מעריך שהתעוזה האיראנית במזרח התיכון תגבר לנוכח הסיוע לרוסיה באוקראינה, מסביר מדוע לא ניתן להעביר לזלנסקי את מערכת כיפת ברזל ומזהיר מפני הידרדרות נוספת ביהודה ושומרון נוכח המציאות הפוליטית החדשה: שר הביטחון בשנתיים וחצי האחרונות, בני גנץ, יעזוב את הקריה בימים הקרובים עם החלפתו על ידי חבר כנסת מגוש נתניהו, ולפני חילופי התפקיד הוא הרחיב על האתגרים הביטחוניים הקרובים.
לפי גנץ, רצף פיגועי הירי בגדה לצד עליית איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לעמדות בכירות בממשלה החדשה, עלול להוביל לדרדור המצב הנפיץ גם כך: "אני מקווה שלא נראה רף אלימות גבוה מזה שראינו עד כה, שיתחיל בירושלים, יקרין לאיו"ש, ידליק את עזה ואולי משם לזירה הצפונית. אבל נוכח המציאות זה לא תרחיש בדיוני".
בנוגע לפרסומים על דרישת סמוטריץ' - מהמועמדים לתפקיד שר הביטחון הבא - לביטול המינהל האזרחי ביהודה ושומרון כתנאי לכניסה לקואליציה אמר גנץ: "צריך להגדיל את יכולות הפיקוח של המינהל האזרחי ולחזק באמצעותו את התשתיות ביו"ש שלא מתאימות לקצב גידול האוכלוסייה שם - להכפיל את כביש 60 ולבנות עוד 15-13 מחלפים, שיאפשרו תנועה רציפה ובטוחה גם לפלסטינים". באשר לשאלה אם ביטול המינהל האזרחי משמעותו סיפוח יהודה ושומרון לישראל, ענה גנץ: "אני לא חושב שזה אפשרי בכלל לבטל את המינהל האזרחי".
בימים האחרונים הודו באיראן וברוסיה כי טהרן מחמשת ביתר שאת את הצבא הרוסי באלפי מל"טים מסוגים שונים, בהם מל"טים מתאבדים, שכבר הופעלו רבות נגד הצבא האוקראיני. מומחים איראנים כבר פרוסים זה מכבר בשטחים שנכבשו על ידי הרוסים, כמו בחצי האי קרים, ומדריכים את הקצינים הרוסיים כיצד להפעיל את המערכות מתוצרת איראן.
גנץ צופה "שהתעוזה האיראנית תקבל בוסט כתוצאה מהקשרים עם רוסיה והמאבק בין המעצמות. תהיה לכך השפעה על האזור כולו. התחרות מול איראן היא על כל הספקטרום – טכנולוגיה, אקדמיה, מלחמת האש, חלל והעברות אמצעי לחימה לארגוני הטרור. יש לנו הצלחות משמעותיות בזירה הצפונית. לישראל יש יכולת לפעול באיראן ואנחנו מחויבים להמשיך ולחזקה".
בהקשר זה, אומרים בכירים ביטחוניים, בשנה האחרונה השקיעה ישראל כשבעה מיליארד שקלים, בתקציב נפרד, בכל נושא המוכנות של צה"ל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, בהינתן פקודה שכזו. גנץ הסביר כי לישראל כבר יש יכולת לפעול באיראן, "ואנחנו מחויבים להמשיך ולפתח אותה". בנוגע לטענות בימים האחרונים לפיהם נתניהו מתכוון לתקוף את מתקני הגרעין באיראן במהלך כהונתו הקרובה, אמר שר הביטחון היוצא: "צריך לשקול היטב את האופציה הזו לפני הביצוע. בפעם האחרונה שצה"ל היה ברמת המוכנות הגבוהה לכך אני הייתי שם כרמטכ"ל וכמו שפורסם – הוחלט על ידי אותו ראש ממשלה שצפוי בקרוב להיכנס לתפקיד שוב, שלא לעשות זאת. אני חושב שבהקשר זה נתניהו יהיה שקול".
לפני הבחירות רמז נתניהו כי ישקול להעניק סיוע צבאי לאוקראינה, וכעת, לאחר שנבחר לראשות הממשלה, גנץ מסביר מדוע גם מסירת מערכות הגנה לאוקראינים, כמו כיפת ברזל, לא עומדת על הפרק: "היקף הייצור שלנו נמוך מהצורך בייצוא, אין לנו בסיס ייצור מספיק גדול בשביל זה. גם אם יוחלט לשנות מדיניות בהקשר האוקראיני, ברור שאי אפשר לרוקן את מערכות ההגנה האווירית שלנו. אלו דיבורים באוויר. אנחנו בודקים איך אפשר להרחיב ולעשות יותר, אבל אסור לשכוח שמאחורי אוקראינה עומדת נאט"ו".
בנוסף, גנץ הביע חשש מהכוונה המיידית שעומדת מאחורי חוק עוקף בג"ץ (פסקת ההתגברות) שאותו מעוניינת הקואליציה החדשה לחוקק בקרוב - חוק הגיוס החדש שיגיע בקרוב לדיון בבית המשפט העליון, ופסילה אפשרית שלו על ידי הקואליציה העתידית, אם יגובש חוק שכזה נגד בג"ץ.
"אני מוטרד מהכוונה לחוקק את פסקת ההתגברות, גם בהיבט המשך השירות בצה"ל וגם בהיבט הדמוקרטי", אמר גנץ. "לא הצלחתי להביא את מודל השירות החדש לפועל. הייתה התקדמות אבל לא הבקענו. ברור שלטווח הרחוק אי אפשר להישאר עם מודל השירות הישן, כי הוא לא רלוונטי לחברה שזהו אחוז המתגייסים בה".
בדבריו גנץ הביע הערכה לפיה נתניהו לא יחליף את הרמטכ"ל המיועד אלוף הרצי הלוי. בהקשר של מטוס "כנף ציון", המיועד לטיסות שרד של בכירי המדינה, ציין גנץ - בניגוד בין היתר לעמדתו של ראש הממשלה יאיר לפיד - כי יש להפעילו, חרף הדרך והתקלות שליוו את הפרויקט.