בין 251 בני האדם שנחטפו מישראל לרצועת עזה בשעות הבוקר והצהריים של 7 באוקטובר 2023 היו גברים ונשים, יהודים, מוסלמים ונוצרים, חיילים ואזרחים, ישראלים וזרים. כל אחת ואחד מהם נשא או נושא איתו את הסיפור שלו על הפקרה, גבורה וחוסר אונים, ועבור 100 מהם שעדיין מוחזקים על ידי ארגוני הטרור בעזה הטרגדיה עדיין נמשכת. ובכל זאת, הסיפורים הופכי הבטן ביותר קשורים ב-37 הילדים ובני הנוער מתחת לגיל 18 שנחטפו. בשבועות האחרונים, לרגל ציון שנה לעסקת החטופים בחורף שעבר, תיעד הצלם זיו קורן יחד עם צוות ynet ו"ידיעות אחרונות" 14 ילדים, ילדות ובני נוער ששוחררו, והם סיפקו את הפרספקטיבה שלהם על השבועות שבהם שהו בשבי, ועל התקופה שעברה עליהם מאז. הכתבות לפניכם:
למה רוצים לצלם אותי? | אביגיל עידן (5)
אביגיל עידן, שנחטפה מקיבוץ כפר עזה בהיותה בת שלוש לאחר שהוריה נרצחו, הפכה לאחד מסמלי אירועי 7 באוקטובר. חודשים לאחר שחרורה ריגשה תמונתה בזרועות נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את העולם. את יום הולדתה הרביעי ציינה אביגיל בשבי, בלי איש מבני משפחתה, לאחר שהוריה רועי וסמדר נרצחו. שני אחיה, מיכאל ועמליה, התחבאו בארון בזמן הטבח וניצלו. לאחרונה היא חגגה יום הולדת 5, שנה אחרי שחרורה מהשבי.
"אנחנו לא מרגישים שהיא השתנתה מאוד, היא פשוט התבגרה מאוד בשנה הזו", מספרים זולי ולירון, דודיה של אביגיל שאימצו אותה ואת אחיה. "אצל כולנו יש את החיים של לפני ואחרי 7 באוקטובר. היא הייתה גם קודם ילדה בריאה ומלאת שמחת חיים, היא חכמה בצורה שאין דברים כאלה. היא חושבת שהיא בת 16, ויש לה חוסן מדהים".
אביגיל לא רצתה להשתתף בפרויקט, ושאלה את דודתה למה רוצים לצלם אותה. "שאלתי אותה אם היא זוכרת את אמילי, את זיוי וגלי, את דורון ואת קית' (דמארי, ברמן, שטיינברכר וסיגל – י"צ) – החברים שלנו מהקיבוץ שעדיין לא חזרו הביתה, שאנחנו עושים את זה בשבילם", מספרת לירון. "ואז היא בחוכמה הילדית שלה שאלה, 'אבל איך זה יעזור?'".
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
שנה תחת זרקורים | עפרי (11), יובל (9) ואוריה (5) ברודץ'
משפחת ברודץ' נחטפה מכפר עזה נחטפה כמעט בשלמותה - אמא הגר והילדים עפרי, יובל ואוריה - ואיתם אביגיל עידן, שאותה אספו לממ"ד לאחר רצח הוריה. רק האב אביחי שלחם בקיבוץ נותר להיאבק על חזרתם. כמו יתר החטופים ששבו בעסקה לפני שנה הם הפכו למפורסמים בעל כורחם, וכעת הם מרגישים שמשימת השבת חבריהם מונחת גם על כתפיהם.
"הילדים היו מתחת לזרקורים מהרגע שהם חזרו, והם יודעים שזה נמשך כי החברים שלהם, האנשים שהם פגשו בעזה, עדיין שם", אומר האב אביחי. "הם יודעים שהם נחשפים כדי להדהד את זה בתקשורת עד שכולם יחזרו. יש לנו תמונות על האוטו של החטופים מכפר עזה, אנחנו מדברים עליהם כמעט כל הזמן. עפרי גם שואלת כל הזמן מה קורה עם המשא ומתן, אם זה מתקדם. זו הסיבה שאנחנו עושים את זה".
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
אני חיה את פחד הבנות | אגם גולדשטיין אלמוג (18)
אגם גולדשטיין-אלמוג נחטפה מביתה בכפר עזה עם שני אחיה הקטנים, גל וטל, ואמה חן. אביה נדב ואחותה הבכורה ים נרצחו במתקפה על הקיבוץ. מאז ששוחררו אחרי 51 ימים בשבי, אגם מהווה קול לנשים שפגשו במנהרות ונותרו מאחור. "אם הייתי יודעת לפני שנה שאני אעזוב את הבנות שהיו איתי והן עדיין לא ישתחררו, הייתי מדברת אחרת, נפרדת אחרת, הייתי מצטערת", היא אומרת כעת. "הייתי בטוחה שהן ישתחררו יום-יומיים אחרינו".
