מדי שנה לקראת יום ירושלים עולה לכותרות בהקשרים שליליים תמונה חד-ממדית של נושא ההגירה לעיר וממנה, והשיח הציבורי והתקשורתי מתמקדים בהיבטים השליליים שלה. כמי שחוקרת את הסוגייה שנים רבות, אני מבקשת לשפוך אור על הנתונים ולהפריך כמה דעות רווחות בקרב הציבור בהקשר זה, בהסתמך על נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת 2020 של מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
- לקריאת טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet - לחצו כאן
1. כולם עוזבים את ירושלים? לא נכון
אכן, מאזן ההגירה הוא שלילי, אולם קיימת נטייה להציג את העוזבים בלבד, אף שהתהליך הוא דו-כיווני. מדי שנה עוזבים אלפים את ירושלים ועוברים לגור ביישובים אחרים, אך במקביל גם עוברים לגור בה אלפי תושבים חדשים מיישובים אחרים בארץ.
2. רק ירושלים מתאפיינת במאזן הגירה שלילי? לא נכון
מאזן הגירה שלילי מאפיין ערי מטרופולין בארץ ובעולם, כולל פריז, ניו יורק ולונדון. זהו תהליך טבעי בערים שהביקוש למגורים במרכזן גדול מההיצע. רבים מאלו שעוזבים את העיר עוברים לגור ביישובי המטרופולין וממשיכים לקיים עמה זיקות חזקות (עבודה, קניות, תרבות, בילוי ופנאי). בשנת 2020, הן בתל אביב והן בחיפה נרשם מאזן הגירה שלילי וכך גם בערים גדולות נוספות כמו בני ברק, אשדוד, בת ים ונתניה. בירושלים אמנם נרשם מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר, אך היא גם העיר בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר, לכן חשוב לנרמל את מאזן ההגירה ביחס למספר התושבים (שיעור לאלף תושבים).
בשנת 2020 עמד שיעור מאזן ההגירה של ירושלים על 8-. פירושו של דבר שנגרעו מהעיר כתוצאה ממאזן ההגירה השלילי שמונה תושבים לכל אלף איש שגרו בה. בחיפה עמד המאזן על 11- ובתל אביב על 3-. בבת ים, אשדוד ובני ברק נרשם מאזן שלילי שנע בין 13- ל-19-.
3. אוכלוסיית העיר קטנה בגלל ההגירה השלילית? לא נכון
אוכלוסיית ירושלים ממשיכה לגדול מדי שנה למרות מאזן ההגירה השלילי. למעשה, אוכלוסייה גדלה בשל שלושה מרכיבים עיקריים: ריבוי טבעי (ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות), השתקעות ראשונה של עולים חדשים והגירה בין-יישובית (ההפרש בין מספר העוזבים את העיר לבין מספר הנכנסים אליה). שיעור הגידול הממוצע באוכלוסיית ירושלים בשנים 2020-2017 עמד על 1.8% (נתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים).
4. רק חילונים עוזבים את העיר? לא נכון
בקרב ציבורים מסוימים מקובל לחשוב שרק חילונים עוזבים את ירושלים, אולם הנתונים מצביעים על כך שהעוזבים שייכים לשלושת המגזרים – חילונים, דתיים וחרדים. למשל, על פי אומדנים שערכנו במכון ירושלים למחקרי מדיניות, 40% מהעוזבים את העיר הם חרדים.
5. העוזבים את ירושלים בורחים ולא יחזרו? לא נכון
במחקרים בנושא הגירה שנערכו במכון נשאלים העוזבים אם הם מעוניינים לחזור לגור בה בעתיד. בשנים 2019-2017 נרשמה שונות גדולה במידת הרצון לחזור לגור בעיר, אך עדיין אחוז בלתי מבוטל ענה בחיוב: 79% מהנשאלים החרדים, 66% מקרב הדתיים, 55% מקרב המסורתיים וכשליש מהנשאלים החילונים.
מיכל קורחחן ליאופולדנושא ההגירה לירושלים וממנה הוא מורכב ולא חד-ממדי. כך או אחרת, הוא לא גורם לשינוי דרסטי בתמהיל האוכלוסייה היהודית בעיר, אך יש לו השפעה על דימוי העיר בעיני תושביה ובעיני כלל תושבי הארץ. מה שחשוב ביותר הוא שירושלים, החוגגת 55 שנה לאיחודה, תהיה עיר שכל אחד מהמגזרים הגרים בעיר יחוש רצוי בה ולא מאוים.
במחקר שצוין לעיל הצרו חלק מהחילונים על אובדן הצביון של העיר ודיווחו על "בדידות לחילונים". עולה השאלה אם תחושותיהם של העוזבים החילונים דומות לאלה של החילונים תושבי העיר. זו שאלה מעניינת שיש לתת עליה את הדעת, שכן יש חשיבות רבה לשמירת התמהיל וביסוס תחושת השייכות לעיר בקרב כלל המגזרים.
- מיכל קורח היא חוקרת אוכלוסייה וחברה במכון ירושלים למחקרי מדיניות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
