"תומר וקיריל, ילדים גיבורים שלנו, הרעות שהייתה בקרב ההירואי האחרון של חייכם היא תמצית כל הטוב שקיים במדינה הזאת": כך ספדה היום (חמישי) אלמנתו של אל"מ אסף חממי ז"ל, ספיר, לתומר אחימס וקיריל ברודסקי, שנפלו לצד בעלה ב-7 באוקטובר בקרב בקיבוץ נירים, וגופותיהם חולצו אתמול מחאן יונס.
"אני זוכרת שאסף היה מדבר עליכם בהערכה רבה. תומר, שעבר כברת דרך עם אסף והפך לאחד האנשים הקרובים אליו, וקיריל שהגיע לגזרה רק מעט לפני כן, אבל כבר הספקתי לשמוע על החייל החדש, מלא המוטיבציה והרצון, וכמה אסף שמח על שהגעת אליו", כתבה ספיר.
"התרגשתי לשמוע בהקלטות הקשר האחרונות שלכם את הדאגה שלכם לאסף, המפקד והחבר. בעיצומו של הקרב, תחת מתקפה של המונים, דאגתם לאסף שנפצע קשה. ניסיתם להזעיק עזרה, לשים חוסם עורקים. שני ילדים יפי תואר, עם משפחה וזוגיות, כשכל החיים לפניכם, לא היססתם. הייתם שם אחד בשביל השני. הרעות שהיתה בקרב ההירואי האחרון של חייכם היא תמצית כל הטוב שקיים במדינה הזאת", ספדה.
"קיריל, 19 שנים נהדרות זה לא מספיק"
סמל קיריל ברודסקי, שגופתו חולצה כאמור מידי חמאס ברצועת עזה והוחזרה אתמול לישראל, הובא הערב למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. הוא נקבר בסמוך לקברו של מפקדו, אסף. מדובר בהלווייה השנייה שמתקיימת עבור סמל ברודסקי, לאחר שבסוף חודש נובמבר הוא הוכרז על-ידי צה״ל כחלל החטוף בשבי החמאס, וחלק מחפציו שאותרו בשטח נקברו.
הלווייתו של קיריל
מאות ליוו את קיריל בדרכו האחרונה, בהם שר החינוך יואב קיש, שהגיע כנציג המדינה, וראש העיר גבעתיים, רן קוניק. מפקדו של קיריל, סגן אלוף אלון פלג, פתח את הספדו בבקשת סליחה ממשפחתו: ״אני מצטער שאתם צריכים לעבור את זה שוב. קיריל, אנחנו פה פעם נוספת, אבל הפעם ביחד. מהרגע הראשון ידענו שהגיע אלינו בחור רציני ביותר. תמיד היית לוחם מוביל ואמיץ שהראה נכונות לבצע כל משימה. היית הראשון להסתער באותו בוקר בכוח שהגן ומנע אירוע יותר קשה בקיבוץ נירים, ונפלת בעת הלחימה. היום אנחנו מחזירים לך קיריל, ומביאים אותך לקבורה לה אתה ראוי".
פלג הוסיף כי "ברור לנו שהמשימה לא הושלמה - יש לנו עוד 115 חטופים שאנחנו צריכים להחזיר, בהם מפקדנו אסף חממי. קיריל, אני כל כך מצטער שככה זה נגמר״. האם אלנה ספדה לבנה בדמעות, תוך שהיא מדגישה כמה קשה לה לעשות זאת בפעם השנייה. ״כשילד הולך לבית הספר, אמא מחכה לו, אבל הילד התגייס והלך לשבועיים-שלושה, והפעם לא חזר הביתה. אני שוב עומדת כאן ונפרדת ממנו. קיריל, אתה היית פה ל-19 שנים נהדרות ומצחיקות, וזה לא מספיק. 19 שנים זה מעט, אתה לנצח תהיה אצלי בלב ולנצח אוהב אותך. תודה לך על כל מה שעשית, ועשית לא מעט, תמיד היית מוכן לוותר על עצמך, תודה לך".
אחד מחבריו של קיריל סיפר כי ״החברים שהוא יצר הפכו למשפחה, ותמיד ידענו שיש לנו חבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו, כמו שבטח ידעו בצבא. קיריל יכל לברוח, אבל הוא בחר להישאר, ונהרג ונחטף. אני מצטער עבור אלו שלא יזכו לפגוש אותו. תשמור לנו פינה חמה שמה למעלה".
