המתווה שהאיחוד האירופי הציג לאיראנים כגרסה אחרונה בהחלט בסוף יולי השנה, בנוי מארבעה שלבים שבכל אחד מהם ארצות הברית ואיראן נדרשות להתחייב לעשות צעדי התקרבות זו לקראת זו. בשלב הרביעי - 165 ימים מחתימת ההסכם המחודש - הן יחזרו למצב שהיו בו על פי הסכם הגרעין המקורי בין איראן למעצמות, שנחתם ב-2015, נכנס לתוקף ב-2016 והסתיים ב-2018, עם פרישת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ממנו.
מתווה החזרה להסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן – על פי גרסת האיחוד האירופי – הוא לכאורה די מאוזן מבחינת הקצב שבו האיראנים נותנים ומקבלים מהאמריקנים. אבל רק לכאורה. בחינת המתווה האירופי שעליו מסתמכת ישראל בשיחותיה עם ארה"ב, מראה שקצב הסרת הסנקציות שארה"ב הטילה על איראן הוא מהיר מהקצב שבו איראן תפסיק את הפעולות השונות של העשרת אורניום, ותתפרק מהאורניום המועשר והצנטריפוגות שצברה.
העיקר - הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תחזור לפקח באופן מלא על תוכנית הגרעין האיראנית, ותבקש הסבר להפרות איראן של הסכם הגרעין המקורי. חשוב לזכור - הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שאותו מתכוונים לחדש ואליו מתכוונים לחזור, עוסק אך ורק בחומר הבקיע שממנו אפשר לבנות נשק גרעיני, ולא בשאר מרכיבי תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית. ההסכם אינו עוסק בפיתוח מתקן הנפץ הגרעיני ומזעורו לראש קרב, גם לא בפיתוח הטילים שיישאו את הנשק הגרעיני לעבר מטרותיו, וגם לא בפעילותה החתרנית האזורית של איראן באמצעות שלוחיה. כל אלה לא מוזכרים בהסכם המקורי שנחתם בין איראן למעצמות ב-2015, וגם אינם כלולים בהסכם המחודש.
השלב הראשון – בלימה והתחייבות
תחילת המתווה והשלב הראשון הוא החתימה על הסכם החזרה ל-JCPoA ("תוכנית הפעולה המקיפה והמשותפת" – זו כותרתו של ההסכם המקורי בין חמש המעצמות וגרמניה לבין איראן). אבל קודם לחתימה צריכות ארה"ב ואיראן להסכים ביניהן על חילופי אסירים. ארה"ב גם תשחרר כספים איראניים "כלואים", הנמצאים במוסדות פיננסיים בינלאומיים בחשבונות שהאמריקנים ובעלי בריתם חסמו.
ארה"ב גם תתחיל בהסרת סנקציות לא כבדות במיוחד שהוטלו על חברות ועל אישים איראניים. איראן מצדה, כך נאמר, תקפיא את הפרות ההסכם. כלומר, תפסיק להעשיר אורניום לרמה גבוהה ונמוכה חוץ מכמות "לא משמעותית" של העשרה ל-20% שמותרת על פי ההסכם המקורי בתנאים מסוימים. כמו כן, איראן תפסיק לפתח, לייצר, ולהתקין צנטריפוגות חדשות, אך מותר לה עדיין להחזיק ברשותה את כל האורניום המועשר שצברה עד כה.
בתאוריה זה לא מצב מושלם, אבל לפחות הוא בולם כבר בשלב הראשון את הדהירה של איראן לחומר בקיע. הצרה היא שבשלב זה איראן עדיין אינה מחויבת להחזיר את הפיקוח המלא של סבא"א על מתקני הגרעין שלה, ולכן האמריקנים והאירופים יצטרכו לסמוך על מילתם של האייתוללות ומדעני האטום שלהם, ולקוות שסוכנויות המודיעין של ישראל ושל המערב לא יפשלו ויזהו כל ניסיון איראני להסתיר כמויות שעליהן לא הצהירו.
