במשך חמש שנים חיה ליטל (32), אמא לשני ילדים, במעגל האלימות. כשנכנסה להיריון השלישי ידעה שאסור לה להביא עוד ילד לעולם הזה. "לא רציתי שעוד ילד יגדל באלימות. יש לי שני ילדים שמטופלים בבעיות רגשיות קשות בגלל האלימות שהם נחשפים אליה בבית".
היא פנתה לוועדה להפסקת היריון, אך נדהמה לגלות שמבחינת הוועדה זוהי לא סיבה מספקת להפלה מלאכותית. "הסברתי להם שאני מתמודדת עם אלימות קשה בבית, אבל זה לא עניין אותם. אפילו באתי עם מסמך מעובדת סוציאלית שמסביר את המצב בבית. בכיתי את נשמתי אבל זה לא עניין אף אחד שישב שם. הם שלחו אותי להביא מכתב מפסיכיאטר, שלא יכולתי לממן מבלי לערב את בעלי", סיפרה.
"יצאתי מהוועדה נסערת, בבכי היסטרי, הרגשתי שזה סוף העולם", הוסיפה ליטל. "הבנתי שאני חייבת לעבור הפלה כדי שלא ייוולד לי עוד ילד לעולם האלים הזה. זה היה יום שחור. החלטתי שאני הולכת לרופא פרטי, בכיתי והתחננתי ממנו לעזרה. בלי לבדוק אותי הוא נתן לי כדורים להפסקת היריון, והתוצאה הייתה קשה. הגבתי לא טוב לכדורים ודיממתי ברמה מסכנת חיים. אושפזתי בבית חולים וכשחזרתי הביתה בעלי הבין שעשיתי הפלה וחטפתי את המכות של החיים שלי. יום למחר הגעתי למקלט לנשים מוכות".
עם החומה הבצורה שבה נתקלה ליטל בוועדה להפסקת היריון מתמודדות עוד נשים רבות בישראל, והסוגיה הזו עומדת כעת במוקד רפורמה שנחשפה הבוקר (יום ד') ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ושאותה מקדם כעת שר הבריאות ניצן הורוביץ. מטרתה: להקל את הפרוצדורה שנאלצות לעבור נשים שמחליטות לסיים את ההיריון. בין היתר, צפוי משרד הבריאות לקדם בחודשים הקרובים שורה של מהלכים להרחבת הנגישות של נשים להפלות תוך הסרת החסומים הפולשניים שעימם נאלצו מזה עשרות שנים להתמודד.
בדרך למהפך בהפלות? ריאיון עם עו"ד מיכל גרא מרגליות
(צילום: סטס קופולו)
גם קרן מצאה עצמה נפגעת מהתנהלות הוועדה להפסקת היריון. "הגעתי לוועדה מתוך אמונה שאני מגיעה וישר מקבלת אישור. היו לי כבר שני ילדים, וכשנכנסתי להיריון השלישי בן זוגי עבר תאונה רצינית ולא ידענו מה יהיו השלכות התאונה. ידעתי שבנקודה הנוכחית לא נוכל להביא עוד ילד לעולם", סיפרה בשיחה עם ynet. "אני זוכרת שאחד המשתתפים בוועדה אמר לי 'קרן, לבי איתך, אבל אנחנו מדינה דתית וזו לא סיבה'. הוא הסתכל עליי ואמר – 'תשבי בחוץ ותחשבי על סיבה מספקת'.
"ישבתי בחוץ המומה, והבנתי שאני חייבת לשקר", המשיכה בתיאור אותם רגעים קשים. "נכנסתי חזרה וסיפרתי להם שצרכתי לאחרונה ויטמין A בכמות גבוה ושזה עלול לגרום למומים לעובר. הרופא חייך אליי ואמר לי 'אוקיי, קיבלת אישור'. זה היה אבסורד. למה אני צריכה לשקר? למה זה צריך להיות ככה? אנחנו כהורים צריכים להיות אחראיים להביא ילדים למציאות מטיבה. אם הורה אומר שזה לא נכון עבורו למה הוא צריך להילחם על זה?".
