סכנה לפגיעה ביחסים המיוחדים של ישראל עם ארה"ב, התקרבות של איראן לזמן הקצר והמסוכן ביותר מאז ומעולם מהפיכתה למדינת סף גרעינית, וחשש מהתלקחות מיידית בזירה הפלסטינית. אלו הם שלושת האיומים המרכזיים על ישראל לשנת 2023, שעליהם מתריע בדוח שמתפרסם הערב (שני) המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
ראש המכון פרופ' מנואל טרכטנברג ומנהל המכון אלוף במיל' תמיר הימן הגישו לנשיא המדינה יצחק הרצוג את הדוח באירוע שנערך במשכן הנשיא בירושלים. שלושת האיומים המרכזיים מדורגים לפי חשיבותם וחומרתם האסטרטגית ולא לפי מידת דחיפותם.
הסכנה לפגיעה ביחסים המיוחדים עם ארה"ב
חוקרי המכון מזהים כי האתגר המרכזי של ישראל לשנה הקרובה הוא שימור היחסים עם וושינגטון. לפי הדוח, התעצמות הקיטוב וההקצנה משני צידי המתרס הפוליטי בתוך ארה"ב שוחקים את המערך הפוליטי תומך ישראל. אחיזתו של המחנה הפרוגרסיבי בדור הצעיר, ששולל את הלגיטימציה של ישראל והציונות, בהיותה, לתפיסתו, ביטוי לעליונות לבנה-קולוניאליסטית, לצד העצמת האנטישמיות והגזענות, מאתגרות את הלגיטימציה והמעמד שמהם נהנתה ישראל בארה"ב לאורך שנים רבות.
החוקרים סבורים כי מהלכים ישראליים שייתפסו כפגיעה בדמוקרטיה וישנו את דפוס היחסים עם הפלסטינים, וכן צעדים אשר יצטיירו כהזדהות לא מספקת עם ארה"ב והמערב בהקשר התחרות עם סין ובמיוחד עם רוסיה, עלולים להוסיף לפגיעה זו - לא רק בקרב הציבור אלא גם בשורות הממשל של ג'ו ביידן.
תוכנית הגרעין של איראן
לפי חוקרי המכון, מדובר באיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר על ישראל. תוכנית הגרעין של איראן נמצאת כיום כאמור במצב המסוכן ביותר שלה מאז ומעולם והיא במרחק קצר ביותר ממצב של מדינת סף גרעינית. לכך יש להוסיף את המשך ההתבססות של איראן והחתרנות האזורית שלה. גם בתחום הגרעין וגם בתחום ההצטיידות הקונבנציונאלית של איראן, שנת 2023 תסמן החמרה נוספת במצב.
קידום תוכנית הגרעין באיראן, ללא מגבלה הסכמית וללא השפעה של האיום הצבאי, מחולל לשיטת החוקרים מציאות של איראן כמדינת סף גרעינית. כלומר, איראן רחוקה מרחק החלטה מפריצה לפצצה, ללא מגבלות טכנולוגיות וקושי הולך וגובר למנוע בפעולה צבאית פריצה לפצצה, במקרה שתחליט (החלטה שככל הנראה טרם התקבלה), במקביל להמשך ההתבססות האיראנית ברחבי האזור והתעצמותה הקונבנציונאלית.
הזירה הפלסטינית
חוקרי המכון מזהירים כי ישראל בפתחה של "סערה מושלמת". החוקרים מזהים זירה זו כנפיצה ביותר בשנה הקרובה. בהיעדר פתרון נראה לעין לקראת תום עידן אבו מאזן כיו"ר הרשות הפלסטינית ועל רקע תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים מתוסכלים, גוברת סכנה להתעוררות אלימה, שעלולה להתלקח, בין השאר ולא רק, בתגובה למהלכי ישראל. כל זאת בשעה שהולך ומחריף האיום האסטרטגי החמור הגלום בגלישה למציאות של מדינה אחת, שתסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל.
במכון למחקרי ביטחון לאומי מציינים כי פרט לאיומים החיצוניים, הקיטוב החברתי שמחריף בישראל ומחליש את החוסן החברתי הוא רכיב קריטי ביכולת ההתמודדות של ישראל עם האיומים החיצוניים עליה. לפי החוקרים, המתחים הגואים בין ערבים ליהודים במדינה וההקצנה הלאומנית הם אתגרים משולבים ומשמעותיים. הקיטוב וההקצנה בשילוב תחושת היעדר משילות וחוסר ביטחון אישי מחלישים את החוסן החברתי ועלולים ליצור תופעות חמורות של לקיחת החוק לידיים ואף היווצרות מיליציות חמושות.
