ביום שלישי תגיש המדינה את תגובתה המעודכנת לבג"ץ הלוחמות - ונראה כי לא משנה מה ייכתב בה, סערה צפויה להתחולל. הרמטכ"ל אביב כוכבי צפוי להודיע על פיילוט לשילוב נשים בחטיבות חי"ר, אך בארגוני הנשים חוששים כי בסופו של דבר הלחץ מצד רבני הציונות הדתית יכריע - וחלקם מנסים להפעיל לחץ מכיוון נגדי. על רקע כל אלה, קרא השבוע הרמטכ"ל למפקדי צה"ל שלא להיות מושפעים מ"קבוצות לחץ", אך ניסיונות העבר מלמדים כי לא מדובר בסוף פסוק. לקראת נקודת רתיחה בבג"ץ הלוחמות, ynet עושה סדר באירועים.
פרטי העתירה - והניסיון משנת 2000
תגובת המדינה תהיה לכמה עתירות שנידונות יחד, המרכזית בהן הוגשה לפני שנתיים על-ידי ארבע נשים - יקה קליגר, מור לידיאני, גלי נשרי ועמר סריה, שעתרו נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל בדרישה לאפשר לנשים להתמודד ליחידות מובחרות בצה"ל במסגרת הליכי מיון, ימי סיירות וגיבושים ולהתמודד עבור תפקידי לוחמה בכלל. בין היתר, הן ביקשו שיתאפשר לנשים לגשת למיונים לסיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים, דובדבן ועוד.
אזהרת הרב חיים דרוקמן
לטענת ארבעת הנשים, היעדר מדיניות מגדרית רשמית בעניין מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה מהווה חוסר סבירות קיצונית, ועל כן צה"ל צריך לקבוע מדיניות כזו. הן דורשות להתייצב, להסביר ולנמק מדוע צה"ל אינו עובר למודל של שוויון הזדמנויות מלא הכולל, בין היתר, איתור וגיוס נשים לתפקידי לוחמה ביחידות המובחרות, על רקע הניסיון והמעבר בפועל למודל זה של שוויון הזדמנויות מלא על-ידי כמה מהצבאות המתקדמים בעולם. סגירת התפקידים הללו לנשים, נטען, מנוגד לחוק שירות הביטחון ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ופוגעת בזכות לשוויון.
העותרות ציינו בעתירתן כי צבא ארצות הברית הודיע כבר ב-2015 על פתיחת כלל התפקידים בו לנשים, וכי ב-2018 הודיע צבא בריטניה על פתיחת התפקידים בחילות הרגלים, היחידים שעדיין היו סגורים אז בפני נשים. על רקע העתירה דובר צה"ל הודיע לפני כשבוע, כי חיל האוויר יפתח לראשונה בפני נשים את האפשרות להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידה המיוחדת 669 - לצד יחידות רבות נוספות בצה"ל שכבר היום נשים יכולות לשרת בהן בתפקידי לוחמה ובתפקידים מבצעיים אחרים. בשנת 2000, אגב, קיבלה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת החלטה דומה - אך כמה חודשים לאחר מכן נקבע בצה"ל שבנות לא יוכלו לשרת כלוחמות ביחידה. עם זאת, ייתכן שכעת הדבר שונה - שכן הפעם ההחלטה מגיעה מצה"ל עצמו ולא מהכנסת.
כעס הרבנים ואזהרת כוכבי
את ההתנגדות לעתירה מובילים רבנים בכירים מזרמים שונים של הציונות הדתית, ובהם חיים דרוקמן, אלי סדן, אוהד טהרלב, יעקב מדן, אורי שרקי וזלמן מלמד. במכתב שפרסמו הרבנים תחת הכותרת "לא לפלג את צה"ל", הם כתבו: "לאור ניסיוננו בחיילים ומפקדים בכוח הלוחם והעורפי של צה"ל, אנו סבורים שחיילים דתיים המקפידים על ההלכה אינם יכולים לשרת ביחידה קרבית מעורבת, גברים ונשים יחדיו. שירות זה יביא בסבירות גבוהה למצבים האסורים על פי ההלכה".