גם ליאת החליטה לעבור הפלה, בשבוע ה-12 להיריון, אחרי שהייתה לה אינדיקציה רפואית למומים בעובר. "זה מטורף שאני צריכה לבקש אישור לעשות בחירה על הגוף שלי מאנשים שלא מכירים אותי. זו פגיעה באוטונומיה להחליט על גופך, וגם אוטונומיה לבחור עם מי את מתייעצת. יש משהו בהרגשה שאת צריכה לבקש אישור, זה מרגיש מופרך. היום המערכת הרפואית מאפשרת לנו בחירה – אני בוחרת מי יהיו הרופאים שלי, ופה יושבים אנשים זרים לגמרי שלא יודעים עלייך כלום והם נותנים לך ייעוץ ואפילו יכולים להחליט בשבילך".
היא הוסיפה כי "יש פה משהו מאוד משפיל בסיטואציה הזאת שמצמצם אותך. אנשים מקבלים חופש לעשות החלטות מאוד דרמטיות על הבריאות שלהם, ופה כשזה מגיע למקום שלנו הנשים, החופש נגזל מאיתנו".
שיר סופר החליטה לעבור הפלה לפני 13 שנה, לאחר שנאמר לה שההיריון שבו היא נמצאת בסיכון גבוה גם עבורה וגם עבור העוברים שלה. "נאמר לי שיש סיכוי שאני לא אשרוד את ההיריון הזה או שהם יצאו עם מומים. זה היה ההיריון הראשון שלי. אחרי ביקורות רבות אצל רופאים, בכאב לב הוחלט שאעשה הפסקת היריון", סיפרה.
היא הוסיפה: "קבעו לי ועדה, זה היה כל כך טראומטי שאני אפילו זוכרת מה לבשתי. בכניסה הורדתי את טבעת הנישואים שלי. שאלו אותי איך נכנסתי להיריון ואמרתי שזה היריון ראשון, ושזה היה סטוץ. אמרתי שאני לא יכולה לגדל ילדים עכשיו, שאין לי בית ושאין לי עבודה, למרות שזה לא נכון. שאלו אותי אם אני מכירה אותו ואם אני יכולה למצוא אותו. אמרתי להם שלא, שאני לא יודעת מי זה. נאלצתי לשקר כי היריון בסיכון זה לא מספיק כדי לקבל את האישור הזה.
"הרגשתי שבתוך הוועדה כולם משחקים את אותו משחק, שגם מי שיושב מולי מבין שאני משקרת. זה היה זוועה, זה היה משפיל. אבל הרגשתי שאין לי ברירה. שאם אני רוצה לקבל את הטיפול הרפואי המיטבי אני צריכה לשקר", אמרה. "זה הגוף שלי, מי אתם שתתערבו לי? בנוסף לכאב של הפסקת ההריון את צריכה לעבור את החוויה הזאת. את יושבת מול חבורת זרים וצריכה לשקר ששכבת עם זר. זה מקום מאוד בודד. זו תחושה של חדירה לפרטיות, תחושה של עולב, למה אתם עושים לי את זה?".
המכשול: האם רע"מ וגורמי ימין יתמכו ברפורמה?
אותן ועדות להפסקת היריון, יצוין, פועלות עד היום על בסיס חוזר סמנכ"ל רפואי שהופץ לראשונה ב-1988, ומנחה את חברי הוועדות הללו לעשות כל שביכולתם לצמצם את מה שהוגדר "הפלות מיותרות". כעת, במסגרת הרפורמה שמקדם השר הורוביץ, כבר בשבועות הקרובים מתכנן משרד הבריאות לשנות טופס ארכאי מ-1977 שעד היום נדרש עבור קבלת אישור להפסקת היריון.
בנוסף לניסוח מחדש של שאלות, יוסרו שאלות פולשניות שעליהן נאלצו נשים לענות, ואשר מתמקדות בעיסוקן או ברקע להיריון, כמו למשל: "האם מאז המחזור האחרון השתמשתם את או הגבר באמצעים/שיטות למניעת היריון?" או "מדוע לא השתמשת באמצעים/שיטות להפסקת היריון?". בנוסף, הטופס יעבור תהליך דיגיטציה כך שחברי הוועדה יקבלו את מלוא המידע מראש.
משרד הבריאות אף צפוי לתמוך בחקיקה שמטרתה לאפשר לכל אישה עד השבוע ה-12 להפסיק את ההיריון – מבלי שתיאלץ להופיע בפני ועדה להפסקת היריון בבתי החולים, כפי שמחייב החוק כיום. במשרד הבריאות בוחנים להעביר חלק מהאחריות על התהליך לקופות החולים כך שבדומה למדינות אחרות במערב, נטילת הטיפול התרופתי להפסקת ההיריון בשבועות המוקדמים תיעשה בקופות במקום בבתי החולים.
