ראש מערך בתי הכלא של איראן סיפק היום (ג') הודאה נדירה מצד בכיר במשטר האייתוללות בפגיעה בזכויות אדם ברפובליקה האיסלאמית, יממה בלבד לאחר שקבוצת האקרים מסתורית הפיצה תיעודים של תקריות אלימות מתוך אחד מבתי הכלא הידועים ביותר לשמצה במדינה. הבכיר האיראני, מוחמד מהדי חאג'מוהמדי, לא הכחיש את אמינות הסרטונים, שבהם נראים בין היתר סוהרים מכים וגוררים אסירים, והודה כי מדובר ב"מעשים בלתי מתקבלים על הדעת".
חאג'מוהמדי, שדבריו צוטטו בתקשורת הממלכתית באיראן, הוסיף כי הוא מקבל על עצמו את האחריות למה שכינה "תקריות מרות", והבטיח "לטפל בחומרה" במי שהפר את ההנחיות לכאורה. "אני מתנצל בפני האל הכל יכול, בפני מנהיגנו הדגול (המנהיג העליון עלי חמינאי), בפני האומה ובפני משמר בתי הסוהר המכובד, שאין להתעלם ממאמציו בגלל הטעויות הללו", הוסיף.
עם זאת, חאג'מוהמדי לא פירט בדבריו כיצד בכוונתו לשים סוף להתעללויות שנחשפו כעת בפני כל בכלא אווין, שבו מוחזקים הן מתנגדי משטר והן אסירים בעלי קשרים בחו"ל, חלקם כאלו המנוצלים על-ידי איראן כקלפי מיקוח במשא ומתן שלה עם המערב. את התיעודים חשפה אתמול סוכנות הידיעות AP, לאחר שאלו נמסרו לידיה בידי מפעילי חשבון מקוון כלשהו המציגים את עצמם כארגון של האקרים.
מפעילי החשבון הסבירו כי מטרתם היא לחשוף את תנאי המחיה הקשים בכלא אווין. "אנחנו רוצים שהעולם ישמע את הקול שלנו למען החופש של כל האסירים הפוליטיים", כתבו ל-AP כשהעבירו לידי הסוכנות את הסרטונים ממצלמות האבטחה.
אף שהסרטונים הללו אינם כוללים קול, אפשר בהחלט ללמוד מהם הרבה על תנאי המחיה הקשים במתקן: במקרה אחד נראה גבר כחוש נזרק מכיסא במגרש החניה, ואז נגרר ברחבי הכלא. באחר נראה איש דת יורד במדרגות וחולף על פני האיש הנגרר מבלי לעצור. בקטע נוסף נראים סוהרים מכים גבר במדי אסיר, ובאחר נראים סוהרים מתקוטטים בינם לבין עצמם, וכך גם האסירים. רבים מהם דחוקים לתוך תאים המתאימים לאדם אחד לכל היותר, ואיש מהם אינו עוטה מסכה.
בצילומים המודלפים מהמתקן נראים גם שורות של מכונות תפירה שבהן משתמשים האסירים, תא בידוד עם שירותי כריעה (המכונים "שירותי בול פגיעה") ואזורים חיצוניים של בית הכלא. מופיעים בהם גם צילומים של אזור ההתעמלות הפתוח של המתקן, חדרי שירותים המיועדים לאסירים וכן משרדים ברחבי הכלא.
על רוב הצילומים מוטבעת חותמת המציינת כי הם צולמו בשנת 2020 או 2021. בכמה קטעים, שבהם לא מופיעה חותמת-שנה, נראים סוהרים עוטים מסכות, ונראה כי אפשר להסיק מכך שהקטעים צולמו אחרי שמגפת הקורונה הגיעה לאיראן, בסביבות פברואר של השנה שעברה.
ההאקרים שחדרו למערכות המחשב של כלא אווין לא הסתפקו רק בהפצת הסרטונים ממצלמות האבטחה: הם גם התעמרו במאבטחים במתקן ופרסמו תיעוד מחדר הבקרה שלו, שבו נראה אחד השומרים קופץ כשהוא מבחין לפתע כי השידור במוניטורים הניצבים מולו נקטע בזה אחר זה, כשעל המסכים מרצדת במקום הכתובת "מתקפת סייבר". בסרטון הזה נראים אחר כך שומרים נוספים מתאספים בחדר. הם מרימים את הטלפונים שלהם ומצלמים – או מקיימים שיחות דחופות. "מחאה כללית עד שיושג חופש לאסירים הפוליטיים", נכתב על המסכים שלפניהם.
