מחנה שדה תימן, שסמוך לבאר שבע, משמש בשגרה כבסיס צבאי. אולם, מפרוץ המלחמה, ולאור המספר הגדולים של עצורים עזתים שישראל נאלצה להתמודד איתם בפתאומיות, הוא גם מתפקד כמחנה מעצר זמני לאלה שחשודים כמחבלים. היום (שני) פשטו על הבסיס חיילי מצ"ח ועיכבו לחקירה תשעה חיילי מילואים החשודים בהתעללות מינית קשה במחבל נוחבה שמוחזק במקום, אחרי תחקירים מתוקשרים שערכו CNN וניו יורק טיימס בנושא.
בעקבות האירוע, עשרות מפגינים פרצו לבסיס, שבו מוחזקים מחבלי חמאס מעזה. בהמשך, המפגינים, בהם כמה רעולי פנים חמושים במדים, פרצו גם לבסיס בית ליד שבו נחקרים החיילים. התלוו אליהם חברי כנסת מהצד הניצי של הקואליציה, ואפילו שר אחד - וסרלאוף מעוצמה יהודית. האירועים היום משקפים חודשים ארוכים של מחלוקת קשה סביב הבסיס, סביב היחס לעצירים העזתים במתקן הצבאי - וסביב עצם הנוכחות שלהם שם. ynet עושה סדר.
המחאה בבסיס שדה תימן: עשרות פרצו לבסיס
(צילום: הרצל יוסף, אילנה קוריאל)
פשיטת המשטרה הצבאית על מתקן הכליאה בשדה תימן
החל מ-7 באוקטובר, הועברו לשדה תימן חשודים פלסטינים רבים, שהוחזקו בו עד להכרעה שהתקבלה לגביהם במערכת הביטחון - האם מדובר במחבלים. חלק מהחשודים שהופללו הועברו לבית סוהר של שב"ס, ואלו שנוקו מחשד שוחררו חזרה לרצועת עזה. עם זאת, ככל שהתקדמה המלחמה נשארו במתקן עוד ועוד עצירים למשך זמן ממושך בהרבה מהתכנון המקורי. חלקם נוקו מחשד, שוחררו אחרי עשרות ימים בחזרה לרצועת עזה - ותיארו זוועות בפני כתבים בכלי תקשורת זרים.
במהלך המלחמות הקודמות בעזה, בהן צוק איתן ב-2014, החזיק הבסיס הצבאי, לסירוגין, מספרים קטנים של עצורים עזתים. הבסיס נבחר למשימה זאת בשל קרבתו לרצועה. באוקטובר כאמור החל צה"ל להשתמש באתר כדי לעצור אנשים שנתפסו בישראל במהלך טבח חמאס, ובהמשך, במהלך המלחמה, גם חשודים שנעצרו בתוך הרצועה.
דיווחים על התעללות - ועינויים
השהות הארוכה של העצורים בבסיס הובילה, לפי הדיווחים, לתנאי כליאה קשים ואף להתעללויות ועינויים בעצירים. כך למשל, בתחקיר שפורסם ב-CNN תואר כי עצירים מוחזקים במתקן כשהם מרותקים, מכוסי עיניים, עם חיתולים. לדברי עובד ישראלי במחנה ששוחח עם CNN, אלו ששמרו על העצירים קיבלו הוראה "לבחור אנשים בעייתיים ולהעניש אותם".
עוד דווח כי עובדים ישראלים במתקן סיפרו על כך שרופאים נאלצו לכרות איברי עצירים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. הם הוסיפו כי הליכים רפואיים מבוצעים לפעמים על-ידי חובשים "חסרי כישורים", מה שמקנה למקום מוניטין של "גן עדן למתמחים". האוויר, לדבריהם, מלא בריח של פצעים מוזנחים שנותרו להירקב.
עובד נוסף סיפר ל-CNN כי "העצירים מקבלים מכות לא כדי לאסוף מודיעין - אלא מתוך נקמה. זה היה עונש על מה שהפלסטינים עשו ב-7 באוקטובר, ועונש על התנהגות במחנה". צה"ל אמר אז ל-CNN כי הוא דואג להתנהגות נאותה כלפי עצירים, והוסיף כי "כל טענה להתנהגות בלתי הולמת של חיילי צה"ל נבדקת ומטופלת בהתאם. במקרים המתאימים נפתחות חקירות מצ"ח, כשיש חשד להתנהגות בלתי הולמת שמצדיקה זאת".
