האיחוד האירופי הודה היום (ג') כי אזרח שבדי, שעובד בשירות הדיפלומטי שלו, כלוא באיראן כבר יותר מ-500 ימים. זהותו של העצור, יוהאן פלודרוס בן ה-33, נותרה עד כה בסוד מוחלט על ידי כל הצדדים המעורבים – איראן, שבדיה והאיחוד האירופי – ובבריסל הודו שנעצר רק לאחר שפרטי הפרשה נחשפו אתמול בעיתון "ניו יורק טיימס".
מי שאישר היום את הדיווח של ה"טיימס" הוא שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, והוא עשה זאת חרף העובדה ששבדיה סירבה גם אמש לחשוף רשמית את זהותו של פלודרוס ומסרה רק כי היא פועלת לשחרר "גבר בשנות ה-30 לחייו" שנכלא באיראן. משרד החוץ בשטוקהולם הדגיש כי חשיפת שמו של העצור עלולה לפגוע במאמצים לשחררו ולהפוך את המקרה ל"מורכב יותר".
למרות זאת, בורל ציין הבוקר במפורש את שמו של פלודרוס בשיחה עם כתבים בביקור שערך בספרד, ואישר גם כי הוא עובד בשירות החוץ של האיחוד. הוא האשים שטהרן עצרה את פלודרוס באופן "לא-חוקי" והדגיש כי האיחוד פעל וימשיך לפעול ללא הרף כדי לשחררו: "בכל פעם שהייתה לנו פגישה דיפלומטית, בכל הדרגים, שמנו את הסוגיה הזו על השולחן", אמר. "זה בהחלט גבוה באג'נדה שלנו, זה בלב שלנו ולא נפסיק עד שפלודרוס יהיה חופשי".
בורל הוסיף כי בריסל פועלת בשיתוף פעולה הדוק הן עם משפחתו של פלודרוס והן עם הממשלה בשטוקהולם. "אני רוצה להדגיש שאני אישית, והצוותים שלי בכל הרמות והמוסדות האירופיים, פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות השבדיות, שלהן יש את האחריות הראשונה להעניק הגנה קונסולרית, וכן עם המשפחה שלו, שלוחצת על הרשויות האיראניות לשחררו".
פלודרוס, כך לפי הדיווח אתמול ב"ניו יורק טיימס", עבד בעבר בכמה מוסדות של האיחוד האירופי ותמונתו אף התנוססה בקמפיין פרסומי של האיחוד שנועד לגייס אליו צעירים שבדים. לפי הדיווח הוא היה חבר במשלחת של שירות החוץ לענייני אפגניסטן, שכנתה של איראן, וכחלק מתפקידו הגיע לכמה ביקורים רשמיים ברפובליקה האיסלאמית – שהסתיימו ללא כל תקרית חריגה.
מעצרו ב-17 אפריל אשתקד לא אירע במהלך ביקור רשמי שכזה, אלא במהלך חופשה שערך באיראן עם כמה חברים שבדים. פלודרוס, כך לפי הדיווח, נעצר ממש בסיום החופשה שלו – כשכבר היה בנמל התעופה. מאז הוא מוחזק בכלא "אווין" הידוע לשמצה בטהרן, כלא שבו מוחזקים כמה וכמה אסירים זרים או בעלי אזרחויות כפולות.
איראן חשפה שעצרה אזרח שבדי רק ביולי אשתקד, שלושה חודשים לאחר מכן, מבלי לציין את שמו. כבר אז נתפס המהלך כניסיון של טהרן ללחוץ על שטוקהולם לשחרר מהכלא השבדי את הבכיר האיראני לשעבר חמיד נורי. נורי, בכיר לשעבר במערכת המשפט של הרפובליקה האיסלאמית, נעצר בנמל תעופה בשבדיה ב-2019 ובשנה שעברה הורשע שם ברצח ובהפרת הדין הבינלאומי בשל חלקו בהוצאתם להורג של אלפי מתנגדי משטר ב-1988.
גזר הדין חולל אז משבר דיפלומטי מול טהרן, שהחזירה את השגריר שלה משטוקהולם. שבועיים בלבד לאחר מכן, הגיעה אותה הודעה איראנית על מעצר האזרח השבדי בחשד לריגול.
באיראן עצור אזרח שבדי נוסף, אחמד רזא ג'לאלי, רופא ומרצה במכון קרולינסקה בשטוקהולם. ג'לאלי נעצר באפריל 2016 ונידון לעונש מוות בטענה כי ריגל למען ישראל. באיראן מאשימים שהעביר לה מידע שנועד לסייע בהתנקשויות של מדעני גרעין בכירים. בעבר טענו בני משפחתו כי גם הוא משמש את איראן כקלף מיקוח על מנת ללחוץ על שבדיה ולאלץ אותה לשחרר מהכלא את הבכיר האיראני לשעבר.
איראן, נזכיר, נוהגת כדבר שבשגרה לעצור ללא סיבה אזרחים זרים, בעיקר אירופים ואמריקנים, ואז להאשים אותם בריגול – התנהלות שבמערב מכנים "דיפלומטיית חטופים": באירופה ובארה"ב טוענים כי זו דרכה של טהרן לסחוט אותן, ולגרום להן לשחרר אסירים איראנים המוחזקים בבתי הכלא שלהן בגין פעולות טרור.
רק בחודש שעבר גובשה עסקת חילופי אסירים בין טהרן לוושינגטון, ולפי הדיווחים איראן צפויה במסגרתה לשחרר חמישה אזרחים אמריקנים בתמורה לשחרורם של כמה אסירים איראנים שמוחזקים בארה"ב וכן הפשרתם של שישה מיליארד דולר שהוקפאו על ידי דרום קוריאה. האסירים האמריקנים כבר שוחררו מכלא "אווין" שבו הוחזקו עד עתה, אבל הועברו למעצר בית באיראן עד אשר הכסף ישוחרר. עסקת השבויים הזו נתפסת גם כחלק ממהלך רחב יותר של הגעה להבנות בין איראן למערב כדי להפחית את המתיחות סביב תוכנית הגרעין שלה.
5 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ביידן ונשיא איראן ראיסי. גיבשו עסקת חילופי אסירים, שעדיין לא הושלמה
(צילום: AP, EPA)
"דיפלומטיית החטופים" של איראן הניבה לה עסקה נוספת השנה, ובחודש מאי שחררה בלגיה את קצין המודיעין האיראני אסדוללה אסדי, שריצה בשטחה עונש מאסר של 20 שנה על תוכנית לפוצץ כינוס של גולים איראנים ליד פריז לפני כחמש שנים. בתמורה, איראן שחררה עובד סיוע בלגי ושלושה אזרחים אירופים נוספים.