החשבון המקוון ששיתף עם סוכנות AP את הסרטונים מכנה עצמו "הצדק של עלי" – רמז לחליפה עלי הקדוש לשיעים. נראה שזהו גם ניסיון ללעוג לאייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן. מפעילי החשבון טוענים כי יש בידיהם מאות ג'יגה-בייט של מידע שנאסף במהלך מתקפת סייבר לפני כמה חודשים.
מפעילי החשבון קושרים את העיתוי של פרסום הסרטונים לכניסתו של איברהים ראיסי לתפקיד נשיא איראן. "כלא אווין הוא כתם על הטורבן השחור של ראיסי ועל זקנו הלבן", נכתב באחד המסרים שהופיעו על המסכים בחדר הבקרה של הכלא לפי תיעוד באחד הסרטונים. ראיסי, נזכיר, מכונה במערב "התליין מטהרן" בשל המעורבות שלו בהוצאתם להורג של אלפי מתנגדי משטר באיראן בסוף שנות ה-80.
כלא אווין הוקם ב-1971, כשבאיראן שלט השאה מוחמד רזא פהלווי, וכבר אז נשלחו אליו אסירים פוליטיים. המתקן המשיך לשמש למטרה זו אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979 שבה הודח השאה ואיראן הפכה לתיאוקרטיה. אף שלכאורה אמור כלא אווין להיות בשליטת שירות בתי הסוהר האיראני, בפועל יש בו יחידות מיוחדות המטפלות באסירים פוליטיים ובאסירים בעלי קשרים למערב, והן מופעלות על-ידי משמרות המהפכה, הנתונים לפיקוחו הישיר של המנהיג העליון חמינאי. על כלא אווין מוטלות סנקציות ישירות הן מצד ארה"ב והן מצד האיחוד האירופי.
אחרי ההתקוממות העממית שפרצה באיראן בשנת 2009, בעקבות בחירתו מחדש של מחמוד אחמדינג'אד לנשיא והטענה שניצחונו הושג באמצעות זיופים, נשלחו רבים מהמפגינים שנעצרו במהומות לכלא אווין. בשנים הבאות ניסו חברי פרלמנט איראנים לקדם רפורמות בכלא על רקע הדיווחים שיש בו התעללויות, ובעקבות זאת הותקנו בו מצלמות במעגל סגור, אולם נראה כי אלה לא חוללו שינוי עמוק.
בדו"ח שפרסם לאחרונה ארגון זכויות האדם Human Rights Watch נטען כי על האסירים בכלא מופעלות שיטות אכזריות למדי מצד אנשי המתקן, כחלק מניסיון להפעיל עליהם לחץ בחקירותיהם. בין היתר נכתב בדו"ח כי האסירים שם מתמודדים עם איומים בכליאה לצמיתות, עינויים פיזיים או אף פגיעה בקרובי משפחה, וכן עם הונאות והשפלות שונות. החקירות עצמן, נטען עוד, נערכות לחלק מהאסירים כמה פעמים ביום ונמשכות לעתים חמש או שש שעות. הרשויות בכלא, כך לפי ארגון זכויות האדם, מונעות מהם לעתים טיפול רפואי או ביקורים של קרובי משפחה.
מתקפת הסייבר על מחשביו של כלא אווין מגיעה אחרי שבשנים האחרונות ספגה הרפובליקה האיסלאמית שורה של מתקפות סייבר שפגעו בתשתיות חיוניות שלה – ממערכת הרכבות ועד מתקני מים – וגם בתוכנית גרעין. על אלה נוספו כמובן שורה של פיצוצים ומתקפות באש חיה שבהם חוסלו מדעני גרעין בכירים או נגרם נזק כבד למתקני גרעין.
חדירוּתן של המערכות האיראניות למתקפות סייבר הוּכחה שוב ושוב בשנים האחרונות. מתקפת הסייבר המפורסמת ביותר שספגה הרפובליקה האיסלאמית הייתה בתחילת העשור שעבר, אז גרם וירוס המחשבים "סטקסנט" להרס צנטריפוגות ששימשו את תוכנית הגרעין שלה. טהרן האשימה מפורשות את ישראל וארה"ב בהחדרת הווירוס, וגם כלי תקשורת במערב טענו כי השתיים הן האחראיות למעשה.