שבת 7 באוקטובר, 06:30 בבוקר. קצין המשטרה רמו אל-הוזייל יושב בחפ"ק של משטרת ישראל בפסטיבל "נובה" שליד קיבוץ רעים. באותו הרגע מתחילות להישמע התרעות צבע אדום והשוטרים במהירות מודיעים לחוגגים שהמסיבה הסתיימה. הוא עדיין לא יודע, אבל באותו הרגע תתחיל היממה הקשה בחייו, שבה ידחוק את עצמו לקצה, ויציל את חייהם של בני אדם רבים.
(באדיבות i24NEWS. בימוי: דניאל גיטמן, צילום: דין ברנבויים, עריכה: בדור ג'בארה, מגיש: יוסף חדאד )
כמעט חמישה חודשים אחרי אותו היום, הוא שב אל שטח הפסטיבל יחד עם יוסף חדאד, מצוות הדיגיטל של i24NEWS. כשמגיעים אל המקום הוא יודע לסמן איפה היה בכל רגע, גם בשניות שבהן שמעו קולות ירי קרובים מאוד. "בהתחלה חשבנו שצה"ל יורה, ורק אז הבנו מה באמת קרה". באותו הרגע הוא הוציא את הטלפון הנייד והתחיל לתעד את מה שקורה בשטח. "אם נמות' לפחות שיהיה לנו תיעוד", אמר רמו לחברו.
"בשלב כלשהו, בערך 30 אנשים מהמסיבה רצו לעברנו וצרחו 'מחבלים, מחבלים. ירו עלינו, יש פצוע קשה'. הם צרחו ואני שלפתי את האקדח, הסתובבתי ורצתי. 10-12 שוטרים היו מאחוריי. הרכב שלי, שנשאר באותו מקום, נפגע ישירות מטיל RPG".
3 צפייה בגלריה
רמו ויוסף חדאד בשטח המסיבה. "אבא שלי התקשר אליי, אמרתי לו שאם אני אמות הוא צריך לדעת"
(צילום: דין ברנבויים, i24NEWS)
מי שליווה את רמו לכל אורך הלחימה במחבלים ומהלכי החילוץ היה אביו, שכל הזמן היה על קו הטלפון. "אבא שלי התקשר אליי, אמרתי לו שאם אני אמות הוא אמור לדעת. הנחתי את הטלפון שלי על הרצפה, הרמתי את האקדח שלי והתחלתי לירות".
ככל שעבר הזמן, ממדי האימה והטבח התגלו, כמו גם הניסיונות להציל כמה שיותר מבלים מהמסיבה. "אנשים לקחו את הרכבים וניסו לברוח, אבל חמאס חסמו את כל הצמתים וירו באנשים, אז הם חזרו לפה, לשטח המסיבה. כל מי שהרים ידיים המחבלים לקחו אותו ושמו בתא המטען, מי שניסה לברוח או התנגד – נורה".
בשלב מסוים אחד המבלים הגיע אל רמו וסיפר לו על פצועה קשה ליד מכונית אדומה. "רצתי לשם והגעתי אליה. היא הייתה פצועה קשה, זאת לא הייתה פציעה מנשק קל. אחד האזרחים עשה לה בינתיים חוסם עורקים. פרמדיק הגיע לשם להעניק לה טיפול רפואי, וכשהוא הגיע הלכתי קצת קדימה. כשזחלתי קצת, ראיתי טיל RPG עובר ממש מעל הראש שלי. אמרתי למבלים שהיו מאחוריי שהיינו יכולים להיות עכשיו בסרט אחר לגמרי".
רמו היה ממוקד בניסיון להציל כמה שיותר מבלים. "המטרה הראשונה הייתה למצוא רכב. אלוהים עזר לי ומצאתי ניסאן ג'וק עם מכל דלק מלא. אמרתי להם להיכנס לאוטו, לקחתי את הכמות המרבית שהצלחתי להכניס, ונסענו עד שהגענו למחסום בטון עם שוטר ישראלי. ככה נסעתי הלוך וחזור במשך שלוש שעות".
לא מעט מבלים ממסיבת הטבע חייבים את חייהם באותו היום לרמו, שהוכיח גבורה ומסירות נפש, כמו גם את השותפות בין ערבים ליהודים. "זה לא חשוב כמה מחבלים הרגתי באירוע", הוא מסכם בענווה. "חשוב כמה שוטרים איבדנו, וכמה אנשים הצלחתי להציל".
