בבית הקברות הצבאי בהר הרצל נקברו אמש (חמישי) זה לצד זה האחים רס"ר במיל' נועם סלוטקי (31) מירושלים ורס"ל ישי סלוטקי (24) מבאר שבע. השניים, ששמעו על חדירת המחבלים והקרבות בעוטף עזה, עלו על מדים והצטרפו לכוחות בקרב בקיבוץ עלומים. מאות ליוו אותם בדרכם האחרונה.
אביה סלוטקי, רעייתו של ישי ז"ל, ספדה: "אהוב שלי, לחשוב על עתיד בלעדיך זה בלתי אפשרי. לחשוב על בארי הבת שלנו גדלה בלעדיך - זה בלתי אפשרי. לא הספקנו לצאת לטיול שכל כך רצינו ביחד, לא הגשמנו כל כך הרבה חלומות. תמיד אני אומרת לך שאני לא יכולה לחיות בלעדיך. לכן אתה חייב לחזור. האהבה שלנו חייבת להימשך. אתה חייב להפסיק תמיד להיות הראשון. בארי ואני כל כך צריכות אותך".
הרב איתן איזמן, ששכל את בנו לפני שני עשורים וכעת איבד את שני נכדיו, אמר מעל הקברים הטריים: "לפני 21 שנה עמדתי פה. הזכירו את הפסוק: למה אשכל גם שניכם יום אחד. זה לא דבר נורמלי, זה לא דבר אמיתי. זה חיזיון בלתי אפשרי. מסירות הנפש הגדולה שקיימת בעם ישראל. הקדושה הפנימית שמתגלה בימים האלה בעם ישראל. זה עם ישראל במיטבו. אין לנו עם ישראל אחר".
בהר הרצל הובא למנוחות סג"ם יוחאי דוכן (26) מקריית ארבע, מפקד מחלקה בגדוד 13 שבחטיבת גולני. אחיו, יהודה, ספד: "היית חוזר מהצבא ועל אף העייפות - עוזר בבית, בונה, מתקן, מתבדח. ההומור שלך, כזה שלא מסתבלט, כזה שיודע לשמוח, והגבורה שלך למרות הקושי. קם לתפילה מוקדם, נרדם על הגמרא, רדפת תורה כל הזמן. איזה חיבור היה לך לעם ולקדוש ברוך הוא".
יהודה הוסיף בכאב: "איזה אדם ענק היית. אני מודה לה' שזכיתי להיות אחיך. אני כל כך רוצה לשמוע את קולך ולחבק אותך, רוצה שתמשיך להתייעץ איתי איך להיות מפקד טוב. רוצה לשמוע ממך חידוד וחידוש ומנהג והלכה. רציתי לראות אותך צומח ממשיך בדרך השם, מתחתן, רציתי לרקוד בחתונה שלך, לראות אותך שמח מעומק הלב, לראות אותך מקים משפחה, אוהב ומחבק אישה טובה, מקפיץ את ילדך הקטנים. אני כל כך גאה בך אחי, גיבור שלי, אני כל כך אוהב ומעריך אותך. אני פונה לכל עם ישראל מתוך הכאב שאני שרוי בו. עלינו לקום כאריות, להילחם ולהכות באויב השפל ללא רחם, לנקום את חילול השם, אויב שזינב בנו".
קצין בחטיבת גולני נשא גם הוא דברי הספד: "יוחאי התגייס לאחר שנים רבות של לימוד תורה ובגיל מאוד מבוגר, ולמרות היכולת ללמוד תורה הוא הרגיש שזה הזמן לבוא ולהתגייס לגולני. לאורך השירות קיבלת לא מעט תעודות הצטיינות. יוחאי זה אמור מעט - ועשה הרבה".
על הקרב שבו נהרג יוחאי, סיפר הקצין: "יוחאי לחם בגבורה, הרג הרבה מאוד מחבלים ובעיקר עשה מעשה אמיץ ביותר, כשמצא נקודה שבה חיילים יצאו, וכל זאת כשהוא הורג מחבלים. בסוף מצא את מותו. לפני 21 שנים נהרג אביו, בגבורה בקרב קשה עם נתוני פתיחה קשים לצד הרבה גיבורים אחרים. מעשה אבות, סימן לבנים".