בית משפט השלום בנתניה גזר היום (רביעי) 22 חודשי מאסר בפועל על הסייעת אולגה זבירוב, שהורשעה בגרימת מותה של הפעוטה טלי דשקוב בת השלוש, אשר נשכחה ברכב ההסעות של הפעוטון. לאחר הרשעתה נמלטה זבירוב לאוקראינה ולא חזרה, עד שעברה לסלובקיה, שם נעצרה והוסגרה לישראל. עונשה של זבירוב יקוזז עם ימי מעצרה בישראל ובסלובקיה, כך שהיא צפויה להשתחרר מהכלא בעוד כמה חודשים. נגזר עליה גם שנת מאסר על תנאי ופיצוי למשפחה בסך 20 אלף שקלים.
גזר דינה של הגננת אולגה זבירוב
(צילום: עידו ארז)
זבירוב הואשמה עוד ב-2011 יחד עם בעלה של בעלת הגן, נהג ההסעות איוון אולוס, בגרימת מוות ברשלנות, לאחר ששכחו את טלי הפעוטה ברכב הסעות שהחום בו הגיע ל-90 מעלות. חרף היעדרותה, זבירוב הורשעה בנובמבר 2013 בכך שגרמה ברשלנות למותה של הפעוטה טלי דשקוב (3). אולוס הורשע גם הוא וב-2013 נגזרו עליו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. רישיון הנהיגה שלו נשלל ל-10 שנים, וכן נפסק כי יפצה את בני משפחת הילדה ב-20 אלף שקלים.
בשנת 2014, לאחר הרשעתה ובטרם דיון הטיעונים לעונש, נמלטה זבירוב לאוקראינה, מדינת אזרחותה, ומאז לא שבה. לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להשיבה לישראל לצורך המשך ניהול ההליך הפלילי, אך בשל היותה אזרחית אוקראינה לא היה ניתן להסגירה. ב-23 בדצמבר אשתקד נודע למדינת ישראל כי זבירוב הגיעה לסלובקיה, ולאחר שהמחלקה הבינלאומית הגישה בקשה למעצרה זמני, נעצרה זבירוב במדינה באותו היום.
בגזר הדין שניתן היום קבעה השופטת אליאנא דניאלי כי "לאורך כל ההליך הפלילי, זבירוב לא לקחה אחריות או הביעה חרטה, ולא שבה לישראל במשך שנים ארוכות כדי לתת את הדין על מעשיה. הנאשמת הייתה אחראית לשלומה וביטחונה של ילדה בת שלוש, ומשהורשעה ברחה מאימת הדין ולא הסתכלה לאחור". לאחר גזר הדין פנתה אימה של זבירוב לתובעת מטעם הפרקליטות, ואמרה לה בכעס כי לא נעשה צדק, ושבתה הייתה צריכה לקבל עונש קל יותר. האם הזכירה כי נהג ההסעות שברכבו נשכחה הפעוטה קיבל עונש רק של שנת מאסר אחת.
השופטת קבעה עוד כי מתוך המאסר שנגזר על זבירוב ינוכו ימי המעצר שלה בישראל ובסלובקיה, שם נעצרה במשך תשעה חודשים לאחר שברחה מאוקראינה, עקב הפלישה הרוסית בשנה שעברה. כעת צפויה זבירוב להשתחרר בשחרור מינהלי, במידה ועונשה יקוצר בשליש.
בגזר הדין כתבה השופטת כי "להוריה של טלי אין נחמה, והזמן אינו מרפא את הפצעים. כל עונש לא יביא מזור לכאבם של בני המשפחה. על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את האסון הכבד שאותו המיטה הנאשמת יחד עם הנאשם, הן על טליה והן על בני משפחתה, וליתן ביטוי לערך חיי האדם. אף אם מוגרה במידה מסוימת התופעה של מוות פעוטות בהסעה, הרי שהרתעת הרבים מחייבת לשקול הן את המעשה שבגינו נותנת הנאשמת את הדין והן את התנהגותה לאחר מכן - התנהלות שהוסיפה כאב וקושי למשפחתה של טלי, ואשר יש בה כדי ללמד כי אם יש למצות את הדין עם נאשם כלשהו - הרי שזאת עם הנאשמת שבפניי, אשר לאורך כל הדרך, במשך שנים ארוכות מאז האסון ועד עתה, ראתה לנגד עינייה את עצמה בלבד".
השופטת הוסיפה כי "במעשיה פגעה זבירוב בערך החשוב ביותר: קדושת החיים. גם מידת הפגיעה בערך המוגן היא הגבוהה ביותר, משטליה מצאה את מותה לנוכח ארועי אותו יום. ההגנה על קדושת החיים מקבלת משנה תוקף שעה שמערכת היחסים בין מבוגר אחראי אל מול פעוטה חסרת ישע אינה שוויונית, ובעלת רכיבי תלות. לפיכך, ככלל על הענישה לבטא את חומרת הפגיעה בקדושת החיים ואת החובה להגן עליהם".
3 צפייה בגלריה
בבית משפט השלום שנתניה -החל עתה שלב הטיעונים לעונש כנגד נגד אולגה זבירוב על גרימת מותה ברשלנות של טליה דשקוב
(צילום: עידו ארז)
אביה של טלי, גנאדי, אמר בדיון מוקדם יותר החודש כי "כל עונש שיוטל עליה לא ישיב לי את בתי, אבל שיעבור מסר של עונש לציבור על מה שקרה לנו". לדבריו, "אנחנו לא מתפקדים מאז האסון הכבד שפקד אותנו, התרסקנו לגמרי. פאולינה (אשתו) עברה מאז שתי הפלות - האסון הזה ריסק אותנו. אנחנו רוצים שייעשה צדק לכל מי שאחראי ועוסק עם ילדים, חשוב שהמסר יעבור".
באותו דיון זבירוב קמה ואמרה כי הוא לוקחת אחריות על מה שקרה. "זו שריטה עמוקה לכל ימי חיי", אמרה כשמיררה בבכי. "כל שנה תאריך מותה קשה עבורי ואני מדליקה נר לזכרה ובוכה עבור המשפחה שלה".
