ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, פרופ' רן בליצר, טוען כי יש צורך ב"התערבות מיידית" לנוכח העלייה במספר החולים בקורונה שמאושפזים במצב קשה. "מצב של 800 עד 900 חולים קשים עם קורונה שנמצאים ברגע נתון בתוך מערכת הבריאות הישראלית מהווה עומס שהמערכת לא יכולה לתפקד בו לאורך זמן", אמר היום (ה') פרופ' בליצר בריאיון לאולפן ynet.
פרופ' בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, הסביר: "זה לא בגלל מנשמים ולא בגלל מיטות. האתגר הוא כוח אדם מיומן שעובד בתנאים לא תנאים וצריך להחליף כל שעתיים את האנשים כדי שיכולו קצת להוריד חלק מהמיגון. מעבר לכך, אחוזים הולכים וגדלים של הצוותים הרפואיים בבידוד וזה רק מחמיר את השחיקה של הצוותים האחרים".
לפי נתוני משרד הבריאות, מאמש נוספו עוד 22 חולים קשים בקורונה ומספרם הגיע ל-295. לדברי פרופ' בליצר, "מה שאנחנו רואים כרגע זה מאות חולים קשים שהצטברו במחלקות בתי החולים, וההצטברות הזאת, עם מספר שמכפיל את עצמו פעם ב-10 ימים, מקרבת אותנו מדי יום לנקודה שבה בתי החולים מאוד יתקשו לתת טיפול מיטבי לכל חולה.
"צוותי מערכת הבריאות יצטרכו לטפל תחת מיגון כבד ומכביד במאות חולים קשה, במונשמים רבים, בחולים הלא-מונשמים שעדיין מחייבים התערבות מאוד אינטנסיבית. אם נגיע לנקודה שבה אנחנו לא נותנים טיפול מיטבי, נפסיק להיות המדינה שבה שיעורי התמותה הם הנמוכים ביותר כמעט בעולם המערבי. צריך לעשות כל מה שצריך לעשות כדי לא להגיע לשם, כי באותו הרגע אתה מקבל החלטות רעות".
בנוגע למינויו של מנכ"ל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו, לפרויקטור לטיפול במגפה, אמר פרופ' בליצר: "אני מאוד שמח על המינוי, אני מאוד שמח שהדבר הזה הוכרע. אני חושב שמה שצריך בעת הזו זה לשלב כוחות ולעשות מאמץ לאומי של כל הכוחות כדי להתמודד עם אתגר הרבה יותר קשה מאשר מה שהיה לנו באתגר הראשון".
- אילו סמכויות פרופ' גמזו צריך לקבל לידיו?
"אני באמת חושב שהנושא הזה של הסמכויות יוכרע שם בפנים, בשיח בינו לבין מנכ"ל משרד הבריאות לבין שר הבריאות. אני חושב שהנקודה המרכזית היא לא מה הסמכויות שלו, אלא מה הפעילויות העיקריות שצריכות להינקט. הפעילות הראשונה והחשובה ביותר היא מעבר לעבודה לפי תוכנית סדורה שלוקחת בחשבון גם את הטווח הקרוב".
- אנחנו שומעים על בלבול בכל הקשור לנושא הבידוד.
"היה רגע של הפתעה כשמשרד הבריאות הוציא את החוזר שלו ולא עשה הכנה סדורה אל מול קופות החולים כדי שיוכלו לתת מענה ראוי, אבל התעשתנו והתמודדנו, ואני חושב שכעת ההנחיות מאוד ברורות. מי שנכנס לבידוד ומפתח תסמיני מחלה, נבדק ויוצא חיובי, אז כעבור 10 ימים מרגע שבו התחילו התסמינים ומרגע שהם חלפו ועברו לפחות שלושה ימים ללא תסמינים, זה הרגע שבו הוא יוצא מבידוד ולא צריך בדיקה.
"מי שאין לו תסמינים ויש לו בדיקה חיובית, מרגע שחלפו 10 ימים שהבדיקה חיובית, הוא יוצא מבידוד ולא חייב בבדיקה. לגבי 14 ימים, מה שנשאר זה אלה אותם אנשים שנכנסו לבידוד ואין להם תסמינים והם לא נבדקו ולא נמצאו חיוביים. אז גם אם הם לא נמצאו חיוביים, הם עדיין יוצאים מבידוד".
שירותי בריאות כללית אירחו היום כנס און-ליין בינלאומי שעוסק במשבר הקורונה. בין היתר השתתף בכנס אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה. פרופ' בליצר ציין בהתייחסו לאיש שמוביל את ההתמודדות עם הנגיף בשבדיה כי "הוא ניהל איתנו שיח מרתק. הוא אמר שיש כאלה שטוענים שניסו להגיע לחסינות עדר ולאפשר לצעירים להידבק, וזה לא נכון.
"הוא אמר שהם רצו להקטין את התחלואה כמה שאפשר והדבקות כמה שאפשר, כי המחלה קשה ויכולה להיות מסוכנת אצל צעירים והם לא רצו את זה, אבל נקטו גישות שמתאימות לשבדיה. צריך לדעת שבשבדיה 40% ממשקי הבית הם של בן אחד. כלומר, יש להם ריחוק חברתי מראש. ממש לא הסיטואציה הישראלית. אז הם החליטו לקחת גישה הרבה יותר מתירנית.
"הם השאירו בתי ספר פתוחים, הם השאירו את הכלכלה פתוחה במידה רבה. הם ביקשו מהציבור להתנהל וזה בהתחלה לא הצליח. היו הדבקות דרמטיות בבתי אבות, יש שם כמעט 5,000 איש שנפטרו כתוצאה מזה לעומת המאות בישראל. זה לא כל כך הצליח אבל לאט לאט הם למדו איך לנסות ולהתמודד עם זה. הדבר שהוא הכי מתחרט עליו, למרבה ההפתעה, זה שהוא סגר את השמיים".
ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הלל יפה בחדרה, סיפרה כי אצלם מאושפזים 22 חולים במצב קשה. "בשתי מחלקות הקורונה שכרגע פתוחות יש מקום תיאורטי לעד 60 מטופלים, מעבר לזה ניאלץ לפתוח אתרי אשפוז נוספים", סיפרה ד"ר שטיין במשדר של אולפן ynet.
היא הוסיפה: "העלייה במספר החולים במצב קשה זה דבר שמקשה מאוד על העבודה. הטיפול בחולים האלה הוא מאוד מורכב. אנחנו כרגע יודעים לטפל יותר טוב בחולים האלה מאשר בגל הראשון. כוח האדם בפנימיות גם עכשיו וגם בשגרה הוא מאוד נמוך, הוא תמיד על הקצה ועכשיו על אחת כמה וכמה".