44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים הגישו אחר הצהריים (שני) עתירה לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, בטענה כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". לדברי העותרים, בהם אלוף בדימוס טל רוסו, מנכ"ל אלביט לשעבר יוסי אקרמן, ממציא הדיסק און קי ואחד מהאנשים המשפיעים בהייטק הישראלי דב מורן וחברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן, התיקון לחוק לא התקבל כדין על-ידי הכנסת ולא נקלט בספר החוקים.
העותרים, שמיוצגים על-ידי עורכי הדין אוהד רוזן, חגי קלעי ועידן סגר, הוסיפו כי החלטת ועדת החוקה להביא את עילת הסבירות לקריאה ראשונה במליאה התקבלה בניגוד לתקנון הכנסת. לכן, ההצבעות שהתקיימו במליאה בהמשך להחלטה זו אינן רלוונטיות.
בעתירה נכתב כי "החוק מבקש לבטל באופן גורף את יישום עילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר. משמע, החוק מבקש לפטור את שרי ממשלת ישראל, והממשלה ה-37 בפרט, מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות, כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור". לדבריהם, "באין דיין, ייעלם אף הדין עימו, ובהיעדר עילת הסבירות - תיעלם החובה לפעול בסבירות.
"השינוי בחוק היסוד שולל מבית המשפט כלי חיוני למניעת החלטות שרירותיות, לא מקצועיות ובלתי מאוזנות", הוסיפו העותרים. "החלטות שמבוססות בעיקרן על שיקולים פוליטיים וזרים שאינם נראים לעין, ופוגעים באינטרס הציבורי – והכול על בסיס זהות מקבל ההחלטה".
לטענת העותרים, "השינוי בחוק עושה זאת מבלי להניח ערובה משפטית אחרת לקיום חובות הדרג הנבחר לפעול בסבירות. מבלי להבחין בין סוגים שונים של החלטות של הדרג הנבחר, שלא קיימת הצדקה דמוקרטית 'לחסן' אותן מביקורת שיפוטית. מבלי לעגן את עצמאות שומרי הסף, ומבלי לקבוע שעילת הסבירות תמשיך לחול על סמכויות 'פקידותיות' אותן נטלו השרים מעובדי משרדם.
"פגמים מהותיים התקיימו בהליך ההכנה של הצעת חוק ביטול עילת אי-הסבירות, היורדים לשורשו של עניין, בפרט למורכבות החקיקה והשלכותיה על שיטת המשטר - ומכאן שהחוק בטל", טענו העותרים. לדבריהם, "חוק זה אינו עומד במבחנים לזיהויו כחוק יסוד, ומכאן שדינו בטלות.
"לחלופין ייקבע כי בשל השימוש לרעה בסמכות המכוננת, יש לראות בחוק כחקיקה רגילה הבטלה מחמת אי-חוקיותה", המשיכו העותרים. הם הוסיפו: "השינוי בחוק היסוד נעשה תוך חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת ולכן הוא בטל.
"ככל שלא יתקבלו יתר טענותינו", אמרו העותרים, "ייקבע כי בשל השימוש לרעה בסמכות המכוננת, יש לראות בחוק כבעל תחולה פרוספקטיבית - מן הכנסת הבאה בלבד".
שתי עתירות נוספות הוגשו אחר הצהריים, אחת מהן של התנועה לאיכות השלטון. לטענת התנועה התיקון לחוק אינו חוקתי, "משום שהוא משנה באופן מהותי את המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית ואת אופי המשטר, תוך ביטול דה פקטו של הרשות השופטת ופגיעה אנושה במארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל. משמעות התיקון - מתן כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת, הוא שימוש לרעה בסמכות מכוננת".
עוד טוענת התנועה לאיכות השלטון, כי "בהליך החקיקה נפלו פגמים מהותיים, המחייבים את ביטולו. עקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה נפגע, בשל העדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, עשה שימוש לרעה בסמכותו כיו"ר ועדת החוקה, לרבות הצגת מצג שווא וכוזב כאילו מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, שעה שמדובר בהצעת חוק פרטית לכל דבר ועניין".
עתירה שלישית הוגשה על ידי תנועת "דרכנו", בשיתוף עם התנועה הדמוקרטית האזרחית. העתירה מבקשת מבג"ץ להוציא בדחיפות צו ביניים, שישעה לאלתר את התיקונים לחוק יסוד: השפיטה. יו"ר דרכנו, יזהר שי, אמר כי "שמותיהם של הח"כים שהצביעו היום בעד החוק שנועד לקעקע את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ייזכרו לדיראון עולם. יום אחד הם ינסו להכחיש, להשכיח, לתרץ, לספר סיפור אחר. אבל ההיסטוריה תזכור אותם לנצח וגם אנחנו. בושה!".
האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואמרה כי "עילת הסבירות היא בלם חיוני בפני פגיעה בשלטון החוק ובזכויות האדם". לדבריה, "ביטול הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה והשרים תוביל לטיהורים פוליטיים של שומרי סף, שתפקידם לבלום פגיעה בזכויות אדם, תאפשר לממשלה להתעלם מחוקים, ותוביל לפגיעה קשה בהפרדת הרשויות ובהגנה על האזרח מפני השלטון".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נשא הצהרה ואמר שיגיש מחר עתירה לבג"ץ נגד התיקון לחוק היסוד. "נתניהו הפך לבובה על חוט של קיצונים משיחיים. זהו המשבר הלאומי הגדול והמסוכן ביותר שאיתו התמודדנו", אמר לפיד. "המאבק רק התחיל. מילואימניקים, חכו לבג"ץ".