ההודעה על מותו של קיריל הגיע למשפחתו ב-28 בנובמבר אשתקד, 53 ימים לאחר תחילת המלחמה, ונמסר להם אז כי הוא נלקח בשבי החמאס כשגופתו נחטפה. בני המשפחה, שבכלל היו בטיול בספרד בסוף השבוע שבו אירעה מתקפת הפתע הרצחנית, מיהרו לשוב ארצה בידיעה שלפניהם מאבק שלם - ובתקווה לתוצאות טובות, אך שישה שבועות אחרי שהקשר ביניהם ניתק, בני המשפחה קיבלו את הבשורה שקיריל נהרג. "במשך כמעט חודשיים ניסינו לקוות ולצפות שהכול בסדר", אמרה אז ל-ynet אחותו, אלינה. "היינו במטה החטופים. קיווינו, אבל הגיעו הבוקר מקצין העיר להודיע לנו מה קרה - ושהם קבעו מועד הלוויה. זו הייתה הפתעה לכולנו".
בני המשפחה וחבריו של קיריל סיפרו כבר אז על ילד טוב ונעים לבריות, אחד שניסה לצחוק בכל מצב ללא כל קשר למי נמצא עימו ומהו האירוע. קיריל היה תלמיד במגמת הספורט בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים, ואפילו חלם על קריירה צבאית ובית בסביון. אביו ויקטור שב והדגיש לאחר ההודעה כי לקחו לו חתיכה מהלב. קיריל התגייס לצה"ל במרץ אשתקד, ונאבק כדי להיות לוחם קרבי. "הוא התעקש", נזכרת האחות, "ועשה את זה למרות שכולנו התנגדנו כי חשדנו שיקרה מה שקרה. הוא שכנע את ההורים שלי ותמיד צחק על חברים שלו שלא התגייסו, בזמן שהוא תורם למדינה".
שלוש שנים לפני שנפל, ברודסקי הגשים חלום ילדות ורכש אופנוע 125 סמ"ק. שנתיים לאחר מכן הוא החליף אותו באופנוע כבד יותר, של 650 סמ"ק. הוא סחף גם את אביו ויקטור להתאהבות הזו, והאב עשה רישיון אחריו. מירי סמורוב, בת זוגו של קיריל, החלה לקחת שיעורי רכיבה כדי להפתיע אותו כשישוב מהמלחמה. "הרעיון שיהיה גם לי רישיון הלהיב אותו, הוא תמיד הסיע אותי אבל אמר שהוא רוצה ששנינו נרכב ביחד, אחד ליד השנייה", אמרה. "עכשיו, למרות שהוא כבר לא פה, אשלים את השיעורים ואעבור את הטסט ואז אקנה אופנוע וארכב לזכרו".
"הקשר בין תומר וקיריל בלתי ניתן להפרדה"
מאות ליוו גם את סמ"ר תומר אחימס בדרכו האחרונה בבית העלמין בלהבים. אביו, משה אחימס, אמר בטרם ההלווייה על בנו שנפל בהגנה על קיבוץ נירים: "יש בינינו לבין אנשי נירים קשר דם. גם הם יישאו הספד. חפ"ק חממי, שכלל את אסף חממי ואת תומר שהיה הקשר שלו, חתרו למגע בקיבוץ, ניהלו קרב הירואי ונפלו שם שלושתם. גיבורי ישראל. אני יודע רק דבר אחד. שתומר וקיריל נפלו יחד, והם נחטפו יחד, ונקברו במנהרות חמאס בחאן יונס יחד. הם חולצו יחד ובאים לקבורה יחד. זה קשר דם בלתי ניתן להפרדה".
משה הוסיף כי "ביקשנו ששרים לא יישאו דברים בהלוויה. ביקשנו שרק המשפחה הקרובה תדבר. המלחמה הזו נכפתה עלינו, אך יש לי מסר לעם ישראל: כוחנו באחדותנו. אנחנו צריכים להיות מאוחדים, ויש לי מסר לא פחות חשוב למנהיגי ישראל: תחשבו ותפעלו מתוך מניע אחד: טובת עם ישראל ומדינת ישראל. כשזה יקרה יהיה פה טוב שוב. היום חשוב להצדיע לגיבור ישראל, תומר יעקב אחימס".
