מהבוקר (ראשון) יתקיים בבג"ץ דיון שני בעתירות לחייב גיוס חרדים ובבקשה שלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש. הדיון, שההחלטה בו עשויה להשליך על שלמות הקואליציה ופרישת המפלגות החרדיות, יועבר בשידור ישיר ב-ynet מ-9:30 ויתקיים בפני הרכב של תשעה שופטים: ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. במה יעסוק הדיון? ynet עושה סדר:
מה נטען בעתירות?
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שאיפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים משירות צבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם.
2 צפייה בגלריה
בני ישיבות בין היועמ"שית בהרב-מיארה לראש הממשלה נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ / REUTERS / Hannah McKay / רויטרס / EPA)
בעקבות זאת, ובשל העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי, הוגשו לבג"ץ עתירות – בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון (שאליה הצטרפו כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה), ארגון "אחים לנשק", "אימהות בחזית", פורום איילון לזכויות אדם ומשמר הדמוקרטיה. אלה דורשים – בהיעדר חוק גיוס - לחייב את אכיפת גיוס תלמידי הישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
העותרים טוענים שההסדר צריך להיות מעוגן בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם מחלק משרד החינוך תמיכות, ודורשות לא לבצע בשלב זה העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים.
מה נקבע צו הביניים ממרץ?
לאחר הדיון הראשון בעתירות במרץ האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים וקבע שבינתיים לא יועברו לישיבות תקציבים עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. תוקף האיסור על המימון החל ב-1 באפריל, אז פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית. צו הביניים מתייחס לתלמידי ישיבות בני 26-18 – עד אחרי הגיל שבו התקבל הפטור הסופי מהצבא, אחרי דחיות שירות שהתקבלו מדי שנה על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" בחוק הקודם.
איך מגיבה הממשלה לעתירות?
הממשלה, שמיוצגת בבג"ץ באמצעות עורכי דין פרטיים (דורון טאובמן וירון ליפשס), התחייבה שתשלים חקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ ב-31 ביולי. בתגובתה לעתירות נכתב: "בכוונת הממשלה להביא להשלמת חקיקתה של הצעת החוק בלוחות הזמנים הקצרים הבאים - בהתאם לסעיף 39 לתקנון לעבודת הממשלה... הצבעה במליאת הכנסת על רציפות החוק תועלה בימים שבין 10 ל-13 לחודש יוני, והצעת החוק תובא לדיון בוועדת חוץ וביטחון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהחקיקה תושלם עד סוף מושב הקיץ ב-31 ביולי".
גולדקנופף על חוק הגיוס: "אין לי שום בשורה"
הצעת החוק שהממשלה מתחייבת לחוקק היא זו שקידם השר בני גנץ לפני כשנתיים, ושעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אולם הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד לכך וגם השר גנץ. עורכי הדין המייצגים את הממשלה כתבו בתגובה: "לא נפל בהחלטה להציע החלת דין רציפות על הצעת החוק כל פגם, ודאי שלא פגם שיש בו כדי לפגוע בתקינותה של החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה". הם הוסיפו שפקיעת חוק הגיוס אינה מעלה או מורידה לגבי התמיכות, ולכן יש לדחות את העתירה.
מהי עמדת היועמ"שית?
כאמור, הממשלה מיוצגת על ידי עורכי דין פרטיים, וזאת משום שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה מחזיקה בעמדה מנוגדת. היא טוענת שלפי המצב החוקי הקיים, עם פקיעת תוקפו של החוק הקודם לפטור מגיוס, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין.
לדבריה, העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית, מה גם שלא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים על רקע מלחמת חרבות ברזל (היא מתייחסת לחוק של גנץ מהכנסת הקודמת, שנתניהו מקדם כעת חרף העובדה שהוא הוצע כחוק גישור זמני בלבד, מה גם שמאז המלחמה זינק הצורך של הצבא בחיילים נוספים).
בתצהיר שהגישה בשבוע שעבר נכללו גם עדכונים מטעם מערכת הביטחון, ולפיה על פי התוכנית המתגבשת יוכלו רשויות צה"ל לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך 2024 - אם בג"ץ יקבע שיש לאכוף את חובת הגיוס. "עוד עודכן בית המשפט כי עבודת המטה לגיבוש תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת", נמסר.
ואיך קשורה המהפכה המשפטית?
בתחילת החודש התעוררה מחלוקת חדשה סביב הסוגייה. הממשלה ניסתה לעקוף את היועמ"שית ולכלול בתגובתה לבג"ץ גם את תגובות משרדי הביטחון והחינוך וגופים רלוונטיים אחרים לעתירה. הממשלה עשתה זאת ללא היתר מעו"ד בהרב-מיארה, שאישרה רק לממשלה ייצוג נפרד ממנה. גם נושא הזה גם ידון בבג"ץ.
בתגובה שלח המשנה ליועמ"שית גיל לימון, מכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס, ובו ציין: "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק".
המכתב נועד להבהיר כי החלטת היועמ"שית לגבי ייצוג נפרד תחול רק על הממשלה וראש הממשלה, אך לא על משרדי הממשלה וצה"ל, שאותם היא תייצג. היא סבורה שהצעד נעשה בחוסר סמכות, והאשימה שהממשלה ניסתה באמצעותה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שהטיפול בגיוס בני הישיבות יהיה תקין.
פורסם לראשונה: 21:55, 01.06.24