כחודש לאחר פרסום התחקיר, צה"ל אפשר ל"ניו יורק טיימס" גישה מיוחדת לבסיס שדה תימן - שהיה מוקד לדיון בבג"ץ בעתירת זכויות אדם. הצבא אפשר ל"טיימס" לראות לזמן קצר חלק ממתקן המעצר, וכן לראיין מפקדים וגורמים במתקן, מבלי לחשוף את זהותם.
בדומה לתחקיר שפורסם ב-CNN, גם ב"ניו יורק טיימס" תיארו אנשים שעבדו במתקן התעללות פיזית, הכאת אסירים ואף מכות חשמל. חלק מהעצורים דיווחו על פציעות חמורות, וחייל אחד אישר שראה סימני התעללות. לפי אנשים ששירתו בבסיס, מתוך 4,000 עצירים ששהו במתקן מאז אוקטובר, נכון לחודש יוני האחרון, 35 מתו במקום או לאחר שהובאו לבתי חולים אזרחיים סמוכים. לדבריהם, חלק מהם מתו בגלל פציעות או מחלות שנשאו לפני הכליאה, והם הכחישו שמישהו מהם מת בגלל התעללות. התביעה הצבאית חוקרת את מקרי המוות.
רופאים צבאיים בכירים אמרו אז ל"טיימס" כי מעולם לא הבחינו בסימני עינויים, ומפקדים בכלא אמרו שהם ניסו להתייחס לעצירים בצורה אנושית ככל האפשר. הם אישרו כי לפחות 12 חיילים הודחו מתפקידיהם במקום, חלקם בשל שימוש מופרז בכוח.
אחד מהעצורים סיפר ל"טיימס" על מתחם נפרד שהעצורים כינו "חדר דיסקו" - כי שם, לדבריהם, הם נאלצו להאזין למוזיקה רועשת במיוחד שמנעה מהם לישון. אותו עצור ראה בכך סוג של עינוי, ואמר שהדבר כל כך מכאיב עד שדם התחיל לזלוג מתוך אוזנו. בצה"ל אמרו כי המוזיקה "לא גבוהה ולא מזיקה", ונועדה למנוע מהעצורים להתייעץ בקלות זה עם זה לפני החקירה. ל"טיימס" לא הוצג כל חלק ממתחם החקירות, כולל האזור בו הושמעה המוזיקה.
כשהוא לבוש רק בחיתול, בדומה למה שתואר בתחקיר של CNN, אמר אחד העצורים שהוא הובא לחדר נפרד כדי להיחקר. הוא טען כי החוקרים האשימו אותו בחברות בחמאס, והכו אותו כשהכחיש כל מעורבות לארגון הטרור. אחרים תיארו התעללויות שבוצעו בהם בזמן חקירות.
ארגון "שומרים" דיווח לפני כשבועיים כי היחידה המשמעותית ביותר שפועלת בשדה תימן היא "כוח 100" - יחידה של המשטרה הצבאית שנסגרה לפני כמעט 20 שנה ואחרי תחילת המלחמה הוחלט להקימה מחדש. בעבר, היה כוח 100 יחידת עילית שהתמחתה בלוחמה בטרור, אך עיקר פעילותה היה אכיפת סדר במצבים קריטיים בבתי הסוהר הביטחוניים, בתקופה שבה אלה היו עדיין תחת אחריות הצבא. בשנות ה-90, אחרי שהשליטה הועברה לידי שירות בתי הסוהר, פורק הכוח ובמקומו הוקמה בשב"ס יחידת מצדה.
אחרי 7 באוקטובר, על רקע כמות העצירים הגדולה ומעשי הזוועה הנוראיים שיוחסו להם, סברו כנראה בצה"ל שיש מקום להקים מחדש את כוח 100. לשומרים נודע שלשדה תימן גויסו אנשי מילואים שבעבר שירתו בכוח ושהם שאמונים גם כעת על אכיפת הסדר במקום. מקור שהיה במתקן טען בשיחה עם "שומרים" כי ראה את אנשי הכוח נכנסים למכלאות ומכים ללא הסבר את העצורים. לפי המקור, במתקן יש מצלמות המתעדות את הנעשה אולם אנשי הכוח השליכו רימוני עשן למכלאות ולכן לא ניתן לראות בצילומים את הנעשה. "אי אפשר היה לטעות בצרחות ששומעים לגבי מה שקורה בפנים", אמר.
