ח"כ ברקת בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, משי בן עמי)
חבר הכנסת ניר ברקת (הליכוד) טען שהתוכנית של הממשלה להורדת יוקר המחיה לא נותנת מענה מספק לאזרחים - ומתח עליה ביקורת בטענה שמדובר ב"אקמול" שרק יגדיל את הפערים הכלכליים.
בריאיון לאולפן ynet אמר הבוקר (חמישי) ברקת כי התוכנית הוצגה בגלל ש"הממשלה נלחצה", ואמר שמדובר בתוכנית ללא אסטרטגיה וחזון. "התוכנית לא מתעסקת בבעיות השורשיות של מדינת ישראל, בשביל להוריד את יוקר המחייה צריך לסבסד ולהוריד את התשומות, ולאמץ את המודל האירופי", טען ברקת. "מה עושים האירופים? הם מבינים שהם רוצים מזון טרי ובריא אז הם מורידים את המיסים, את המים, את הכול, על מנת שלחקלאים יהיה זול לייצר. הם גם מייצרים את התוצרת שלהם לכל העולם. אנחנו צריכים יותר כחול-לבן, יותר חקלאות ישראלית. צריך להוריד את התשומות, לחקלאים וליצרנים", אמר.
כשנשאל אם עידוד התעסוקה והורדת המיסים לאוכלוסייה העובדת היא לא מהלך נכון, טען ברקת שמדובר ב"העברת כסף מכיס לכיס". לדבריו, הורדת המיסים היא צעד נכון - אך יש להחיל אותו על כלל האזרחים. "תאפשר לכל עם ישראל ליהנות מצמיחה ומיכולת לרכוש יותר מזון. אנחנו צריכים להוריד את המחירים ולהוריד את התשומות. היצרנים לא מצליחים לייצר בזול".
ראינו מה קרה כשהיה ליצרנים הישראליים יותר מדי כוח. אולי האסטרטגיה של הממשלה הזאת, שהיא שונה משלך, זאת עדיין אסטרטגיה?
"בהסרת מכסים לא מסבסדים את הייצור המקומי. לא תהיה לנו פה חקלאות", אמר ברקת. "לא יהיו לנו כאן יצרנים. אז מה הרווחנו? הרי בסוף מה מייצר קופה ציבורית? עסקים פרטיים. ואם אנחנו רוצים שמדינת ישראל תגדיל את הקופה, אנחנו צריכים לעשות פה יותר ייצוא, יותר ייצור, יותר כחול-לבן, שיהיה יותר מקומות לעבוד. המיקוד צריך להיות לא באיך שומרים על הקופה, אלא איך מגדילים את הקופה. ובשביל להגדיל את הקופה, צריך להיות באוריינטציה של היצרנים והחקלאים".
אז מה הייתה הדרך שלך, לו אתה היית שר האוצר? מה הצעד הראשון שהיית עושה?
"קודם כל, אנחנו יותר יקרים מהעולם ב-15% עד 20%. לכן אם יש עלייה בכל העולם – בסדר, אבל למה אנחנו צריכים להיות 20% יותר יקרים מה-OECD? זה לא המצב. ולכן אנחנו צריכים להסתכל בהשוואה לאירופים".
אבל אנחנו יקרים לאורך שנים, אם היית שר בממשלות הקודמות אז היית שם לב שזה עניין של מדיניות. האם באמת אפשר בחצי שנה או בשנה להגדיל את ההכנסות?
"אני בא מהמגזר הפרטי, ובאתי לחולל שינויים גדולים ואת הרפורמות הגדולות במדינת ישראל. אחת מהן זה איך להגדיל את הייצוא. היום אנחנו עושים 110 מיליארד דולר ייצוא. אנחנו צריכים לשאוף לטריליון דולר. היום רק 10% מתושבי המדינה נהנים מפירות ההייטק, וצריך להגיע ל-25%", אמר ברקת. "לפעולות האסטרטגיות האלה אין זכר בתוכנית של אתמול, הם בכלל לא מסתכלים על האתגרים הגדולים. יש פתרון אסטרטגי לאתגר הדיור והוא נמצא בגליל ובגולן, בנגב, בערבה וביהודה ושומרון. קרקע זולה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזקים את חבלי ארץ ישראל, שם הפתרון גם לאתגרי הדיור. היום המדינה לא מתעסקת עם הפריפריה, היא מתעסקת בעיקר עם המרכז, עם מי שבחר בהם".
הצגת התוכנית הכלכלית, אמש
(צילום: לע''מ)
דווקא שמענו את השרה שקד ואת השר אלקין מדברים על רמת הגולן ועל ניסיונות הפיתוח. וגם אתה יודע שלא הכול זה קרקע, אנחנו יודעים מה קורה היום בפריפריה עם בתי החולים והבדלי השירותים.
