השנה הייתה 2001. כמה חברי כנסת שהתקוממו נגד "המהפכה החוקתית" שהנהיג נשיא בית המשפט העליון באותה תקופה, השופט בדימוס אהרן ברק, יזמו הקמת בית משפט לחוקה שרוב הרכבו יהיה פוליטיקאים. "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן", אמר אז השופט ברק - 22 שנה אחרי שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה חשף בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כי בכוונתו לקדם הקמת בית משפט לחוקה, שלא יהיה מורכב רק משופטים - אם בג"ץ יפסול חוקי יסוד.
אחרי שהצהיר טרם הדיון הדרמטי בבג"ץ בסוגיית העתירות לפסילת ביטול עילת הסבירות כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה", אמר אוחנה בריאיון שתוכנו המלא יתפרסם מחר (שישי) במוסף "7 ימים" כי "יש מגוון רעיונות להצעות חוק שהכנסת תביא כדי להתמודד עם הרמיסה הזו, בין היתר גם הקמת בית משפט לנושאים חוקתיים".
אוחנה מאיים לפני הדיונים בבג"ץ: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה"
(צילום: גיל יוחנן)
דברי אוחנה חוללו סערה, כשמתנגדי המהפכה המשפטית טענו שמדובר בעוד איום מצדו על בית המשפט העליון, וביקורת נשמעה גם מתוך הקואליציה: ח"כ דני דנון מהליכוד אמר בריאיון ל-ynet Live כי "לא צריך לזרוק רעיונות לפני שמקדמים דיונים".
אבל הרעיון להקמת בית משפט לחוקה אינו חדש. חברי הכנסת שיזמו ב-2001 הקמת בית משפט לחוקה רצו שרוב הרכבו יהיה כאמור פוליטיקאים ושהוא יפרש את החוקה ויעמוד מעל בית המשפט העליון.
השופט ברק, שהעניק בעת ההיא לבית המשפט העליון את סמכות הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת ואף ביטול חוקים לא חוקתיים, יצא במסע הרצאות נגד היוזמה ואמר אז בכנס משפטי: "'בית משפט לחוקה' זה קוד, מילת קסם לאלה שאומרים 'אנחנו לא יכולים להשפיע על בית המשפט, אז בואו נמנה שופטים אחרים שאפשר להשפיע עליהם'. את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן".
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נחשב בית משפט חוקתי אף ששופטיו מקצועיים ואינם מייצגים בהכרח את הגיוון החברתי והתרבותי שנהוג בבתי משפט לחוקה, ומומחיות רובם היא בתחומים אזרחי, פלילי, כלכלי, משפחה ומנהלי.
המצדדים בהקמת בית משפט לחוקה אף משתמשים בנימוק משכנע לכאורה - בית משפט כזה קיים בגרמניה, באיטליה, בדרום אפריקה, בדרום קוריאה, בטורקיה וברוסיה. בשנות ה-50 של המאה הקודמת הוקמו בתי משפט כאלה בעיקר לנוכח העובדה שהמדינות הללו היו תחת שלטון פאשיסטי (ונאצי בגרמניה). לכן, רוב השופטים היו בוגרי שיטות המשפט הללו שלא התאימו לדמוקרטיות. כדי לשנות את הנורמות השיפוטיות לנורמות נאורות, הוקמו בתי משפט לחוקה.
"אני מוכן לשלם בסוף את המחיר האלטרנטיבי באמצעות חקיקת 'פסקת התגברות' אחרי שהחוקה (חוק יסוד: החקיקה) תושלם, והכנסת תוותר על הקמת בית משפט לחוקה שיוקם מעל בית המשפט העליון", אמר נשיא העליון בדימוס ברק כשנימק את התנגדותו למהלך. עם זאת, ברק הדגיש אז כי הוא מחוכן לחקיקת "פסקת ההתגברות" ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת (80), כדי שלא יהיה מדובר ברוב קואליציוני מקרי. בסופו של דבר ברק הצליח לסכל את היוזמה.
ההצעה של נאמן וריבלין
בחוק יסוד: החקיקה של שר המשפטים המנוח יעקב נאמן, בהסכמה עם יו"ר הכנסת לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, הוצע לראשונה שבית המשפט העליון יוגדר לראשונה מאז קום המדינה כבית המשפט לחוקה.
לפי המתווה שהוצע אז, החוק יגדיר את הסמכות החוקתית של בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת, אך גם יגביל אותה. רק בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים והערכאות האחרות לא יוכלו לעשות זאת.
החוק יקבע שביטול חוקים הכנסת ייעשה רק בהרכבים מורחבים של תשעה שופטים ומעלה, ורק ברוב של שני שלישים משופטי ההרכב. לפי המתווה של ריבלין ונאמן, הרוב הדרוש לחקיקה מחודשת של חוק שנפסל על-ידי בג"ץ יהיה של לפחות 70 חברי כנסת.