באופן כללי, מציינים החוקרים, ניתן לקבוע כי מאזן הביטחון הלאומי של ישראל יציב וחיובי. ישראל חזקה מיריביה מבחינת כוחה הצבאי, מעמדה הבינלאומי, וחוסנה החברתי ביחס למרחב. עם זאת, שנת 2023 מציבה אתגרים שמעמידים בסכנה את המאזן החיובי. הסיכון במובן המעמד הבינלאומי מקורו בהתגברות והאצת התחרות הבין-מעצמתית ובין-גושית, שיחייבו את ישראל לנורמות גבוהות של דמוקרטיה ליברלית, וכן להתנהלות אחראית מול סין ורוסיה.
לפי הדוח, הסיכון להחלשת העוצמה הצבאית קטן. עם זאת, החלפת ראש המטה הכללי וכניסת שר ביטחון חדש לתפקיד הן הזדמנות לייצב את בניין הכוח הצבאי, להתאימו לאתגרים החדשים, ולבחון מחדש את הפעלת הכוח במערכה שבין המלחמות.
חוקרי המכון מזהים כמה הזדמנויות אסטרטגיות לישראל בשנה הקרובה. לפי הדוח, הסיכוי הגובר לאי-חידוש הסכם הגרעין וקשריה הצבאיים של איראן עם רוסיה, מהווים תמריץ להרחבת שיתוף הפעולה בתחומי ההגנה, המודיעין והטכנולוגיה עם ארה"ב, עם מדינות אירופה ומדינות מערביות נוספות, וכן עם מדינות במזרח התיכון. יתרה מכך, אי-חידוש ההסכם והתנהלות איראן מקלים את התנאים להרחבת הסנקציות עליה, בהובלת ארה"ב והקהילה הבינלאומית.
עוד מציינים החוקרים כי המלחמה באוקראינה והאיום בחידוש השימוש בכוח צבאי גם בזירות נוספות יוצרים לישראל הזדמנות להגברה של היקפי יצוא ולפיתוח התעשייה הצבאית, לשיתוף פעולה עם ארה"ב והמערב, לקידום שיתוף פעולה בתחום ההגנה עם מדינות האזור ולפיתוח יכולות וטכנולוגיות רב-שימושיות (בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וסייבר).
חוקרי המכון ציינו בדוח את ההמלצות העיקריות בתחום אסטרטגיית הביטחון הלאומי. לדבריהם, על ישראל לנקוט פעולות אקטיביות כדי לשמר את היחסים המיוחדים עם ארה"ב. בכלל זה, יש להדגיש מול האמריקנים את שיוכה של ישראל ל"מחנה הדמוקרטיות", תוך נכונות להרחיב את הדיאלוג המדיני והטכנולוגי.
עוד מציינים החוקרים יש לתת ביטוי פומבי לתמיכתה של ישראל באוקראינה ולבחון את הרחבת הסיוע לה, לקדם יוזמות ולצקת תוכן ביחסים עם מדינות המזרח התיכון ברובד הביטחוני (במסגרת שיתוף הפעולה בניהול "סנטקום" - פיקוד מרכז של צבא ארה"ב) וברובד המדיני-כלכלי (לדוגמה "פורום הנגב").
לפי המכון, נדרש תיאום הדוק ואינטימי עם ארה"ב בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית. החוקרים סבורים כי יש לקדם עם ארה"ב מהלך לעצירת ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין ולבניית יכולות, גם צבאיות, לנטרולו.
לדברי החוקרים, על ישראל לדחוף להכרזה על אודות כישלון המשא ומתן לחזרה להסכם הגרעין ולמימוש הסנקציות האירופיות בכפוף להפרת ההסכם (ה-Snapback), לפעול להרחבת הסנקציות על המשטר האיראני מעבר להקשרי הגרעין (עקב פגיעה בזכויות אדם ודיכוי מחאות עממיות) כמנוף לחץ, ולהמשיך לקדם אופציה מבצעית במקביל למאמץ לכונן מערך מדיני בינלאומי בהובלה אמריקנית.
בהתייחס לזירה הפלסטינית, חוקרי המכון סבורים כי המשך קיומה של הרשות הפלסטינית, על אף בעיותיה וחסרונותיה, הוא אינטרס ישראלי מובהק. החוקרים סבורים כי התקרבות תום עידן אבו מאזן מחייבת לשמר את הקשר עם צמרת הרשות הפלסטינית ומחליפיו האפשריים, מתוך הבנה כי היחלשות דרמטית של הרשות מנוגדת לאינטרס הישראלי. בשטח, ממליצים במכון לקדם צעדי היפרדות, תוך השלמת גדר ההפרדה וסגירת כל פרצותיה, לממש תוכנית לחיזוק מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בחסות אמריקנית, ולקדם תוכניות מתאר בשטחי C, תוך מיפוי ישראלי של גושי ההתיישבות ואפשרויות הבנייה והפיתוח הפלסטיניים.
