שורת הפיגועים בצפון השומרון העלתה מחדש את דרישת המתנחלים להשבת מחסומים בצירי התנועה באזור. ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) ובנימין הורגן, ששכל בתוך שנתיים וחצי באירועי טרור את אשתו הראשונה אסתר ואת מאיר תמרי - החתן של אשתו השנייה, התייצבו אתמול (חמישי) סמוך ליישוב חרמש ומנעו בעצמם מעבר של כלי רכב פלסטיניים.
"אחרי שהשר גלנט ביקש סיוע בכוח האדם, נרתמנו ובאנו לסייע באיוש המחסום", אמר ח"כ סוכות שהציב בזירה אוהל מחאה. "לא יעלה על הדעת להעדיף פינוי של מאחז כזה או אחר במקום להציל את החיים של תושבי השומרון. חייבים לטפל בבעיה כאן מהשורש ולטפל בקני הטרור שצמחו כאן במהלך השנים ללא הפרעה".
הלווייתו של מאיר תמרי
(צילום: שמיר אלבז)
סוגיית המחסומים באזור הנפיץ מייצרת באופן תדיר מחלוקת בין המתנחלים לפיקוד הצבאי. באוקטובר בשנה שעבר נרצח רונן חנניה בפיגוע ירי בזמן שנסע עם בנו לקניות במכולת פלסטינית בתפר שבין קריית ארבע לחברון. המחבל נכנס אז דרך מחסום "חסם אשמורת", זיהה את חנניה כיהודי ופתח לעברו באש מנשק אוטומטי. המחבל, מוחמד ג'עברי, חוסל.
מיד לאחר הפיגוע התברר כי "חסם אשמורת", שמסייע לפלסטינים להגיע משטח H1 (אזור חברון תחת שליטה פלסטינית) לשטח H2 (אזור חברון תחת שליטה ישראלית), היה פתוח. המתנחלים דרשו אז לסגור את המחסום, אולם לאחר התערבות משפטית הוחלט לפתוח אותו. לאחר הפיגוע שבו נרצח חנניה, צה"ל סגר הרמטית את המחסום.
כיום, שמונה חודשים אחרי הפיגוע הזה, צה"ל פועל באזור בהתנהלות של שלושה מצבים בהתאם להערכת המצב. לעיתים המחסום נסגר לחלוטין, לעיתים נפתח עם בידוק לוחמים, ולעיתים הוא פתוח לחלוטין כמו לפני הפיגוע שבו נרצח חנניה.
באוגוסט בשנה שעברה החל גל פיגועי טרור של חוליית המחבלים "גוב האריות" בסביבת השומרון ושכם. המחבלים פתחו באש לעבר הצירים, היישובים ועמדות הצבא - והרגו את לוחם גבעתי סמל-ראשון עידן ברוך.
תושבי השומרון ניהלו אז שיח נוקב עם הצבא וחשו פגיעה משמעותית בתחושת הביטחון. סוגיית המחסומים עלתה שוב לשולחן. בצה"ל ניסו אז להגיב בכמה פעולות התקפיות, המתנחלים מצידם חסמו באופן עצמאי את הצירים. גם באזור הזה המחסומים עבדו בשיטת "הרמזור" שכוללת סגירה, בידוק ופתיחה.
בשבוע שעבר נרצח כאמור ליד חרמש מאיר תמרי. שני המחבלים עקפו את רכבו בכביש הגישה ליישוב, ירו לעברו כמה כדורים ונמלטו לאזור ג'נין דרך מחסום לא מאויש 30 מטרים מזירת הפיגוע. שוב התברר כי המתנחלים דרשו לא להסיר את המחסום. ככל הנראה, המחבלים התכוננו לפיגוע, אספו מודיעין, וידעו באילו שעות המחסום לא מאויש.
מיד לאחר הפיגוע שבו נרצח תמרי, סגר צה"ל את המחסום והציב בו חיילים. בכל המקרים המתוארים ניסו בצה"ל ללכת "בין הטיפות", ולפעול לקיום השגרה תוך כדי סיכול הטרור. העיקרון המנחה בצה"ל הוא הפרדה בין טרור לאוכלוסייה. קיימת מחשבה שלפיה הצבת מחסום עלולה לייצר את תסיסה שתוביל לטרור פלסטיני. מנגד, המתנחלים טוענים כי החסמים הללו מצילי חיים.
מדובר בתפיסת עולם אידיאולוגית שונה. גם בצבא וגם בקרב הנהגת המתנחלים מכוונים ליצירת ביטחון, אך דרכי הפעולה מנוגדות. המתנחלים דורשים את הצבת המחסומים וסגירת הצירים גם במחיר הצרת צעדיהם של הפלסטינים, אך בצה"ל מנסים כאמור כל העת להפריד בין טרור לאוכלוסייה ונמנעים מעונשים קולקטיביים. בנוסף, להצבת המחסומים משמעויות מדיניות מול דעת הקהל הבינלאומית.
בפיקוד המרכז מתקיימות מדי יום הערכות מצב לגבי תמונת המודיעין והאיומים הגזרתיים. פעולות אלה כוללות את כל הדרגים, מרמת מפקדי הגדודים דרך מפקדי החטיבות של הגזרות השונות, דרך מפקד האוגדה ועד למפקד הפיקוד. לפי גורם ביטחוני, "כמו בכל צה"ל, גם בפיקוד המרכז כוח האדם מוגבל. אי אפשר לשים חיילים בכל 100 מטר באיו"ש, ולכן עושים הערכות מצב ולפיהן מתקבלות החלטות".
