פעם חמישית בתוך שלוש שנים וחצי הולכים לבחירות, ונראה שלרוב הציבור ונבחריו העסק עדיין לא מובן. הבעיה היא בשיטה, זו הנוכחית לא רק שאינה משרתת את טובת המדינה - היא פוגעת באינטרסים הלאומיים וגורמת נזק כבד.
המיליארדים שנשפכים סתם על מערכות הבחירות הרבות והמיותרות הם אפילו לא הבעיה העיקרית. הנזק הגדול באמת הוא בחוסר המשילות, חוסר היציבות, ובשיטה שיוצרת תמריץ לממשלה (ולא משנה אם זו ממשלת ימין או שמאל) לפעול למען אינטרסים סקטוריאליים של מפלגות קטנות, שהם לעיתים בניגוד לטובת המדינה. והכל כדי להגיע למספר הקסם 61, שהרי הגוש הוא שקובע.
בבחירות הראשונות מתוך החמש, באפריל 2019, קיבלו הליכוד וכחול לבן 70 מנדטים ביחד. בפעם השנייה בספטמבר 2019 הן קיבלו ביחד 65 מנדטים. ובפעם השלישית במארס 2020 היו להן יחד 69 מושבים בכנסת. שלוש פעמים יכלו שתי המפלגות הגדולות להעביר בקלות את התיקון החיוני בחוק ולא עשו זאת - בגלל חשבונות פוליטיים קטנים, שהרי מפלגות הלוויין שלהן אינן מעוניינות לאבד את העוצמה הבלתי פרופורציונלית שיש להן. הצורך במפלגה קטנה כדי להשלים לגוש של 61 מקנה לאותה מפלגה כושר מיקוח בלתי סביר, שלא לומר כושר סחיטה. כך הפך בנט לשר ביטחון כשהיו לו שלושה מנדטים, והאבסורד הגיע לשיאו כשהוא הפך לראש ממשלה כשמאחוריו ניצבים 6 חברי כנסת. שלוש פעמים יכלו כחול לבן והליכוד להציל את המדינה מהטירוף הזה, והעדיפו את האינטרס הצר של מפלגות הלוויין.
התיקון הנדרש הוא פשוט: ראש הממשלה יהיה ראש המפלגה הגדולה ביותר. כדי להפיל ממשלה צריך יהיה רוב מיוחס וממשלה אלטרנטיבית. אי־העברת תקציב לא תגרום להפלת הממשלה, והמדינה תתנהל עם התקציב הקודם. בשיטה זו תושג יציבות שלטונית, והבחירות יתקיימו פעם בארבע שנים ולא יותר. עדיין יהיה צורך בקואליציה כדי להעביר חוקים, וטוב שיהיה ייצוג בקואליציה לזרמים שונים בחברה, אבל לא תהיה שאלה מיהו ראש הממשלה הנבחר. שיטת גוש הממליצים האיומה תעבור מהעולם, וכושר המיקוח של מפלגות קטנות יירד לממדים הגיוניים. באופן טבעי יהיו גם פחות מפלגות, כנראה רק שתיים גדולות, וזה טוב.
שיטת ממשל היא עניין רציני. קלות הדעת שבה שינו כחול לבן והליכוד את השיטה ואת חוק היסוד בגלל צורך פוליטי רגעי מקוממת. מילא אם היו עושים שינוי בכיוון הנכון, אבל מה קיבלנו? ראש ממשלה חלופי? תואר שלא ברור מהו יותר, מגוחך או מיותר? חוק יסוד החקיקה צריך לעשות סדר בבלגן: הוא יעגן את מעמדם של חוקי יסוד כך שצריך יהיה רוב מיוחס כדי לשנותם, ובנוסף צריך יהיה גם פרק זמן של מספר חודשים לצורך שינוי. ככה ימנעו מאיתנו מחטפים והתחכמויות מסוג זה. במצב הדברים הנוכחי, ראש ממשלה הוא חסר כוח ואין לו סמכות אמיתית על השרים. הוא תלוי בהם, ורוב זמנו הוא עוסק בשרידות פוליטית. התיקון בשיטה יאפשר סוף־סוף משילות.
הדבר הראשון שהמפלגות הגדולות צריכות לעשות אחרי הבחירות, הוא שינוי השיטה. אם זה לא ייעשה, בחירות שישיות הן אפשרות ריאלית לגמרי. חייבים לעצור את הטירוף הזה.
גלעד שרון הוא מועמד ברשימת הליכוד לכנסת