לא ברור עד כמה החקיקה מרחיקת הלכת הזו ריאלית מבחינה פוליטית, שכן כדי לשנות את החוק ייאלץ הורוביץ לשכנע את עמיתיו בממשלה – לרבות במפלגות הימין ורע"מ – לתמוך במהלך. מפלגת רע"מ, למשל, שמסייעת להחזיק את הקואליציה השברירית, צפויה להתנגד. מהלך מקדים שמתכנן המשרד לבצע בקרוב הוא מיפוי מוקדי העומס העיקריים בוועדות השונות שמאלצות נשים להמתין זמן רב לקבלת אישורים. בתי החולים יתבקשו לדווח על זמני המתנה ממוצעים, כמו גם על מספר הנשים שפנו אליהן לאחר שסורבו בוועדה אחרת.
"זה אמור להיות מובן מאליו – הזכות על גופה של אישה, היא של האישה בלבד", אמר השר הורוביץ. "כל החלטה, או הליך רפואי, כמו הבחירה האם לבצע הפלה, חייבת להיות בידי האישה. אין לנו זכות מוסרית להחליט עבורה איך לפעול עם היריון לא רצוי. המצב כיום, שנשים נאלצות לעבור הליך תשאול משפיל ולספק הסברים מדוע הן מבקשות להפסיק היריון לא רצוי הוא הזוי. למה אישה צריכה לשקר כדי לקבל אישור?".
מיכל גרא מרגליות, עד השבוע מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, בירכה הבוקר בריאיון לאולפן ynet על הרפורמה המקודמת, אך הביעה חשש שהיא תיתקע בכנסת, בעקבות הקושי הצפוי שם בהעברת החקיקה הדרושה. "אם זה באמת יתממש אז זה צעד מאוד מהפכני. היום יש שתי בעיות – הבעיה הראשונה היא העובדה שבכלל צריך לעבור ועדה. זאת פגיעה בזכות האישה על גופה, זאת אומרת, אם יש לי באמת זכות על הגוף שלי אני לא צריכה לעבור ועדה. הדבר השני זה שהחוק קובע רשימה סגורה של ארבע עילות שבגינן אפשר לקבל את האישור להפלה, ולא כולן עומדות בסיבות האלה וכדי לעמוד בהן חלק מהנשים בעצם צריכות לשקר כדי לקבל את האישור".
"המצב בישראל טוב ביחס לעולם"
גרא מרגליות הדגישה כי למרות "מיתוס" שנשים מקבלות את האישור בכך שהן אומרות לוועדה שההיריון הוא מחוץ לנישואין כדי לקבל אישור, כיוון שהוא פוגע בהן במקרה של גירושין, היו לדבריה נשים שהוועדה לא האמינה להן. "זה דבר שקורה, זו פגיעה בלתי נתפסת בנשים ואין לה שום הצדקה", אמרה. "זה לא מיתוס, זו לא איזה אגדה אורבנית, זה דבר שקורה, זה לא יכול להיות ולכן כל הרפורמה הזאת היא רפורמה נדרשת מאוד".
עם זאת, היא הוסיפה, "השר הורוביץ חייב את הכנסת. הוא חייב להעביר בחקיקה את השינוי. כי אם הוא לא יצליח לעבור בכנסת, אם הוא לא יצליח להעביר את השינוי הגדול בתוך החקיקה, אז נישאר בעיקר עם שינוי טפסים, שזה דבר טוב". היא הדגישה עוד כי גם במקרה שהחקיקה לא תעבור, המצב הנוכחי בישראל טוב ביחס למקומות בעולם – כמו ארה"ב שבה במדינות כמו טקסס מעבירים הרפובליקנים חוקים שמגבילים באופן משמעותי את היכולת לבצע הפלות.
"צריך לזכור שהחוק בישראל באמת יש לו אלמנטים פוגעניים, אבל בגדול כמעט כל אישה שמבקשת הפסקת היריון תקבל אותה, גם אם תיאלץ לשקר, גם אם תיאלץ לעבור ועדה שפוגעת בזכות שלה על גופה. זאת אומרת, המצב בישראל דה פקטו, בעצם קבלת האישורים, הוא לא רע. אז זה לא שהמצב חלילה הולך להיות גרוע יותר, אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות ועדיף מאוד שהוא יהיה טוב יותר", סיכמה.
