נדחה הערעור של ניצב ניסו שחם, ירצה 10 חודשי מאסר
(צילום: נדב אבס)
שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שני) את בקשת רשות הערעור של ניסו שחם, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה שהורשע בעבירות מין, מרמה והפרת אמונים בגין יחסיו עם שוטרות שהיו כפופות לו. הוא יתחיל לרצות את העונש שנגזר עליו - 10 חודשי מאסר בפועל - וייכנס לכלא ב-30 בדצמבר.
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של המשנה לנשיאת העליון, ניל הנדל, והשופטת יעל וילנר, שקבעו כי יש להותיר את ההרשעה שחם במרמה והפרת אמונים על כנה, בניגוד לדעתו החולקת של השופט יוסף אלרון שטען שיש להתערב גם בהרשעה וגם בעונש - והציע להקל על שחם.
בית המשפט העליון דן בסוגיית הרשעתו של שחם בעבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה שביצע – כשלעצמו – אינו מגבש עבירה פלילית. מעבר למקרה של שחם מדובר היה בסוגייה עקרונית. במרבית הפרשות מתואר כי קיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו, ולאחר מכן טיפל בבקשותיהן למעבר תפקיד בעודו מצוי בניגוד עניינים. בית משפט השלום הרשיע אותו בעבירה אחת של מעשה מגונה וזיכה אותו מיתר העבירות שיוחסו לו.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע אותו גם בעבירות של הטרדה מינית והפרת אמונים. בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם כל מעשה בודד של קיום קשר אסור עם כפיפה ובהמשך טיפול בבקשותיה תוך ניגוד עניינים, לא הצדיק לבדו את הרשעתו בהפרת אמונים – הרי שהצטברות המעשים מצדיקה את הרשעתו בעבירה זו. בגין כלל העבירות נגזר עליו עונש מאסר בפועל של 10 חודשים. על כך הגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון, שעסק בסוגיה של "צבירת" מעשים שכל אחד מהם אינו פלילי כשלעצמו, לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.
בית משפט השלום תל אביב- מתן גזר דין למפקד מחוז ירושלים לשעבר ניסו שחם על עבירות מין
(צילום: גלעד מורג, משי בן עמי)
בפסק דינו בדעת מיעוט, השופט אלרון קבע כי אין לקבל גישה שלפיה הצטברות של מעשים – שכל אחד בפני עצמו אינו עולה כדי עבירה פלילית – תביא להפללת המעשים בדיעבד בעבירת מרמה והפרת אמונים. זאת, בעיקרו של דבר, מאחר שגישה מעין זו עומדת בסתירה חזיתית לעקרון החוקיות, המצייר קו גבול ברור המפריד בין התנהגות אסורה לפי חוק, להתנהגות מותרת, שהנוהג בה אינו מתחייב בפלילים. לשיטת השופט אלרון, קשיים אלו משמעותיים במיוחד בהקשר של עבירת המרמה והפרת אמונים. לאור ניסוחה העמום של עבירה זו, אלרון חשב כי יש לזכות את שחם מעבירת המרמה והפרת אמונים, ולהקל בעונש המאסר בפועל שנגזר עליו, כך שיעמוד על 6 חודשים אותם יוכל לשאת בדרך של עבודות שירות.
בפסק דינו בדעת רוב, ציין השופט הנדל כי "יש עבירות שהעובר אותן עושה כן בגלל שהוא חוזר שוב ושוב על התנהגות פסולה, באופן שהצטברות המעשים ונסיבותיהם מביאות לכך שהמכלול חוצה את הרף הפלילי. כך למשל בעבירת התעללות בקטין או בעבירה של הטרדה טלפונית. ייתכן כי מעשה אחד של הורה כלפי ילדיו או ביצוע שיחת טלפון אחת אינם מהווים עבירה, אך המצב המשפטי משתנה כתוצאה מן הריבוי וההתמשכות של מעשים מעין אלה. כך גם בעבירה של הפרת אמונים. תכליתה של עבירה זו היא להילחם נגד השחיתות בשירות הציבורי, באופן שהוא חיוני לקיום משטר דמוקרטי ראוי. זהו אינטרס ציבורי רם-מעלה".
השופטת וילנר הצטרפה להנדל ואמרה כי כי המעשים אשר ביצע – מרום תפקידו – בהיותו אמון על שמירת החוק, פגעו גם פגעו באמון הציבור, בתפקיד אותו הוא ממלא, ובמערכת אכיפת החוק שאותה הוא מייצג, וכי מעשים אלה הם בליבת עבירת הפרת האמונים.
ההערכה היא מכיוון שמדובר בהחלטה עקרונית ברוב של שני שופטים מול אחד, ייתכן ושחם יבקש לקיים דיון נוסף בעליון בהרכב מורחב.
עו"ד נעמי גרנות ועו"ד נילי פינקלשטיין מפרקליטות המדינה מסרו: "בית המשפט קבע כי התנהגותו של ניסו שחם, כאשר היא נבחנת כמכלול, נופלת הרחק מעבר לאזור 'האפור' שעליו חולש הדין המשמעתי ובתוככי העבירה הפלילית של הפרת אמונים. מפקד בכיר אשר מנצל את מעמדו לצורך קשירת יחסים מיניים במקום העבודה גורם לפגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות ובשוויון הזדמנויות שלהן במקום עבודתן - ודינו מאסר מאחורי סורג ובריח. וזאת בנוסף לעבירות המין בהן הורשע ניסו, שהן חמורות לא פחות. הפרקליטות תמשיך לפעול למיצוי הדין עם מי שמנצל את כוחו וסמכותו וגורם לפגיעה בעובדות ובעובדים הכפופים לו".