בנוגע לחיזבאללה בלבנון, החוקרים סבורים כי יש להיערך גם למענה צבאי ולפעולות נגד הארגון. במכון ממליצים לפעול להרחבת הלחץ המדיני והכלכלי על חיזבאללה באמצעות הרחבת משטר הסנקציות וגיוס ארה"ב ומדינות נוספות במזרח התיכון לתמיכה בגורמים שיפעלו בלבנון עצמה להצרת צעדי הארגון, לתמיכה בהסכם הגז ובהמשך קידומו, ולמתן סיוע כלכלי מפוקח ללבנון. במקביל, יש להכין מענה צבאי מרתיע למקרה שחיזבאללה יאתגר את ישראל, ופעולות חשאיות וסמויות להמשך החלשתו ולייצוב ההרתעה מולו.
בזירה הסורית, ממליצים החוקרים, נדרשת בחינה מחודשת של המב"ם (המערכה בין המלחמות) ומיקודו מול שליחי איראן וחזרה למדיניות העמימות. כמו מומלץ על ידי חוקרי המכון לבחון עם ארה"ב, ירדן וטורקיה אפשרות לקדם תמיכה באזורי ובגורמי אופוזיציה בסוריה על בסיס היגיון הומניטרי ובמטרה לשמר את חולשת משטרו של בשאר אסד כאינטרס ישראלי.
עוד מציינים החוקרים כי העמקת שיתוף הפעולה עם מדינות האזור ומיצוי האפשרויות להרחבת "הסכמי אברהם" מול מדינות האזור מהווה כר פורה שיש לנצלו לשם העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני. לצד זאת, החוקרים מציינים כי נכון לחתור למימוש ולקידום הסכמים כלכליים, גם בתחומי התשתיות והאקלים. מול מצרים וירדן יש לקדם סחר ולהעמיק את שיתוף הפעולה בתחום הגז הטבעי, ומול ירדן לממש את הסכם החשמל תמורת מים.
לסיכום הערכותיהם, מציינים חוקרי המכון כי יש לפעול לשימור מערכת האיזונים הדמוקרטית המהותית (בדגש על עצמאות המערכת המשפטית). כמו כן הם סבורים כי יש להמשיך ולקדם, במסגרת מדיניות שתכליתה לצמצם פערים בחברה, את מימוש תוכנית החומש לחברה הערבית. באשר לסוגיות החוק והסדר, החוקרים אומרים כי יש להרחיב את שורותיה של משטרת ישראל ויכולותיה (בסדיר ובמילואים, ובמסגרת זו גם להקים את המשמר הלאומי).
"ביטחון ישראל כרוך בחוסן הלאומי שלה"
הנשיא הרצוג אמר: "בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא במידה רבה עתיד של שותפויות. גם מול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור שיתוף הפעולה עם ידידינו חיוני. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה. ואולם זירה שמדאיגה במיוחד היא הזירה שאתם מכנים בדוח 'הזירה הפנימית'. ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה.
"אנו נמצאים בתקופת משבר ועימות פנימי מסוכנים במיוחד, וביכולתנו להתמודד ולהכיל את חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו. בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים, הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ביטחונה, יציבותה ושגשוגה של מדינת ישראל".
מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי אלוף במיל' הימן אמר: "מאזן הביטחון הלאומי של ישראל בפרוס שנת 2023 יציב וחיובי. ביחס לאויביה, ישראל חזקה הן מבחינת כוחה הצבאי והן מבחינת מעמדה הבינלאומי. כיום גם החוסן החברתי הפנימי חזק באופן יחסי ליריבותיה. ברם, שנת 2023 מציבה בפנינו שורה של אתגרים שעלולים לערער מאזן זה. בראש ובראשונה הסיכון לחוסן החברתי, ולמערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.
"בתחום הגיאו-אסטרטגי זיהינו את מערכת היחסים המיוחדת עם ארה"ב כאתגר המשמעותי ביותר הניצב בפני מקבלי ההחלטות - מדובר בעוגן משמעותי ביותר בתפיסת הביטחון של ישראל וכל פגיעה בו תשפיע ישירות גם על ההתמודדות של ישראל עם שאר הזירות. הקיטוב החברתי המעמיק בישראל צפוי להקשות על ישראל להתמודד עם האיומים החיצוניים".
פורסם לראשונה: 17:59, 23.01.23