על התקופה מאז חזרה מהשבי היא אומרת: "לקח לי זמן להבין שאני בארץ. אני חיה בצעד קדימה וצעד אחורה. אני לא מבינה שזאת המציאות שלי, שזה מה שקרה לי, למשפחה שלי. אומרים לנו שאנחנו נס, שאיזה מדהים שאנחנו פה. אבל אני לא מצליחה להרגיש את האושר הזה על הנס שהיינו ברשימה. המעבר החד בין עזה לישראל, עד עכשיו אני לא תופסת את זה, אני עדיין חיה שם. אני חיה את הפחד של הבנות ששם".
לכתבה המלאה – לחצו כאן
בלילה הכל צף | איתן יהלומי (13)
משפחת יהלומי נחטפה מקיבוץ ניר עוז בשלמותה: האמא בת שבע ושתי הבנות הצעירות נלקחו על אופנוע אחד, הבן איתן על אופנוע אחר, והאב אוהד, שנשאר פצוע מאחור, נחטף בהמשך. כשהתקרבו לגבול, נבהל המחבל שרכב על האופנוע עם בנות המשפחה ונפל. בת שבע הצליחה להימלט עם בנותיה, כשהיא רואה את איתן מתרחק על האופנוע השני אל תוך עזה.
לאחר 52 יום בשבי, שב-16 מהם היה לבדו, חזר איתן לישראל. "קיבלתי איתן חדש, ילד חדש לגמרי", מספרת בת שבע. "מצד אחד יש לו ההתמודדויות הרגילות של ילד במקום חדש – להתחיל בית ספר חדש, להכיר חברים חדשים, להתרגל לסביבה אחרת. זה נותן לו הסחת דעת. כביכול הוא מנהל שגרה, אבל בלילה הכול צף. איתן לא ישן, הוא פיתח שיטה להחזיק את עצמו ער עד שעה מאוחרת כדי לצנוח מעייפות, הוא מפחד מהמחשבות של לפני השינה".
- לכתבה המלאה - לחצו כאן
לא הילד שהייתי | אוהד מונדר זכרי (10)
שלושה דורות במשפחת מונדר נחטפו מניר עוז: אברהם ורותי, תושבי הקיבוץ, ואיתם בתם קרן ובנה אוהד שהגיעו מכפר סבא לבקר בחג. אחיה של קרן, רועי ז"ל, נרצח. רותי, קרן ואוהד שוחררו בעסקה, ואילו אברהם בן ה-79 נותר בעזה, ובאוגוסט האחרון אותרה גופתו במנהרה בחאן יונס.
אוהד מתאר חזרה לשגרה חדשה, שבמסגרתה תחביבים והרגלים ישנים נשארו מאחור: "אני לעולם לא אחזור להיות הילד שהייתי. אני פחות הולך לבית הספר. הפסקתי גם ללכת, בינתיים, לבית הספר למחוננים. קשה לי להישאר לבד בבית, מה שבעבר אהבתי מאוד. אנחנו ציינו את היום שבו חזרנו, זה יום משמעותי עבורי ‑ חזרתי מהשבי וזה הדבר הכי נוראי שעברתי, וגם הכי משמעותי. השנה מאז הייתה מאוד מטלטלת".
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
יודעים איפה אבא | נווה (10) ויהל (4) שהם
לקראת שמחת תורה בשנה שעברה הגיעו עדי וטל שהם לקיבוץ בארי עם ילדיהם נווה ויהל כדי לבקר את הוריה של עדי. כשהחלה מתקפת חמאס הסתתרה המשפחה בממ"ד, ואחרי שעות של אימה נחטפו עדי, טל, שני הילדים וסבתא שושן לעזה. כעבור 50 ימים שוחררו שושן ועדי עם נווה ויהל, אבל אבא טל נשאר מאחור.
היום נווה כבר בכיתה ג' ומשחק כדורגל וכדורמים, ויהל, שהולכת לגן, מציגה מול המשפחה את התרגילים שהיא לומדת בחוג ההתעמלות. "על פני השטח אלה ילדים מדהימים ומתוקים עם בריאות נפש מעוררת השתאות", מסבירה שקד, אחותה של עדי. "הם היו ככה גם לפני, אבל עכשיו זה עוד יותר בולט. עם זאת, מתחת לפני השטח, יש שכבות עמוקות של טראומה, תסכול, קושי. הרצון לחיות חיים רגילים ופשוטים, והפער העצום בין החיים האלה למה שהם חווים".
"ככל שעבר הזמן הגיעה ההבנה שנווה רוצה להיות שותף. הם טסים עם עדי למשלחות, מצטלמים לכתבות וגם נפגשו עם האפיפיור".