העתירה לבג"ץ
לאחר התחקיר שפרסמה רשת CNN, ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ בדרישה לפנות את המתקן - ולסגור אותו. "לאורך החודשים האחרונים הצטברו עדויות על הנעשה במתקן - שחושפות מציאות בלתי נתפסת", נכתב בעתירה. "בוצעו ניתוחים ללא הרדמה, עצורים הוחזקו ימים רבים בתנוחות מכאיבות ובאיזוק שהובילו לכריתת איברים, עצורים הוחזקו עם כיסוי עיניים לתקופות ארוכות – גם בזמן מתן טיפול רפואי והתעללויות".
את העתירה הגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל והמרכז לשמירה על הזכות לנוע. הארגונים הוסיפו כי "גם החשודים בגרועים שבמעשי הטרור זכאים למעצר ברמה אנושית מינימלית, ותוך הבטחת צרכי אנוש בסיסיים". המדינה השיבה אז כי תעביר את 700 העצורים מהמחנה למקומות אחרים, כי היא פועלת לשיפור תנאי הכליאה, וכי הוקמה ועדה מייעצת לרמטכ"ל לבחינת תנאי הכליאה של עצורי מלחמת "חרבות ברזל".
6 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה: "אם מתקן הכליאה לא ישוב לייעודו - הדבר עלול להיות בעל השלכות משמעותיות"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
עוד הסבירה המדינה בתגובתה לבג"ץ כי "המתקן נפתח בן לילה עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר, והוא נועד לשמש מתקן קליטה, חקירה ומיון ראשוני להחזקת עצורים, תושבי רצועת עזה, שנתפסו במהלך פעולות הלחימה - לזמן קצר ומוגבל בלבד, טרם העברתם לשב"ס או שחרורם. במסגרת הלחימה בוצעו מעצרים רבים שהובילו לעלייה דרמטית וחסרת תקדים בהיקפי הכלואים. על רקע זה ומצוקת כליאה בשב"ס מוחזקים במתקן כלואים לפרק זמן ממושך יותר מזה שנצפה במקור. הוקם בסמוך גם מתקן רפואי".
ההתעקשות של בן גביר - והחלטת נתניהו
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה במכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לעתירה, וכתבה כי "אם מתקן הכליאה לא ישוב לייעודו בטווח הזמן המיידי - הדבר עלול להיות בעל השלכות משמעותיות רחבות". היא ביקשה את "הידרשותו הדחופה לעניין, והוסיפה: "עד כה נעשו מאמצים רבים לשם השבת המתקן לייעודו המקורי, קרי - החזקה לתקופה קצרה לצורכי חקירות, מיון וסינון. כך, שכלואים המוחזקים לתקופות ממושכות יועברו למתקנים אחרים.
"בעקבות עבודתו של המטה לביטחון לאומי הושגה התקדמות של ממש בדבר, שעליה דווח לבית המשפט לאורך השבועות שחלפו מאז הגשת העתירה", הוסיפה. אבל, לפי היועמ"שית, בתחילת החודש התברר כי המשרד לביטחון לאומי - שבראשו עומד השר איתמר בן גביר - "עוצר למעשה את קידום המאמצים שנעשו ליישום פתרונות הכרחיים".
6 צפייה בגלריה
בן גביר התעקש: "נתניהו מצמצם את שדה תימן, זו טעות גדולה"
(צילום: מארק ישראל סלם, אלכס קולומויסקי)
ימים ספורים לאחר מכן, המדינה השיבה לבג"ץ, ומסרה כי עמדתו של נתניהו היא שיש "לנקוט בכל האמצעים הדרושים" כדי שהמתקן יחזור לייעודו המקורי - כך שיוחזקו בו עצירים מרצועת עזה רק לזמן קצר ומוגבל, לצורכי חקירה ומיון בלבד בטרם העברתם למתקני כליאה קבועים.
השר בן גביר התייחס לתשובת המדינה, ואמר בריאיון ל-ynet כי "ראש הממשלה למעשה מצמצם את שדה תימן, ואני חושב שזו טעות גדולה. עמדתי היא שאם החטופים שלנו אוכלים חצי פיתה ביום ומוחזקים בתנאים לא תנאים - אסור לשדה תימן להיסגר". לדבריו, "זו טעות מאוד גדולה לסגור את שדה תימן. אתה באמצע מלחמה, אין מספיק מקומות מעצר, וצריך לשים אותם גם בשדה תימן. אם הם מתלוננים ולא טוב להם - שיקפצו".
