פסק הדין בעניינו של אריה דרעי, כך אמרו הערב (רביעי) בכירים בליכוד, הותיר את בכירי הקואליציה בחוסר ודאות. הסיבה, לדבריהם, היא מכשול שקבעו שופטי בג"ץ בפסיקה - נימוק "ההשתק השיפוטי", שהפך את חזרתו של דרעי לתפקיד שר למצב כמעט בלתי אפשרי.
4 צפייה בגלריה
נתניהו ודרעי. בקואליציה נערכו לפסילה בשל אי סבירות, אבל לא ל"השתק השיפוטי"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
בקואליציה נערכו בימים האחרונים לאפשרות שמינוי דרעי ייפסל בשל עילת הסבירות, ולכך גם תכננו חקיקה מואצת לביטול העילה, אך בליכוד נותרו כעת חסרי רעיונות בקנה כשהתברר כי זה לא יסייע. בכירים בקואליציה הודו הערב כי לא ציפו לפסק דין כזה, והופתעו מהחומרה שלו. "זה הפתיע אותנו למרות שנערכנו לפסילה", אמרו.
בקואליציה יצטרכו לערוך כעת דיונים על המצב החדש ולחפש פתרונות שבמסגרתם יוכלו להכשיר את דרעי, שכבר אמר בימים האחרונים בשיחות סגורות כי "האחריות היא על נתניהו, הוא צריך לפתור את הבעיה הזו". אותו נתניהו הגיע הערב לפגוש את דרעי בביתו בשכונת הר נוף בירושלים. גורמים בקואליציה העבירו לנתניהו מסר לפיו הפתרון הוא לא לציית לפסיקה ולהודיע שהיא נעשתה בחוסר סמכות, אך כרגע לא נראה שנתניהו ייקח את העצה.
"ההשתק השיפוטי" הוא דוקטרינה שפיתח השופט אלכס שטיין. על פי אמת מידה זו, כשהתעורר מקרה שבו אחד מהמתדיינים מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים, הדבר מוגדר כפוגע בטוהר ההליך המשפטי, ניצולו לרעה ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.
פרופ' אייל גרוס מסביר על "ההשתק השיפוטי"
(צילום: משי בן עמי)
4 צפייה בגלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי, אתר בתי המשפט, עטא עוויסאת, עמית שאבי, גיל נחושתן, אוהד צויגנברג, )
במקרה של דרעי, הוא דיבר לבתי המשפט בשני קולות: כשהורשע בעסקת טיעון אמר שהוא פורש מהפוליטיקה, ולכן התייתר הצורך לקבוע אם נפל קלון במעשיו - דבר שהיה מונע ממנו לכהן כשר. לאחר מכן, כדי לייתר את שאלת הקלון, נחקק עבורו בכנסת "חוק דרעי" - ואילו עתה הוא טוען בפני בג"ץ כי כלל לא התחייב לפרוש. השופט שטיין תהה: "אתה לא יכול לומר 'אני פורש' כדי להשיג הסדר טיעון שהוא נוח, ואז תוך זמן קצר לחזור".
פרופ' אייל גרוס הזכיר במשדר המיוחד ב-ynet כי חמישה מתוך 11 השופטים התייחסו להבטחה של דרעי לבית משפט השלום שיפרוש מפעילות פוליטית, תחת נימוק "ההשתק השיפוטי". השופטים ברק-ארז, מינץ ושטיין ציינו זאת במפורש, והשופטים גרוסקופף וכבוב "הצטרפו גם הם לטעם זה כנימוק נוסף המצדיק את קבלת העתירות", כלשון הפסיקה.
4 צפייה בגלריה
השופט אלכס שטיין. הוגה הדוקטרינה, ואחד מתוך חמישה שהתייחסו להבטחת דרעי לפרוש
(צילום: עמית שאבי)
בפסיקה עצמה כתבה השופטת דפנה ברק-ארז שנוכח מצג השווא שהציג דרעי בהליך הפלילי שהתנהל בפני בית משפט השלום בירושלים, אשר היה בו כדי להקנות לו הטבה פוטנציאלית מבחינת תוצאותיו של המשפט, קמה כלפיו מניעות משפטית ועל כן אין הוא יכול לקבל על עצמו בעת הזו כהונה של שר בממשלה. זאת, בין השאר, בהתאם לעקרון ההשתק.
השופט שטיין כתב בפסק הדין כי התפטרותו של דרעי מהכנסת, לצד הצהרתו כי הוא פורש לאלתר מהחיים הפוליטיים, סייעו לו בהשגת התועלת של אישור הסדר הטיעון שסיים את משפטו הפלילי וזאת מבלי שבית משפט השלום נדרש לעסוק בסוגיית הקלון, אף שמדובר בעבירות המכילות רכיב תרמיתי שהן ככלל עבירות בנות קלון. השופט שטיין סבר כי הצהרתו של דרעי והסתמכות בית המשפט והתובע עליה יוצרות בין היתר השתק שיפוטי שמונע מדרעי להתמנות לשר, לכל הפחות לתקופת כהונת הממשלה הנוכחית.