אולם כבר בשלב הראשון, במהלך 60 יום מחתימת ההסכם המחודש, מקבלת איראן ערבות חוקית חשובה ביותר שהממשל האמריקני לא יפרוש מההסכם או יבטל אותו במשך שנתיים לפחות - עד תום תקופת ממשל ג'ו ביידן. מדובר בהליך חקיקתי אמריקני מסובך ומפותל שמאפשר לקונגרס האמריקני להתנגד להסכם המחודש, מה שלא יאפשר לממשל לבטל את הסנקציות הכבדות שהוטלו על איראן על פי חוק. אבל במסגרת הליך זה יש לנשיא אפשרות לבטל באמצעות וטו את התנגדות הסנטורים וחברי בית הנבחרים להסכם, וכך הוא נשאר על כנו, אלא אם יהיה רוב של שני שליש מחוקקים שיתמכו בביטול.
הדבר החשוב שמפניו האיראנים חוששים, ובצדק, הוא שבבחירות אמצע התקופה שיהיו ב-8 בנובמבר השנה בארה"ב עשויים הרפובליקנים לזכות ברוב המושבים בסנאט, בבית הנבחרים או בשניהם גם יחד - ואז יעבירו החלטה, אולי בהשפעת טראמפ שמתנגד להסכם המחודש. במצב כזה, חתימת ארה"ב על החזרה להסכם הגרעין לא תהיה שווה את הנייר שעליה נכתבה, מפני שהתנגדות הקונגרס לא תאפשר לממשל לבטל את הסנקציות הכבדות שהוטלו על איראן בחקיקה. כך למעשה תטורפד החזרה להסכם הגרעין המקורי.
הסעיף במתווה שנוגע לחקיקה האמריקנית נועד להבטיח לאיראן הימנעות מפני תרחיש כזה לפחות בשנתיים הקרובות. האיראנים דרשו בתוקף התחייבות אמריקנית כתובה ששום נשיא או קונגרס לא יוכלו לבטל את הסכם הגרעין המחודש, אך האמריקנים טענו שאינם יכולים חוקית להיענות לדרישה, וזה תקע את המשא ומתן למשך שנה. אחר כך דרשו האיראנים שייתנו להם ערבויות שהסנקציות, אם יוטלו מחדש, לא יפגעו בחברות שסוחרות עם איראן. האמריקנים דחו את הדרישות האלו. הפשרה שהאירופים הציעו היא תהליך חקיקה אמריקני שייתן לאיראנים שקט לשנתיים.
עד כאן השלב הראשון, שביצועו יימשך 60 יום ובו בתי המחוקקים של איראן וארה"ב יאשררו את ההסכם המחודש. איראן תוכל להמשיך להעשיר אורניום ל-20%, שזו כבר רמה די גבוהה, ולהחזיק בכל כמות האורניום שצברה עד עתה, ואשר חלקה הועשר בלי פיקוח מלא של סבא"א על התהליך. ולכן, כאמור, איראן תוכל להעלים כמויות כדי שלא תצטרך להיפרד מהן ולהעביר אותן לגורם חיצוני.
השלב השני – הקלה כלכלית לאיראן
ההקלה הממשית הראשונה שארה"ב תתן לאיראן תהיה בשלב השני, שיתחיל 60 יום אחרי חתימת ההסכם. ארה"ב תעניק לאיראן היתר חד פעמי למכור 50 מיליון חביות נפט ואפשרות לנהל מו"מ על עסקאות שונות בתחום האנרגיה והתעופה, מה שחשוב מאוד לאיראן ויכניס לקופתה הרבה מיליארדי דולרים. ההיתר לייצא 50 מיליון חביות נפט פירושו שאיראן תוכל לייצא בין 2.5 ל-3 מיליון חביות נפט ליום במשך 17 ימים; מחיר חבית נפט כיום בשוק העולמי נע בין 90 ל-100 דולרים, ומכאן אפשר להבין שאיראן מקבלת מתנה נאה של מיליארדים לקופתה עוד לפני שהתפרקה מכמות האורניום המועשר לכל הרמות שצברה, תוך הפרת ההסכם ולפני שהתחדש במלואו הפיקוח של סבא"א על מתקני הגרעין שלה. הדבר היחיד שאיראן נדרשת להתחייב לו הוא לחדול מהעשרת אורניום אל מעל ל-5%, כלומר להפסיק גם את העשרת אורניום ל-20%.
