השר לשעבר, אמנון רובינשטיין הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 92. רובינשטיין היה ממקימיה של תנועת שינוי וממנהיגי מרצ. כיהן כשר החינוך ושר התקשורת. הוא היה פרופסור למשפטים. חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006). רובינשטיין יובא למנוחות ביום שני בשעה 13:00 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. בשעה 11:00 יוצב ארונו באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.
אמנון רובינשטיין נולד בתל אביב בשנת 1931, בן למשפחה רוויזיוניסטית בעלת מודעות פוליטית גבוהה. הוא למד בבית הספר "בית חינוך בלפור", אך את השנתיים האחרונות בלימודי התיכון עשה בלונדון. שירת בצה"ל כקצין בחיל התותחנים והשתחרר בדרגת סרן.
בתום שרותו הצבאי פנה רובינשטיין ללימודים אקדמיים והשלים תואר בוגר בכלכלה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים לאחר מכן הוסמך כעורך דין (1957) והשלים לימודי דוקטורט במשפטים ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס" (1960). ב-1961 החל להרצות בפקולטה למשפטים בשלוחת האוניברסיטה העברית בת"א ובאוניברסיטת ת"א. בשנים 1963 - 1973 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במקביל היה חבר במערכת "הארץ" ומונה לפרשן הפוליטי של העיתון.
ב-1974 ייסד את תנועת "שינוי" ושלוש שנים מאוחר יותר נכנס לכנסת מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). בכנסת ה-9 היה חבר בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת ה-10 היה חבר בוועדת הכלכלה. בכנסת ה-11 מונה לשר התקשורת וכיהן בתפקיד עד 1987. משנת 1987 שימש חבר בוועדות הכנסת והחוקה, חוק ומשפט.
לקראת הבחירות לכנסת ה-13 חבר רובינשטיין עם שינוי למפלגות רצ ומפ"ם תחת מסגרת פוליטית משותפת - מרצ. בכנסת ה-13 התמנה לשר המדע והטכנולוגיה ולשר האנרגיה והתשתיות. ב-1994 התמנה לשר החינוך, התרבות והספורט, לאחר ששולמית אלוני נאלצה לוותר על התיק לטובת שלמות הקואליציה עם מפלגת ש"ס. בין החלטותיו הבולטות כשר חינוך הייתה ההחלטה להעניק אישור למכללות האקדמיות האזוריות וכן הפחתת מספר בחינות החובה לצורך קבלת תעודת בגרות. בכנסת ה-14 שימש יו"ר ועדת הכלכלה. בכנסת ה-15 שימש יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט.
ב-1999 ספד יו"ר הכנסת אברהם (אברום) בורג לרובינשטיין במליאה ואף נשא תפילת אל מלא רחמים לזכרו, בעקבות הודעה שקרית שקיבל מזלמן שושי. "האירוע ההוא שולי, אני הסתכלתי על זה כבדיחה", אמר רובינשטיין בריאיון ל-ynet לפני כשנה.
בורג: "היום כאז אין בי חיוך"
בורג אמר היום: "שמעתי על מותו של פרופ' רובינשטיין ונעצבתי מאוד. לכאורה יש משהו מחויך במילים שלי על מותו של אמנון ז"ל, והיום כאז אין בי חיוך. אני רוצה לשחזר את העצב של הרגע ההוא ולהחיל אותו על הזמן הזה. למדתי בבית אבי שבחיים הציבוריים ההיסטוריה היא הפוליטיקה של העבר והפוליטיקה היא ההיסטוריה של העתיד. פטירתו של גדול דור היא שני הדברים גם יחד. אמנון המנוח היה אחד ממקימי המדינה לאחר הקמתה. לא במובן של לוחם שוחות נועז, מלווה שיירות נוסטלגי או פייטן של התקופה.