לטענת אותם רבנים, "בשנים האחרונות מתקיים בצה"ל תהליך מתמשך של שילוב נשים ביחידות קרביות. במערכים קרביים לא מעטים מבטלים את כל היחידות שיש בהן הפרדה מגדרית, ומותירים רק יחידות מעורבות. החלטתו המסתמנת של הרמטכ"ל להוסיף על המערכים המעורבים כיום עוד מערכים מעורבים נוספים בחטיבות החי"ר, מקרבת אותנו מאוד לצבא של שבטים נפרדים. אם בחלק מהמערכים הקרביים דתיים יהיו מודרים, ואם במערכים האחרים אחוז הדתיים יהיה גבוה במיוחד, צה"ל ייהפך לצבא שבטים. אנו קוראים להימנע מצעדים מסוכנים אלו, ולשמור על אחדות צה"ל ועל אחדות העם לפי הנהלים שהיו מקובלים בצה"ל מאז ומעולם".
על רקע כל אלה, הפרשן הצבאי של ynet ו"ידיעות אחרונות, יוסי יהושוע, דיווח אתמול כי כוכבי צפוי להודיע בשבוע הבא על החלטה עקרונית שלפיה גם חטיבות החי"ר ייפתחו לבנות לוחמות. פיילוט ראשון, שיכלול מחלקה אחת, יתקיים בחטיבת הנח"ל או גבעתי תחת פיקוד הדרום. כוונת הרמטכ"ל היא לשלב את המועמדות במחלקות הניוד, ובקרוב יוצע להן להצטרף למחלקה ניסיונית ראשונה. החלטה כזו, בכל מקרה, אינה סוף פסוק: מלבד העובדה שמדובר בפיילוט, במקרה שתקום ממשלה שבה חברה מפלגת הציונות הדתית, סביר להניח שהלחצים הפוליטיים שלא לשלב נשים ביחידות נוספות יתגברו.
עם זאת, עד לפרסום ההחלטה מקפידים בצה"ל ללכת בין הטיפות ולא להרגיז אף צד. כך למשל, בתגובה למכתב הרבנים מסר דובר צה"ל כי "צה"ל כצבא העם משלב בשורותיו את כלל חלקי החברה הישראלית, ומאפשר לכלל משרתיו לשמור על אורח חייהם ואמונתם", אך לא נקט עמדה בסוגיה. עם זאת, ברביעי האחרון התייחס הרמטכ"ל לשוויון המגדרי בצה"ל באיגרת מיוחדת תחת הכותרת "גברים, נשים וכבוד האדם שביניהם". באיגרת קבע כוכבי, יממה לפני מכתב הרבנים, כי "אסור למפקדים להיות מושפעים מקבוצות לחץ או מגורמים חיצוניים אחרים", אחרי שנאסר על קצינה להנחות טקס השבעה של לוחמי גבעתי בכותל המערבי בירושלים.
6 צפייה בגלריה
בג"ץ כבר דן בנושא, אך לא קיבל החלטה. נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות
(צילום: לשכת עורכי הדין )
הרמטכ"ל כתב כי מלבד העובדה שהמפקדים הושפעו על-ידי "קבוצות לחץ", בהחלטה היו בעיות נוספות: ראשית, פגיעה בכבודה של הקצינה ואפלייתה על בסיס מגדרי, דבר שלדבריו "פוגע בערכים הבסיסיים ביותר שעליהם מושתת צה"ל ובראשם ערך כבוד האדם, שבמרכזו עיקרון השוויון בין כולם ושוויון בין נשים לגברים". כוכבי הדגיש גם כי ההחלטה נוגדת גם לפקודות הצבא ולפקודת השירות המשותף.
הרבנים, כמובן, אינם "קבוצות הלחץ" היחידות שמנסות להשפיע על החלטת צה"ל בנושא. כך למשל, פורום דבורה - המאגד שורת נשים שכיהנו בתפקידים ביטחוניים - פנה אתמול לרמטכ"ל בדרישה שלא ייכנס ללחץ שמעפילים רבני הציונות הדתית בעניין שילוב הנשים ביחידות שסגורות בפניהן.
