לצד אנחת רווחה מהפסיקה בהאג - שכפי שייחלו בישראל לא כללה צו לעצירת המלחמה בעזה, בצמרת המשפטית הביעו דאגה מהעובדה שישראל נקלעה מעתה ובמהלך החודשים הקרובים לחזית משפטית-תודעתית בינלאומית שתעסיק אותה, במקביל לקרבות ברצועה.
• לדעת המיעוט של אהרן ברק - לחצו כאן
הקראת הצווים בבית הדין בהאג
(צילום: רויטרס)
גורם משפטי בכיר ייחס הערב (יום ו') את ההישג היחסי - אי-הוצאת הצו לעצירת המלחמה - הודות להופעתו של הצוות המשפטי הבכיר הישראלי בהאג, שעשה לדבריו עבודה מרשימה. לדברי הגורם, עבודה מרשימה עשה כנראה גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, נציג ישראל בהרכב השופטים, שפעל מאחורי הקלעים כדי למנוע את הצו לעצירת המלחמה - ונראה שהצליח בכך.
ברק, שנבחר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לייצג את ישראל כשופט אד-הוק בהרכב השופטים בהאג, התנגד לרוב הצווים שבית הדין החליט להוציא - אבל מתוך השישה שפורסמו הוא תמך בשניים: צו שדורש מישראל לנקוט "בכל הצעדים בכוחה כדי למנוע ולהעניש הסתה לג'נוסייד נגד העם הפלסטיני בעזה" וצו נוסף שדורש כי ישראל "תעשה פעולות מיידיות ואפקטיביות לאפשר שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לתושבים הפלסטינים בעזה".
בדעת המיעוט שפרסם הסביר ברק את התמיכה בשני הצווים הללו: "למרות שאני משוכנע שאין כל סבירות לרצח עם, הצבעתי בעד הסעדים הזמניים השלישי והרביעי. לגבי הסעד השלישי, הנוגע למעשי הסתה פומבית, הצבעתי בעד בתקווה שהצעד יסייע בהפחתת המתחים וימנע רטוריקה מזיקה. ציינתי את ההצהרות מעוררות הדאגה, שאני בטוח שיטופלו על ידי המוסדות הישראליים" כתב.
עם זאת, במערכת המשפטית הביעו צער על המקום הנמוך שניתן בפסק הדין לתיאור אירועי הטבח שקדם למלחמה בעזה ומצב החטופים. הם הגדירו את הפסיקה אודות מעשי ישראל בעזה כ"כתב אישום בינלאומי ותודעתי קשה מאד לישראל".
במערכת המשפטים סבורים כאמור כי ישראל תיכנס מעתה למערכה משפטית-מדינית ארוכה מאוד ולמעקב הן מצד האו"ם והן מצד טריבונלים בינלאומיים ומדינות עוינות - שלא לדבר על חשש מחידוש ניסיונות לדרישה למעצרים בינלאומיים מצד מדינות כלפי קצינים ובפוליטיקאים בכירים.
כזכור, מתחילת המלחמה בעזה פעל החמ"ל שהקימה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בין השאר בשתי חזיתות מרכזיות הקשורות למשפט הבינלאומי. הראשונה היא הייעוץ בדרג הגבוה ביותר אודות החלטות אסטרטגיות של צה"ל הכרוכות בשימוש בכוח, אל מול מגבלות המשפט הישראלי, פסיקות בג"ץ והדין הבינלאומי.
החזית השנייה שבה פעלה בהרב-מיארה: התכוננות ל"מלחמה" המקבילה לקרבות עצמם, הכרוכה בהתמודדות עם ארגוני זכויות אדם בחו"ל, מדינות וטריבונלים בינלאומיים - עימם היה ברור שישראל צפויה להתמודד אל מול אישומים קשים, החל מהפרת זכויות אדם בסיסיות וכלה ב"פשע נגד האנושות ". הפלסטינים רואים בהליכים משפטיים בינלאומיים - ובראשם במסגרת בית הדין הפלילי בהאג (בית דין נפרד מבית הדין הבינלאומי לצדק שהוציא כעת את הצווים) - זרוע נוספת ומרכזית של המאבק המזוין נגד ישראל.
להכנת הגנת ישראל שותפים משפטיים רבים ובהם משרד החוץ , המל"ל, הפרקליטות הצבאית הראשית ובעיקר ענף הדין הבינלאומי (דבל"א).
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