"באיחור של כמה עשרות שנים, כשהמבנה החיצוני כבר היה על עומדו אמנון נחלץ להקמת העולם הפנימי הישראלי. אחד מגדולי הבנאים של החוקה הלא חוקתית שלנו. זכיתי לעבוד איתו בקרבה גדולה כשהוא היה שר החינוך ואני יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. תפיסת העולם והליכות העולם שלו הפכו כל שיחה איתו לשיעור והשראה. לפני דור, הליכתו המדומה כרתה ריק עצום בפרהסיה הישראלית. היום החלל הזה הפך כבר למהות. יורשיו ריקים, מחליפיו מרושעים וממלאי מקומו לא ראויים כלל. בצללי חשיכתם אורו מבהיק שבעתיים. וביני לביני אני מתפלל שאולי שוב זאת שמועת שווא. והוא עוד מהלך בינינו כאחד מאותם ענקים מייסדי המקום, מעמודי התבל הישראלי. יהי זכרו ברוך ויהיו מעשיו צוואה לדורות הבאים".
ב-2002 הודיע רובינשטיין על פרישה מן הכנסת ומן החיים הפוליטיים. באותה שנה התמנה לדיקן ביה"ס למשפטים במרכז הבין-תחומי בהרצליה. ב-2006 מונה לנשיא המרכז הבין-תחומי בהרצליה. בשנת 2006 הוענק לו פרס ישראל בתחום חקר המשפט. בנימוקי השופטים נכתב כי רובינשטיין הוא "אבי המשפט החוקתי של מדינת ישראל", וכי ספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" - "הוא ספר יסודי בתחום המשפט החוקתי". עוד קבעו השופטים כי "בכתיבתו המחקרית המעמיקה, ובפעילותו הציבורית המגוונת, הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם (...). מעטים הם האנשים היכולים להשתוות לו בתרומה למדינת ישראל, כאיש ציבור, כחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק".
רובינשטיין פרסם כעשרה ספרים, ביניהם "מהרצל עד גוש אמונים וחזרה", "ישראל ומשפחת העמים" ו"להיות עם חופשי". כמו כן, שלח ידו גם בכתיבה ספרותית - "השמיכה" (2005) ו"כביש מספר חמש" (2006). נשוי ואב לשניים.
"מורה דרך במשפט חוקתי וציבורי"
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר: "פרופ' אמנון רובינשטיין ז"ל היה מורה דרך במשפט חוקתי וציבורי לדורות של משפטנים וזכיתי גם אני ללמוד ממנו. פרופ' רובינשטיין היה איש ציבור למופת שפרץ דרכים רבות, הן בתחום המשפט, הפוליטיקה, החינוך וההשכלה הגבוהה - בין היתר כשר חינוך, והן בעוד זירות מגוונות ומשפיעות. ההערכה וההוקרה להן זכה, בין היתר כשהוענק לו פרס ישראל, שיקפו את תרומתו לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. נזכור אותו בהערכה גדולה וגעגוע. תנחומים למשפחתו תלמידיו ואוהביו".
אוניברסיטת רייכמן בהרצליה פרסמה הודעת אבל על מותו של רובינשטיין, שכיהן כדיקן בית הספר הארי רדזינר למשפטים במוסד האקדמי וכמשנה לנשיא שלו: "תרומתו הגדולה של פרופ' אמנון רובינשטיין לתרבות החברה הישראלית ולחיים הציבוריים היא רבגונית וייחודית. לאמנון רובינשטיין תרומה והשפעה בתחום המשפט, עיצוב האקדמיה, תחום החקיקה והמאבק על דמותה הציונית הלאומית והכלל אנושית של מדינת ישראל".
פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן, ספד: "פרופ' רובינשטיין היה חבר יקר, שותף לדרך ואיש חזון עם תרומה אדירה לאקדמיה הישראלית ולפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה. מסלול חייו של אמנון משקף מתחילתו את היצירתיות והרגישות החברתית לכלל ישראל, מסירותו למדינת ישראל ולעם היהודי, ובפרט לחינוך ולהנחלת ערכי ההומניזם והציונות לצעירים ולדור העתיד שלנו. איבדתי היום מורה, חבר ושותף לדרך שהשפיע עלי רבות במסע חיי. זהו יום עצוב בשבילי, ואני בטוח שבשביל עוד רבים אצלנו באוניברסיטה ובחברה הישראלית. שכלנו היום דמות מופת שהנחילה תפיסת עולם ששילבה מחויבות לאומית עד כלות ואת ערכיה הכלל אנושיים של החברה הישראלית".