חוקרי שב"כ ומשטרה הגיעו לפנות בוקר (שני) לזירת הפיגוע באלעד, ותחת אבטחה כבדה צפו בשני המחבלים, אסעד אל-ריפאעי וסובחי אבו שקיר, משחזרים את השתלשלות האירועים בצאת יום העצמאות, אז רצחו שלושה ישראלים.
בתוך כך, ארבעה מבוקשים החשודים בסיוע למחבלים שביצעו את הפיגועים באלעד במוצאי יום העצמאות ובאריאל שבוע לפני כן, נעצרו בפעילות של כוחות הביטחון. בין העצורים: שני תושבים בכפר רומאנה, ממנו יצאו הרוצחים לאלעד, ושניים נוספים מהכפר קרוואת בני חסן - מקום מגוריהם של המחבלים מהפיגוע באריאל. יחד איתם נעצרו עוד 11 חשודים בעבירות טרור.
סגן מיכל רצון, מ"פ תצפיות בחטמ"ר אפרים שלקחה חלק פעיל במאמצים ללכידת המחבלים, סיפרה הבוקר לאולפן ynet על הסריקות. "החלק שלנו במאמצים לתפיסת המחבלים התמקד באיתור נתיב הבריחה שלהם, בין אם זה בתצפיות שהן נייחות על הקרקע, ובין אם זה בתצפיות שהן עיליות, כלומר רחפנים", סיפרה. "ההשערה שהתחלנו איתה, וככה גם המשכנו לחפש, היא שהמחבלים לא התרחקו מזירת הפיגוע".
רצון התייחסה גם למאמצים שהצבא השקיע בימים האחרונים לסיכול חדירות של שב"חים, והוסיפה: "לא אציין את המספק המדויק, אבל אני יכולה להגיד שכוחות הביטחון מצליחים לסכל חציות רבות בימים האחרונים, והירידה היא דרסטית. זה אתגר רציני, אבל אנחנו עושים את כל המאמצים כדי למנוע מעבר מכל מי שלא צריך לעבור דרך הגדר, ולהחזיר אותה למצב שהיא גדר אטומה".
"השב"חים - רולטה רוסית, סכנה לחיי אדם"
לאחר הפיגוע באלעד הכריז המפכ"ל יעקב שבתאי על מבצע משטרתי נרחב למעצר שוהים בלתי חוקיים, כחלק מ"העלאת הילוך" מול התופעה, ואכן במהלך הסופ"ש נתפסו לפי המשטרה 314 שב"חים. 40 חשודים נוספים נעצרו בגין העסקה, הסעה והלנה של פועלים פלסטינים.
אך לא מדובר במבצע חדש, בשנים האחרונות מבצעת המשטרה מעת לעת פעולות ממוקדות לתפיסת פועלים ללא אישורים, כשבחלק מן המקרים, השב"חים מגורשים מיד לשטחים ובמקרים אחרים הם נעצרים ומשתחררים בבית המשפט. גם כאשר מוגשים כתבי אישום נגד השב"חים, הם נכלאים לתקופות קצרות ובמקרים רבים חוזרים לבתיהם במסגרת שחרורים מנהליים כתוצאה מהצפיפות בבתי הכלא.
מייסד תנועת "הביטחוניסטים", תת אלוף במילואים אמיר אביבי, אמר ל-ynet כי מערכת המשפט לא מתייחסת ברצינות לתופעת השב"חים. לדבריו, "רק בפעם השלישית שאדם נתפס בהברחת שב"חים מתייחסים לזה, וגם אז יסתיים בדרך כלל בקנס. כרגע מה שקובע פה את המציאות זה כוחות השוק, והרבה מאוד זמן גם מערכת הביטחון התעלמה לחלוטין מהתופעה בגלל התרומה לכלכלה הישראלית. זו רולטה רוסית וזו יכולה להיות סכנה לחיי אדם".
אביבי הדגיש כי למדינה יש אינטרס מובהק לאפשר לכמה שיותר פלסטינים ללא רקע ביטחוני לקבל היתר עבודה, כל עוד אינם מהווים סיכון. "ישראל משוועת לכוח עבודה והפלסטינים משוועים לעבודה", הסביר. "התזה מאוד ברורה: ככל שתהיה רווחה כלכלית יותר גדולה, הסיכוי לטרור יפחת".
לדבריו, הבעיה הגדולה היא עם פלסטינים שלא עברו אישור ביטחוני על ידי השב"כ ומחפשים אלטרנטיבות אחרות כדי להיכנס לעבוד בישראל, ובכך הופכים לשב"חים. "בדרך כלל הם פורצים את הגדר ופשוט חוצים. רק בגזרת ג'נין מדובר בתופעה יומית של עשרות אלפי אנשים שחוצים במקומות לא מאושרים. יש גם ישראלים שמשתפים עם זה פעולה ואוספים אותם ברכב", אמר אביבי. "רובם באמת מחפשי עבודה אבל בהתחשב בעובדה שיש תהליך הסתה פרוע במערכת החינוך הפלסטינית נגד ישראל ונגד יהודים והשפעות של חמאס, יש סיכון שחלקם יבצעו פיגועים".
יאיר אנסבכר, חוקר מלחמות חדשות ועמית מחקר של "קהלת", סבור כי הבעיה המרכזית היא כלל לא השב"חים, אלא ההסתה של ארגוני הטרור וצעדי הענישה הנרפים, כלשונו. לדבריו, התעשייה הישראלית לא חייבת להישען על שב"חים. "בימי שגרה יש שאיפה לנורמליזציה, ומתוך כך מאפשרים את הכניסה שלהם, אבל מסתדרים טוב מאוד גם בלי זה. בסופו של דבר, הטרור מביא חורבן על הכלכלה של ערביי השטחים".
לעומת אביבי, אנסבכר אמר כי בזמן שמערכת הביטחון לא משקיעה בסגירת הפרצות פיזית, עדיין נעשים מאמצים לתפוס את השב"חים לפני כניסתם לישראל. לדבריו, "יש הרבה פחות שב"חים שחוצים את הגדר, אך עדיין יש כאלה שמצליחים וחלקם עושים זאת כדי לבצע פיגועים. בסוף אין פה תחכום גדול מצידם, וזה משחק חתול ועכבר. העובדה שאין שום ענישה גם משרתת את המאמצים שלהם".