אחרי 23 שנים בכנסת, השר לשעבר ואחד מבכירי מפלגת יהדות התורה מודיע על פרישה בתום כהונתו הנוכחית במשכן. שר הבריאות והשיכון לשעבר, חבר הכנסת יעקב ליצמן, הודיע אחר הצהריים (יום ראשון) כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות עתידיות. "אם יהיו בחירות חדשות - לא אתמודד, לא אלך לכנסת עוד פעם", אמר בריאיון לערוץ הכנסת. לדבריו, הוא מתכוון לפרוש מהכנסת ללא קשר לאפשרות שיגיע לעסקת טיעון במסגרת כתב האישום שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי יוגש נגדו - בכפוף לשימוע. ליצמן הכחיש קיום של עסקה שכזו.
חבר הכנסת הוותיק הינו בן 73, וציין כי החלטתו שלא להתמודד שוב נובעת מגילו. "אני חושב שבגיל שלי, אני מתקרב ל-74 - עשיתי 23 שנים בכנסת - אני לא חושב שצריך להגיע למצב כזה שצריך לסחוב אותי בכנסת", אמר. לדבריו את ההחלטה לפרוש בתום הכהונה הנוכחית הוא קיבל כבר לפני זמן רב: "החלטתי לא להתמודד יותר, צריך לתת (מקום) לכוחות צעירים".
הוא נשאל על ידי המראיינים אם יש לכך קשר לכתב האישום שמתוכנן נגדו, והשיב כאמור בשלילה: "זה לא שייך לשום דבר על התיקים שלי, אין לי שום הסדר". הוא נשאל על ידם אם הייתה פנייה מצד אנשי היועמ"ש בנוגע לעסקת טיעון - כשברקע עסקת הטיעון שהושגה לאחרונה בין היועמ"ש ליו"ר ש"ס אריה דרעי שמתפטר בשל כך מהכנסת - אך ליצמן התחמק מתשובה: "אני פורש בקדנציה הבאה ללא קשר לשום הסדרי טיעון. חד משמעית אין לי שום עסקת טיעון".
מנדלבליט, נזכיר, הודיע בחודש מאי האחרון כי הוא מתכוון להעמיד לדין את ליצמן, כאמור בכפוף לשימוע, בעבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים, בשתי פרשות שונות. בפרשה הראשונה נחשד ליצמן כי ניסה לסייע למלכה לייפר להימנע מהסגרה לאוסטרליה, שם היא מואשמת בעבירות מין חמורות בתלמידות. בפרשה השנייה הוא חשוד כי ניצל את כוחו כדי לעזור לעסק בתחום המזון של מקורב. היועמ"ש החליט כי ליצמן לא יועמד לדין בעבירת שוחד, שבה נחשד תחילה.
בהודעה על הכוונה להגיש כתב אישום נגד ליצמן מסר מנדלבליט כי בשתי הפרשות הללו ליצמן ניצל לכאורה את מעמדו ואת כוחו, "כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא מופקד כסגן שר הבריאות". הפרשה הראשונה עוסקת כאמור בהליך ההסגרה הממושך של מלכה לייפר לאוסטרליה, שם היא חשודה בערות עבירות מין בקטינות. לייפר, נזכיר, טענה שהיא לא כשירה לעמוד לדין, אך בסופו של דבר הוסגרה בתחילת השנה.
במסגרת החשדות נגד ליצמן נטען כי ב-2015 ניסה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי בירושלים על מנת שזה ישנה את חוות דעתו ויקבע כי לא ניתן להסגיר את לייפר לאוסטרליה. בכתב החשדות נטען כי גם בפברואר 2018, כאשר המדינה ביקשה לחדש את הליכי ההסגרה, ליצמן ניסה פעם נוספת להשפיע על חוות הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר - וזימן לשם כך את הפסיכיאטר המחוזי בירושלים אל לשכתו.