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
פעם הייתי ספונטני | אופיר אנגל (19)
"פעם הייתי ספונטני, מה שיהיה יהיה", מסביר אופיר אנגל בן ה-19 על מה שהשתנה בו בשנה האחרונה מאז שוחרר אחרי 54 יום בשבי. "עכשיו אני חייב לדעת מה קורה כל הזמן, תמיד להיות בעניינים. אם אני הולך לאנשהו - מה יהיה? כמה יהיו? מי? חוסר ידיעה מאוד קשה לי. עוד משהו שמפתיע אותי זה שאני עושה ראיונות. אני הייתי הילד שלא מדבר בכיתה, אז בטח לא שמופיע בטלוויזיה. אני עדיין לא סובל את זה, אבל מרגיש שאני חייב".
אופיר נחטף מבית חברתו יובל שרעבי בבארי. איתו נחטף גם אביה, יוסי ז"ל. גם דודה של יובל, אלי, נחטף מהקיבוץ, וכל בנות משפחתו נרצחו. יוסי ז"ל ואלי נותרו מאחור, ואופיר, כמו מרבית החטופים ששבו בעסקה לפני שנה, מרגיש את המחויבות לספר את סיפורם של אלו שעדיין שם - האחים שרעבי ו-99 חטופים נוספים.
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
יצאנו קצת שרוטות | הילה רותם שושני (14) ואמילי הנד (10)
הילה רותם שושני ואמילי הנד נחטפו מבארי עם אימה של הילה, רעיה, ושרדו 50 ימים ולילות בשבי. "הילה התבגרה מאוד", מספרת רעיה שנה אחרי ששוחררו בעסקה. "היא עברה קשיים והתחשלה קצת, אבל במקביל עלו תחושות אחרות. קשה לה לישון בלילה, היא פחות שמחה מפעם. אנחנו כל הזמן חושבות על מה שקורה, ויוצא לנו הרבה לחשוב על נועה (ארגמני) ואיתי (סבירסקי ז"ל) שהשארנו מאחור. כל רעש מקפיץ אותנו. יצאנו משם שרוטות קצת".
גם שגרת החיים של אמילי השתנתה. אביה טום מספר: "היא עצמאית מאוד. תמיד הייתה. לא גידלתי אף אחד מהילדים שלי בצמר גפן, ולאמילי יש אופי חזק. אולי בגלל זה היא הצליחה לחזור משם ככה. אבל עדיין – היא לא תלך לישון במיטה שלה לבד. עכשיו היא נרדמת איתי במיטה. לאחרונה חשבתי על זה שאולי היא לא רוצה לישון בחדר שלה כי זה הממ"ד, והיא נחטפה מממ"ד. היא מעדיפה לישון אפילו בסלון. גם אם היא צריכה להתקלח, היא תעדיף לעשות את זה במקלחת הפחות נוחה שנמצאת קרוב לסלון, כשהיא יודעת שאני מעבר לקיר. במהלך היום היא מסתובבת בין בית הספר לכלבייה לפעילויות של הקיבוץ. היא אף פעם לא לבד".
- לכתבה המלאה – לחצו כאן
שנה של התמודדויות | מיה (23) ואיתי (20) רגב
לפני שנה וחצי התוכניות של מיה רגב (23) לימים האלה היו שונות לחלוטין. "הייתי הכי רגילה שיש, עובדת וחוסכת כסף לטייל בעולם", היא מספרת. "זה עבר לקיצון הפוך, למישהי שגרה בבתי חולים, עוברת מניתוח לטיפול לביקורת. מלהיות חופשייה ללהיות תקועה במקום".
מיה נחטפה ממסיבת הנובה עם אחיה איתי. היא חזרה אחרי 50 ימים בשבי, והוא אחרי 54. "בארבעת הימים עד שאיתי חזר הרגשתי שאני לא מסוגלת לעשות כלום", היא אומרת. "הייתי בבית חולים ולא הצלחתי להביא את עצמי לטפל בי בלעדיו. כשהוא חזר הרגשתי שאני מסוגלת להתחיל את השיקום, אבל עד שעומר (שם טוב, חברם הטוב של מיה ואיתי שנחטף עימם - י"צ) לא יחזור, זה לא יהיה מאחורינו".
איתי: "עבדתי בעבודה מסודרת, היה לי תאריך גיוס, ידעתי לאן החיים שלי הולכים. עכשיו זה אחרת לגמרי. חזרנו למציאות שלא הייתי מוכן אליה. כולם יודעים מי אנחנו ומה הסיפור שלנו, מכירים אותנו בלי שנכיר אותם. אנחנו לומדים להתמודד עם זה. באופן כללי זאת שנה של המון התמודדויות. כשהייתי שם החלטתי שאחזור בגרסה הטובה ביותר של עצמי. קיבלתי את החיים שלי במתנה ואני מתכנן לחיות אותם במלואם. אני עדיין לא שם".
לכתבה המלאה- לחצו כאן