בעקבות האירועים האחרונים, בהם רצח 12 הילדים והנערים מפגיעת רקטה במג'דל שמס שלשום, נציגי המדינה, ובכללם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שר הביטחון יואב גלנט והפצ"רית (פרקליטה צבאית ראשית) אלוף יפעת תומר ירושלמי, ביקשו מבג"ץ לדחות בשבוע את תגובתם המשלימה לעתירה שמבקשת לסגור את מחנה שדה תימן. "בשל האירועים הביטחוניים הקשים שאירעו בשבת בצפון הארץ, והמתיחות הביטחונית הקיימת לצד הצורך בהמשך מאמצי הלחימה בגזרות השונות, נבצר מהגורמים הבכירים בצה"ל להידרש לגיבוש כתב התשובה בעת הזו, ודרוש להם פרק זמן נוסף", נכתב בבקשה.
הרקע לפשיטת מצ"ח על שדה תימן
שמונת חיילי המילואים שעוכבו היום נחקרים בבסיס נווה צדק (מחנה בית ליד שליד נתניה). בחקירה יוחלט אם לעצור מי מהם ואם להביאם להארכת מעצר בהתאם למידת מעורבותם במעשים. גם הרופאים שבדקו את המחבל שנפצע וטיפלו בו ימסרו עדות. בתוך כך, הסנגוריה הצבאית הקצתה לשמונת החשודים במהירות צוות גדול של כעשרה עורכי דין.
הפשיטה הגיעה לאחר שבימים האחרונים הופנו לצה"ל עדויות ודוחות מארגוני זכויות אדם זרים עם טענות להמשך התעללויות במחבלי חמאס בשדה תימן על-ידי חיילי צה"ל שמופקדים על שמירתם. בחודשים הראשונים של המלחמה כאשר עדויות אלו החלו לצוף, בפרקליטות הצבאית עשו מאמצים גדולים למרוח ולדחות את החקירות, בגלל שצה"ל והמדינה היו בצוק העיתים. עם התגברות הלחץ הבינלאומי, התחקירים בעיתונות הזרה והצעדים שנרקמו נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, הוחלט לפתוח בחקירות של עשרות מקרים עם חשדות מעין אלו - בדומה לפרשה שהתפוצצה ונחקרת היום.
המחאה בבית ליד, היום
(צילום: יריב כץ)
גורמי משפט צבאיים מעריכים כי בסך הכול פוטנציאל הנחקרים מ"תופעת שדה תימן" עשוי להגיע למאות חשודים, או לכל הפחות קצינים שיידרשו למסור גרסה - כולל בכירים בחיל המשטרה הצבאית ובפיקוד הדרום, על הקמת המתקן בבסיס הגדול הסמוך לבאר שבע והאחריות על נהליו ומימושם ב-10 החודשים האחרונים. לכן, הוקם בצה"ל באופן חריג מנגנון משפטי מיוחד שאמור לתת הגנה משפטית לכל חייל ומפקד שנחקר במסגרת חשדות אלו. באופן אירוני וכנראה לא מקרי, המדינה שדורשת יותר מכל דין וחשבון מישראל על סוגיית המחבלים בשדה תימן היא בריטניה, שמענישה את ישראל בימים אלה בעצירת אספקת חלקי נשק לטובת צה"ל.
גורמים משפטיים בכירים התייחסו בשיחה עם ynet לעיכוב חיילי המילואים לחקירה, ואמרו כי "החשדות חמורים, מדובר בחשדות להתעללות חמורה שחייבים להיבדק, חייבים לחקור אותם ועדיף שאנחנו נחקור. החקירות הפנימיות חוסכות חקירות חיצוניות בינלאומיות".
עוד אמרו הגורמים כי "התעללות בעצירים עלולה לגרום לנזק בינלאומי חסר תקדים שלא נוכל להתמודד מולו, והחקירות הפנימיות מגינות על ישראל מבית הדין בהאג. אם לא נחקור ונבדוק, אנחנו קונים לצמרת המדינית והצבאית כרטיס לבית הדין בהאג ולצעדים חמורים כלפיהם ונגד מדינת ישראל. החשודים עוכבו לחקירה ולא נעצרו, הם יקבלו הליך הגון והוגן ואף אחד לא חורץ את גורלם".
