דיון ראשון בחוק שיאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל תרומות עבור ההליכים המשפטיים שלו. ועדת הכנסת החלה להכין הבוקר (רביעי) לקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון - תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח) של ח"כ עמית הלוי (הליכוד). עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אמר בדיון על "חוק התרומות": "אימוץ ההצעה יכול להביא לכך שפעילות שכיום נחשבת למושחתת - תיחשב לחוקית לאחר שההצעה תעבור".
לפי הצעת החוק, עובדי ציבור, ובכלל זה נבחרי ציבור ובני משפחותיהם, יהיו רשאים לקבל תרומה כספית למימון הליכים משפטיים או למימון הליכים רפואיים הכרחיים. ח"כ הלוי, שמכחיש קשר בין ההצעה לראש הממשלה ומשפחתו, אמר בפתח הדיון: "אנו רוצים לתקן עוולה של תפיסה לפיה ברירת המחדל ביחס לעובדי או נבחרי ציבור היא שהם מושחתים אלא אם הוכח אחרת. נבחר ציבור הוא קודם אדם ולא חשוד באופן אוטומטי, ואם מישהו מגיע לעזור לו אין בכך פסול. שנית, אני רואה בחוק חסם לשחיתות. בהצעה ישנם מנגנונים ולפיהם יש שקיפות מלאה ואפשרות לביקורת מלאה".
2 צפייה בגלריה
"אני רואה בחוק חסם לשחיתות". יוזם הצעת החוק, ח"כ הלוי
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של עמית הלוי)
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר בדיון: "תמיד יימצא גיוס המונים לראש ממשלה או לנבחר ציבור, הם יכולים להשתמש במעמדם ולכן יש להם יתרון. בניגוד אליהם, אדם מן השורה - לא בטוח שיוכל לעשות זאת. בנוסף, איפה עובר הגבול? השבוע חוויתי שריפה גדולה מאוד - האם צריכים להרחיב את החוק למקרים נוספים? מי שמחליט להיות חבר כנסת או עובד ממשלה צריך לקחת בחשבון שחלים עליו מגבלות ושהוא לא יכול לקבל תרומות מהציבור".
ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) אמר: "במוקד הצעת החוק נמצאים נבחרי ציבור ולכן יש פה רגישות מיוחדת כי המחוקקים עוסקים ביכולת של עצמם לקבל מתנות. אמרתם שהחוק לא פרסונלי, אז יש דרך פשוטה להוריד את רמת הפרסונליות ולסכם שהוא ייכנס לתוקף מהכנסת הבאה".
"פוטנציאל לפגיעה ביושרתו של השירות הציבורי"
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, ביקרה את הצעת החוק ואמרה כי "ההצעה מעלה חשש אמיתי לפגיעה ביושרה של השירות הציבורי. כיום חוק המתנות אוסר על עובדי ונבחרי הציבור לקבל מתנות וטובות הנאה בזיקה לתפקידם. כאשר מדובר במתנה שניתנת מקרובי משפחה או חברים ללא קשר לתפקיד הציבורי - הדבר לא אסור. ההצעה באה להוסיף סעיף וליצור חריג של מצבים של צורך רפואי חיוני או הליכים משפטיים.
"במקרים כאלה אפשר יהיה לתרום סכומים לא מוגבלים לעובדי או נבחרי הציבור, אך ניתן להשתמש בהם רק לטובת אותו צורך. עולה מההצעה שנעשה ניסיון משמעותי לצמצם את ניגוד העניינים. עם זאת, ספק אם די בסייגים אלה כדי להפחית את הפוטנציאל הגלום בהצעת החוק לפגיעה ביושרתו של השירות הציבורי בישראל".
ח"כ עמית הלוי מהליכוד מדבר על חוק התרומות לפני הצבעה בקריאה טרומית
(צילום: ערוץ כנסת )
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד לימון ציין כי "התיקון לא משווה את מצב עובד הציבור לאזרח מן השורה, אלא נותן להם יתרון על פני הציבור, שכן יוכלו לגייס כסף על רקע התפקיד שלהם ומעמדם. תחולת החוק רחבה מאוד - חברי כנסת, חברי ממשלה, שוטרים, סוהרים ועוד. ההצעה עומדת בסתירה לתכלית חוק המתנות מאחר שהיא מתירה ניצול של מעמד עובד הציבור לטובת הפקת טובת הנאה. לעמדתנו, ההצעה היא פתח לשחיתות שלטונית".
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה לקראת סוף הדיון כי "למרות שאמרתם שהחוק יגביר שקיפות וימנע שחיתות – זו פשוט לא המציאות. נוסח השוק כפי שהוגש, הופך אותנו למדינת בקשיש, מאפשר לכל מהנדס בעירייה, פרקליט, שופט - לגייס כסף בגלל תפקידם. חוק המתנות לא מאפשר לגייס כסף היום בדיוק בגלל התפקיד הציבורי. אין מנגנון פיקוח בחוק, אין סמכויות למבקר המדינה - אין כלום. אם ראש העיר הואשם באונס - הוא יכול לגייס כסף למימון ההליך? יש פה סכנה אמיתית, זו הצעה שתפורר את אמון הציבור במערכת בציבורית ובעובדי הציבור ותהפוך שוחד לחוקי".
החוק אושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת, 53 ח"כים תמכו בו ו-49 התנגדו. יום קודם לכן תמכה בקידום החוק ועדת השרים לענייני חקיקה, למרות חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שציינה גם היא כי ההצעה תהווה "פתח לשחיתות שלטונית".
