערך עצום בכל תחום, במיוחד בכל הקשור לתמרון צבאות בזמן מלחמה, זו אינה סמנטיקה בלבד. "המעז מנצח", אותה סיסמה שטבע דייוויד סטרלינג מייסד יחידת העילית SAS, נכונה לא רק לצרכים צבאיים אלא תקפה גם בתחומי הכלכלה, הספורט ואפילו המדע. מלחמה אינה משחק טניס המחייב המתנה לחבטת היריב ולתגובה עליה, אלא רצף מקביל המחייב יוזמה ולא פחות מכך המשכיות של אותה פתיחה התקפית.
בני אנוש זקוקים לוודאות והם מוכנים לשלם עליה. זו הסיבה המקיימת חברות ביטוח או פרמיה על הלוואות בסיכון. אלא שבמלחמה לא ניתן לרכוש פוליסות ביטוח. אין כל ודאות בשדה הקרב בכל מקרה. לכן גם בחירה בשיטת הפעולה הפסיבית היא בחירה בסיכון גבוה ואין בה שום ודאות. בהתאם לכך, אני רואה רק אפשרות פעולה טובה אחת בגבול הצפון: לפעול ראשונים, וכמאמר האמירה המיוחסת לגנרל ג'ורג' פטון: "אם אינך בטוח מה לעשות – תקוף!".
תא"ל במיל' אמיר אביבי הוא יו"ר תנועת הביטחוניסטים