בדומה לקיריל, גם עבור תומר נערכה כבר לוויה אחת, כאשר הובא למנוחות ביישוב להבים בחודש נובמבר, 54 ימים אחרי שנפל במתקפת הפתע. אחותו מאיה סיפרה אז על הגעגוע והניסיון להשיב אותו הביתה. "כבר 54 ימים שאנחנו עוברים גיהנום. הפכנו למשפחה של חטוף, ואתמול למשפחה של חלל חטוף. ניסיתי להחזיק תקווה עם כל העם, להרים שלטים עם הפנים והעיניים היפות שלך, לשבת על מדרכות בכיכר החטופים, לצעוק בכל הכוח. כל כך הרבה אנשים התפללו בשבילך, בשבילנו, שהתסריט יסתיים אחרת". צבי, סבו של תומר, ספד גם הוא: "הפה אומר והלב מסרב להאמין. אנחנו שבט, משפחה גדולה, חזקה ואוהבת. הצוואה שאנו נותנים לעצמנו – להמשיך גם לאחר האסון שפקד אותנו. תומר, אנחנו אוהבים אותך כל כך, תחסר לנו. אני לא יכול שלא לזעוק כאן מעל קברו של תומר - תנו לנו מנהיגים ראויים".
היישוב להבים שכל במלחמה שני חיילים, תומר אחימס ורון שרמן. ראש מועצת להבים אמר: "קהילת להבים היא קהילה חמה וחברית, ומלווה את המשפחות השכולות ברגישות ובאהבה. משפחת אחימס, באצילות נפש משמשת לנו השראה: זמן קצר לאחר נפילתו של תומר ארגנו יחד ובעזרת חברים רבים שלהלם טורניר כדורגל קהילתי לזכרו. מאות תושבים, חברים ובני משפחה השתתפו באירוע, וראינו את הכוח של הקהילה ואת כוחה של חברות.
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מורכבת, עברנו מתקפה אכזרית שבה מאות אזרחים נרצחו בביתם, יש לנו עדיין 120 חטופים וחטופות, מאות חיילים, בהם תומר היקר והאמיץ מסרו את נפשם בהגנה על העם והמדינה, ואזרחים מפונים מהצפון והדרום. בתוך התקופה הקשה הזו אנחנו רואים את החוזק של העם שלנו, הערבות ההדדית, האומץ, המסירות והאהבה. זה הכוח שלנו כחברה. וזה גם הכוח שלנו כקהילה. נמשיך לחבק את המשפחות האהובות, נמשיך להילחם עד שכל הבנים והבנות ישובו הביתה. היום תומר, יקירנו, גיבור ישראל, שב הביתה. אנו מחבקים את משפחתו. זכרו הטוב שמור בליבנו תמיד".
ההספד של הגרי ל-5 החטופים שגופותיהם חולצו
(צילום: דובר צה"ל )
נציג קיבוץ נירים בהלוויה, אבי דבוש, ספד: "זכינו למגן מודרני, תומר אחימס. בחור מוכשר ואמיץ שהתייצב להגנת נירים בשנייה שנקרא לקרב. הוא נכנס יחד עם אסף וקיריל להגן על חיי הקהילה, גם במחיר חייהם. תומר וחבריו הם הסיבה שספגנו אבידות כבדות, אבל שרדנו. האדם שהתייצב להגן על הרקמה האנושית המיוחדת, טף וקשישים. נרקמה בינינו ברית. בקברו של תומר נמצאים גם רגבי אדמת נירים, מה יותר ברית דמים מזה?".
דבוש הוסיף כי "פגשנו אנשים שורשיים הגאים בתומר ובניצחונו. הצלת קהילה שלמה. אנחנו גאים בתומר יחד אתכם. לפני כצה חודשים קיימנו טקס מיוחד בבאר שבע, ומשפחת אחימס, ברודסקי וחממי קיבלו את אות מגן נירים. את האות אנו מבקשים להניח על קברו של תומר. נוח על משכבך, מגן נירים".
נציג הצבא פלג התנצל גם בפני משפחת אחימס: "אני מצטער בשבילכם שאתם צריכים לעבור את זה שוב. תומר, עם החיוך הכובש, החצי מבויש, כבר כמה שבועות שאנחנו אמורים להתאחד. פגשתי אותך כחייל צעיר מהנח"ל שהתעקש לעשות יותר. כשניסיתי לשכנע את תומר שהוא לא צריך ללכת, אמרתי לו שלהיות חפ"ק בחטיבה דרומית בעזה - אין יותר לוחם מזה. בימים שלפני היום הנורא היית אמור לחזור לחפ"ק. רצת יחד עם קיריל כדי לחלץ את חממי שקפץ רגע לפניכם ועשיתם כל שיכולתם להגן על אנשי קיבוץ נירים. לא יכולת לעשות את זה טוב יותר. עמדת במבחן הקשה ביותר ללוחם: תפקוד תחת אש. אני מבקש סליחה ממך ומהמשפחה שזה נגמר כל כך מהר".
