הוצאת חיילי וחיילות צה"ל מבתי הכלא הביטחוניים, העברת משימת כליאת האסירים הביטחוניים לסוהרים מקצועיים. ל-ynet נודע כי אלו ההמלצות המרכזיות של הצוות לבחינת הצבת חיילים בשירות בתי הסוהר.
ההמלצות הוגשו היום (חמישי) לשר הביטחון בני גנץ ולשר לביטחון הפנים עמר בר-לב, על רקע חשיפות ynet בפרשת "הסרסור בסוהרות", ובהן שהמחבל מחמוד עטאללה חשוד באונס חיילת בכלא.
הצוות המליץ על הוצאת חיילי צה"ל מבתי הכלא הביטחוניים והחלפתם בסוהרים מקצועיים בתהליך הדרגתי; בנוסף הומלץ כי משימת כליאתם של אסירים ביטחוניים תוטל על סגל סוהרים מקצועיים - כפי שקורה בטיפול באסירים פליליים; הוועדה, נכתב, התרשמה כי "שב"ס שיפר משמעותית את הטיפול במשרתות ומשרתי החובה, בדגש על מניעת הטרדות מיניות".
המלצה נוספת של הצוות היא להקפיד על הצבת חיילים רק בתפקידי אבטחה וליווי, ולהעביר חיילים המשרתים באגפים ביטחוניים בבתי כלא רגילים לשירות בבתי הכלא הביטחוניים הגדולים, שם מוצבים רוב החיילים.
במסגרת הוצאת חיילי וחיילות החובה מבתי הסוהר, המליץ הצוות להאריך בשלוש שנים את הסדר גיוס חיילי החובה לשב"ס שיפוג ב-15 בפברואר 2023. "במהלך השנה הראשונה לתקופת ההארכה תגובש, בתיאום עם משרד האוצר, תכנית הדרגתית וסדורה להוצאת החיילים המוצבים בשב"ס והחלפתם באנשי קבע במתווה של הפחתה מדי שנה של מספר המוצבים בשירות זה", נכתב בהמלצות.
בראש הצוות שמינה מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, בהנחיית שר הביטחון גנץ ובתיאום עם השר לביטחון הפנים בר-לב, עמד סמנכ"ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף. הצוות כלל גורמי מקצוע בכירים מצה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר ונציגת ציבור – תא''ל (מיל') יהודית גריסרו.
שר הביטחון בני גנץ אמר עם פרסום ההמלצות כי "שמירה על תנאי שירות נאותים לכלל משרתות ומשרתי החובה, היא בבסיס חובתנו המוסרית כמדינה, ובבסיס יכולתנו לשמור על ערך השירות וביטחון מדינת ישראל. ישנה חשיבות עליונה כי צה"ל ושירות בתי הסוהר ימשיכו לשים דגש מיוחד על תנאי המשרתות והמשרתים".
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הוסיף: "אני מקבל את המלצת הוועדה שראוי גיוס הדרגתי על פני מספר שנים של סוהרים מקצועיים לטיפול באסירים ביטחוניים, במקומם של סוהרי וסוהרות החובה. זה יחייב הקצאת משאבים נוספים לשב"ס, ואני מקווה שמשרד האוצר יירתם לטובת העניין".
עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרות מכלא גלבוע, אמרה על ההמלצות: "הרחקת החיילים והחיילות מבתי הכלא הביטחוניים לא פותרת את הבעיה האמיתית - שליטתם ומעמדם הבלתי נסבל של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הביטחוניים. מדובר במחבלים צמאי דם שהתעמרו באנשי סגל ששירתו בשירות סדיר וכידוע גם פגעו מינית בחיילות. אני לא רואה סיבה מדוע לא ימשיכו לעשות כן כלפי אנשי סגל קבע. יש להקים ועדת חקירה שתבחן כיצד הגענו למצב שניתן לאסירים הביטחוניים כוח כה גדול באגפים הביטחוניים עד כדי כך שיש להרחיק מהם חיילים וחיילות בשל סכנה לחייהם".
המלצות הוועדה מגיעות על רקע דוח מבקר המדינה שפורסם בנושא הפגיעות המיניות בחיילות חובה, ובו נמצא כי אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מיוחד ציינה כי חוותה במהלך שירותה פגיעה מינית אחת או יותר. בדוח המיוחד שפרסם המבקר הוא קבע כי "הדוח הוא MeToo לשב"ס ולמשטרה", והוסיף כי "איש לא טורח להגן על חיילות וחיילי החובה מפני הטרדות מצד אסירים ביטחוניים, גם לאחר תום שירותם".
בשב"ס עצמו דיווחו ארבע מתוך כל 10 סוהרות על פגיעה מינית, בין היתר מצד אסירים ביטחוניים, שזורקים הערות מיניות בכלא לעבר הסוהרות וגם מנסים ליצור איתן קשר דרך הרשתות החברתיות.
המשטרה בינתיים ממשיכה לחקור את פרשת הסרסור בסוהרות לאחר שהפרקליטות העבירה לאחרונה כמה בקשות להשלמות חקירה. מדובר בשלבי הסיום של החקירה, ופרקליט המדינה עמית איסמן צפוי להכריע בחודשים הקרובים בנוגע לגורל התיק נגד קציני המודיעין שנחקרו. בכירים בפרקליטות ציינו כי פרקליט המדינה עמית איסמן נוטה להגיש כתב אישום נגד מי שהיה קצין המודיעין בכלא גלבוע, רב-כלאי ראני באשא. באשא פוטר ביולי האחרון אחרי שהודה בחקירותיו כי שיבץ סוהרות באגף הביטחוני בעקבות דרישותיו של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, העומד במרכז הפרשה. לפי ההערכות, הוא יואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, אך טרם התקבלה הכרעה סופית בנושא.