"הם לא ממוקדים באיך גורמים לפריפריה להיות תחרותית למרכז. אין תקצוב דיפרנציאלי, אין תכנון. רמת הגולן, הכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן מ-20 ל-40 אלף זה על הכיפאק, אנחנו צריכים מיליון יהודים לגליל ולגולן. אנחנו צריכים מיליון וחצי יהודים לנגב ולערבה ועוד מיליון וחצי ליהודה ושומרון. זה לא על הרדאר של הממשלה. אם אנחנו לא נעשה את הפעולות הללו, בעוד 30 שנה נהיה בבעיה קשה מאוד. מפת החלוקה של 1947 עשתה איתנו חסד".
בהמשך הריאיון התייחס ברקת למתיחות מול חבר הכנסת דודי אמסלם, שותפו למפלגה שקידם חוק שאמור היה לפגוע בסיכוייו בפריימריז של הליכוד. "זה לא מעניין אותי", טען ברקת. "אם אנחנו רוצים לחזור לשלטון, ואנחנו רוצים לעשות את זה מהר כיוון שהממשלה הזאת לא נותנת פתרונות, צריך לעשות את זה ביחד. בדרך שאני זוכר את בגין ז"ל שדיבר על כך שצריך לפעול ביחד, להתלכד, כי כולנו בסופו של דבר אחים, כולנו יהודים. זה לא מקדם אותנו לחזור לשלטון".
הוא ציין כי "כולנו צריכים להתמתן ולפעול ביחד. אין תחליף לעבודה משותפת להפלת השלטון. הציבור ששומע אותי רוצה לשמוע פתרונות חדשים", וכשנשאל אם ניסה ליזום פגישה עם אמסלם כדי לגשר על המחלוקת ניסה להתחמק וחזר לדבר על התוכנית הכלכלית. "הדלת שלי תמיד פתוחה. כשנבחרתי לראשות העיר ירושלים, מיד, תוך חודש, עשיתי קואליציה מקיר לקיר. 30 מ-31 חברי מועצה. אני מחפש את המכנה המשותף, אני מחפש לראות איך פועלים ביחד".
ברקת השיב גם על סערת הריגול המשטרתי אחרי אזרחים ואמר כי אם הדברים שפורסמו בתחקיר כלכליסט נכונים - מדובר בפשע. "אם אכן זה נעשה, ונכנסו לאנשים שהם אזרחים נורמטיביים לחלוטין והשתמשו בכלים שאסור להשתמש בהם למעקב, מישהו פה צריך לשבת בבית הסוהר, לא פחות ולא יותר".
כשאתה אומר "מישהו צריך לשבת בבית הסוהר", אתה מדבר על מי שנתן את ההוראה? כי כולנו מבינים שאף גורם זוטר במשטרה לא עשה את זה על דעת עצמו.
"ישבו נשיאים וראשי ממשלות בכלא. אני רוצה שתקום ועדת חקירה ממלכתית שמקובלת על העם, שיש לעם ישראל אמון בה, קואליציה ואופוזיציה. ועדה שתחקור את הדבר הזה. בלתי מתקבל על הדעת שהשתמשו פה בכלים אנטי-דמוקרטיים שפוגעים בלב של כל אחד מאיתנו, בזכויות הפרט הבסיסיות".
ברקת הוסיף כי "אנחנו צריכים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, עם שיניים ועם יכולת גם לאתר מה הייתה התקלה ובעיקר - לא פחות חשוב - פיקוח אסטרטגי על הפרקליטות ועל המשטרה. כל הזמן אמרנו שאנחנו צריכים פיקוח על הפרקליטות והמשטרה. ברגע שאין פיקוח שכזה, לפעמים אנשים מרגישים שמותר להם לעשות כל דבר. צריך להעמיד את האנשים האלה לדין ולשלוח אותם לכלא, כי פגיעה בזכות הפרט זו עבירה חמורה מאוד".
אם יתברר שלמפכ"ל היה חלק בזה, הוא צריך לשבת בבית הסוהר?
"איזו שאלה בכלל? אם מישהו לקח החלטה על דעת עצמו להשתמש בכלים שהם בניגוד מוחלט לחוק בשביל לתפוס גנבים, ואני רוצה לוודא שהמשטרה יש לה את הכלים הטובים ביותר, אבל הכול תחת החוק. אף אחד הוא לא מעל החוק, לא נשיא המדינה וגם לא מפכ"ל המשטרה. כל מי שיימצא בוועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, שיש לה את האמון של הקואליציה והאופוזיציה, שתראה מי אחראי לדבר הזה, ולא פחות חשוב – לוודא שהם מבינים שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. אני רוצה לתת יותר כוח לפרקליטות ולמשטרה לתפוס את האנשים, גנבים ואויבי ישראל ושונאי ישראל, אין בעיה לתת להם יותר כוח. הכל תחת החוק כי כולנו תחת החוק".