לפי מנדלבליט, "בפעולות אלה, לצד פעולות נוספות המתוארות בכתב החשדות, ניצל לכאורה ליצמן את תפקידו הציבורי ואת משרתו הרמה כדי להניע עובד ציבור הכפוף לו במטרה שיחזור בו מחוות דעתו המקצועית שנתן כמומחה בתחום בריאות הנפש, על פי סמכותו ובהתאם להחלטת בית המשפט בהליך שיפוטי. בכך פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין. ליצמן פעל בשרירות, מתוך שיקולים זרים, בניגוד לדין ובניגוד לאינטרס הציבור שעל קידומו הוא היה מופקד כסגן שר הבריאות; בכך לכאורה עשה בתפקידו כעובד הציבור מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור".
פרשה שנייה נוגעת לסיוע של ליצמן לעסק המזון "בית ישראל". ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות כי על בית העסק להפסיק לייצר ולמכור סלטים, וכן למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שגרמו לסועדים לחלות. על פי החשד ליצמן, שנהג לקנות במקום מוצרים מדי שבוע, והיה מיודד עם בעליו של העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליו.
"לצורך כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק. זאת כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע. במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום, הבהיר השר ליצמן לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם בעל העסק", תיאר היועמ"ש בכתב החשדות.
ליצמן הכחיש את החשדות נגדו לכל אורך החקירה במשטרה, ובין היתר טען בהקשר לסיוע שהעניק לכאורה למלכה לייפר כי הוא נוהג לעתים קרובות להיענות לבקשות עזרה שמגיעות ללשכתו. לאחר הודעת מנדלבליט על הכוונה להעמידו לדין, נמסר מטעמו: "לאורך כל שנות פעילותו הציבורית פעל ליצמן למען כלל הציבורים והאוכלוסיות, בכללם מתן מענה מיוחד לפניות הציבור ללא אפליה ועל פי החוק בלבד. אנו מאמינים בחפותו המלאה של ליצמן ומברכים על ההחלטה לנקות את ליצמן מסעיף השוחד".
סגן שר, שר, ושוב סגן שר: כהונת ליצמן
ליצמן כיהן במשך כ-23 שנים כחברי כנסת, ומאז 1999 ועד 2020 עשה זאת בצורה רציפה לחלוטין. הוא עומד בראש הפלג החסידי של יהדות התורה, אגודת ישראל, ועמד בראשות המפלגה כולה במשך שנים רבות, מאז 2003 ועד תחילת השנה הנוכחית, אז החליפו בתפקיד ח"כ משה גפני, שמייצג את הפלג הליטאי של המפלגה, דגל התורה. החילופים בראשות המפלגה נעשו במסגרת הסכם רוטציה שנחתם בין הצדדים כשנתיים לפני כן.
עד למינויו בממשלה עמד ליצמן במשך כמה שנים בראשות ועדת הכספים בכנסת, ובכך נהנה מהשפעה רבה בכל הנוגע לחלוקת תקציבים. ב-2009, כיוון שבמפלגתו התנגדו להמשך כהונתו בתפקיד הזה, מונה ליצמן לסגן שר הבריאות - במעמד של שר. הוא לא מונה לשר של ממש עקב התנגדות מסורתית של יהדות התורה לחברות בממשלה.
עם זאת, בעקבות עתירה לבג"ץ שבה נקבע כי אינו יכול להמשיך לכהן בצורה שכזו כשר בפועל, מועצת גדלי התורה של המפלגה שינתה את החלטתה ב-2015 - והוא מונה לשר הבריאות. בנובמבר 2017 התפטר ליצמן מתפקידו, במחאה על עבודות הרכבת בשבת. בהמשך חזר לכהן כסגן שר במעמד של שר, אחרי שהכנסת אישרה תיקון לחוק יסוד שמאפשר זאת. הוא חזר שוב לתפקיד שר הבריאות אחרי שראש הממשלה דאז בנימין נתניהו התפטר משאר תפקידיו כשר כשהוגש כתב האישום נגדו.
ליצמן כיהן כשר הבריאות כשפרצה מגפת הקורונה, אך עם כינון ממשלת החילופים עם כחול לבן בשנה שעברה, עבר לבקשתו למשרד הבינוי והשיכון. הוא התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי ואפשר את כניסתו של חבר כנסת נוסף מיהדות התורה למשכן. הוא חזר אליה בכנסת הנוכחית, ה-24 במספר, כשהוא משובץ במקום שני ברשימת יהדות התורה, אחרי גפני.