השלב השלישי – הפיקוח חוזר, האורניום נעלם
רק בשלב השלישי של ההסכם, כלומר אחרי 120 יום, איראן תחזור למצב שבו היא אמורה הייתה להיות על פי הסכם הגרעין המקורי. כלומר, כ-300 ק"ג אורניום מועשר לרמה נמוכה, וכמות לא גדולה של אורניום מועשר לרמה של 20%. לא ברור מה ייעשה באורניום שאיראן העשירה כבר ל-60%, והוא כמעט ברמת העשרה מלאה לחומר בקיע. קשה מאוד טכנית להיפטר מחומר מועשר ברמה כזו, כלומר להוציא אותו אל מחוץ לגבולות איראן או לדלל אותו, בגלל רמת הקרינה הרדיואקטיבית הגבוהה והמסוכנת של החומר, שלאיראן יש ממנו בין 20 ל-40 ק"ג. במצב הנוכחי זה עוד לא מספיק למתקן נפץ גרעיני, אבל לאיראן יש יכולת בתוך שבועות בודדים להשלים את הכמות ל-58 ק"ג הדרושים להשלמת ליבת פצצה גרעינית.
המשמעות המעשית היא שבמשך שלושה חודשים, 120 יום עד תחילת השלב השלישי – סבא"א לא מפקחת ולא יודעת באופן מלא מה האיראנים עושים בתחום ההעשרה והתקנת הצנטריפוגות החדישות. בזמן הזה איראן יכולה לייצר צנטריפוגות חדישות ומהירות וכמויות של אורניום מועשר ולהסתיר אותן, כי הפיקוח של האו"ם יתחדש באופן מלא רק מתישהו אחרי 120 ימים מחתימת הסכם הגרעין המחודש, כשיתחיל השלב השלישי. המשמעות היא שאיראן תוכל לבצע במשך ארבעה חודשים פעולות העשרה ולהשאיר את החומר המועשר בידיה באמצעות פעולות הסתרה והונאה כמו בעבר. למעשה, רק ארבעה חודשים אחרי חתימת הסכם החזרה להסכם הגרעין המקורי – איראן חוזרת לציית כמעט לכל סעיפי ההסכם המקורי, ולפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ארה"ב בשלב הזה מסירה את כל הסנקציות "הכבדות" על המשק האיראני.
השלב הרביעי – פירוק צנטריפוגות, הסרת כלל ההגבלות
בשלב הרביעי, שיתחיל 165 ימים לאחר חתימת ההסכם המחודש, חוזרות ארה"ב ואיראן באופן מלא ל-JCPoA. בנוסף, ארה"ב תסיר את האמברגו על מכירות נשק קונבנציונלי לאיראן ותתן היתרים לגורמים איראנים לסחר עם האמריקנים. איראן בשלב זה תפרק חלק ממערכי הצנטריפוגות שהתקינה אחרי שטראמפ פרש מהסכם הגרעין עמה.
ראוי להזכיר שכל הכתוב הנ"ל הוא רק טיוטה אירופית, בברכת ארה"ב, למתווה החזרה להסכם הגרעין המקורי. יש עוד המון פרטים שצריך לדון בהם ולקבל החלטות לגביהם לפני שאפשר יהיה לחתום על ההסכם המחודש. גם האמריקנים עוד לא אמרו את מילתם האחרונה, כך שיידרש עוד זמן לא מבוטל למו"מ על הפרטים. גם לישראל יהיו עוד הזדמנויות להשפיע על סעיפים שאולי יאטו את קצב ביצוע ההסכם המחודש (ואת זרם הדולרים לטהרן) ואולי יהדקו את הסדרי הפיקוח של סבא"א על מתקני הגרעין האיראניים. אחרי שייחתם ההסכם, ולאחר הבחירות אצלנו, תגיע השעה לגבש בישראל אסטרטגיה חדשה להתמודדות כוללת עם כל היבטי האיום האיראני.