מפקדים בסיירת מטכ"ל: לשלב נשים
לעתירה הנשים, אגב, צורף נייר עמדה מטעם מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 2019-2016 וסגן מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 2017-2016, שכתבו כי "נוכח ניסיוננו המעשי בשטח, אנו סבורים כי נשים יכולות לשרת בהצלחה כלוחמות בסיירת מטכ"ל וכי שילובן כלוחמות יניב תרומה ייחודית ומשמעותית הן מבחינה מבצעית והן מבחינה ארגונית, ליחידה בפרט ולצה"ל בכלל. לטעמנו, כיום, מחמיצה סיירת מטכ"ל את פוטנציאל הערך המירבי בשל צמצום הגיוס ליחידה לגברים בלבד".
המפקדים ציינו את חשיבות הגיוון והשונות בכוח של צוות לוחמים, ש"מגדילה את סל הכלים המבצעיים העומד לרשותו". הלוחמים, לדבריהם, "מתבלטים כל אחד ביכולות שונות זו מזו" - ומנו, בין היתר, תכונות כמו חלוקת קשב, התמצאות במרחב, אינטליגנציה רגשית ועוד. לאחר מכן ציינו כי על המשרת בסיירת מטכ"ל להיות בעל יכולת פיזית ברמה טובה מאוד, והדגישו כי יכולת זו נבחנת במבחנים הפיזיים בשלב איתור המועמדים לשירות ביחידה. עם זאת, לטענתם, "את היכולת הפיזית הנדרשת ניתן לבנות אצל אדם עם נתונים בסיסיים מתאימים, בין אם הוא גבר או אישה. ניכר כי השתרשה תפיסה מוטעית שלפיה היכולת לעמוד במאמץ הפיזי היא הפרמטר המשמעותי ביותר ביכולותיו של לוחם בסיירת מטכ"ל ועל כן ניתן לחשוב שנשים הן נחותות ולא יעמדו במשימות. ואולם, מלוחם ביחידה נדרשות יכולות רבות ומגוונות וחוסנו הפיזי אינו החשוב בהן. בנוסף, הליווי המקצועי והרפואי ביחידה מגן על בריאות הלוחמים ומתאים לכל אחד את העומסים וסרגל המאמצים המתאימים לו, וכך תישמר גם בריאותן של הנשים".
בג"ץ, נציין כבר קיים דיון אחד בנושא שילוב לוחמות ב-2020, אך לא קיבל כל החלטה. המדינה טענה אז כי יש לדחות את העתירה על הסף היות שהיא "עתירה מוקדמת", מאחר שבאוגוסט אותה שנה - לאחר עתירה אחרת שדרשה לאפשר לנשים להתגייס לחיל השריון כלוחמות - הורה הרמטכ"ל להקים צוות מקצועי, שייעודו "לערוך תהליך בחינה רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל בהתאם למהותם ואופיים של התפקידים, בטרם קבלת החלטות בנושא".
בימים אלה, נציין, הגיעו בצבא לשלב האחרון בפיילוט השני שצה"ל מקיים לפרויקט הטנקיסטיות, שכולל את הפעילות המבצעית בגבול מצרים. לפי כל המדדים והסימנים, בסיומו צפוי הצבא להכריז על הצלחתו ומיסוד שירות לוחמות שריון בצבא.
לפי העותרות, שמיוצגות על-ידי עורך הדין עמיחי ווינברגר, "צה"ל - שהינו אחד מהצבאות היחידים בעולם המחיל גיוס חובה לנשים - עומד על החובות, אך מנגד שולל את הזכויות, ומסרב בנחרצות לאפשר מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה ביחידות מובחרות, תוך שהוא פותח בפניהן רק מספר מצומצם ביותר של תפקידים (למשל טיס – בהוראת בית המשפט בבג"ץ אליס מילר או חובלים). בפועל, צה"ל מסליל את דרכן של נשים המעוניינות לשרת כלוחמות כך שתשרתנה בצבא שבתוך הצבא. נטען כי במסגרת דו"ח ועדת שגב שהקים צה"ל כדי לבחון את שילוב הנשים, נקבע קטגורית שמתן הזדמנות שווה לנשים ולגברים להשתבץ לכלל התפקידים והמערכים הוא יעד שצה"ל צריך להגשים".
