כבר חודשים שנשמעים קולות מתוך מערכת הבריאות ומקבינט הקורונה שמאשימים את משרד החינוך בטשטוש או הסתרת נתונים הקשורים לתחלואה של תלמידים. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התחייבה למודל הכיתה הירוקה עוד לפני שהפיילוט הסתיים. ייאמר לזכותה שכך עשה גם ראש הממשלה נפתלי בנט - שניהם באורח נמהר ומוזר, שניסה לשאת חן בעיני ההורים.
ראש הממשלה הבין די במהירות שהכיתה הירוקה לא עובדת כמעט בכלל. אם יש יותר מילד אחד חולה בכיתה, תהיה שם התפרצות - ולא יעזרו בדיקות אנטיגן יומיות. שרת החינוך, מצידה, התכחשה לנתונים האלה. מפעם לפעם הופץ ספין לכתבים, ובכל פעם שנבדקו הנתונים התברר שמאחורי ההבטחות אין הרבה.
על הרקע הזה, הפיצוץ האטומי בין שאשא ביטון לבין המנכ"ל שמינתה, יגאל סלוביק, ממחיש עד כמה הביקורת שהושמעה הייתה מוצדקת. שרת החינוך ואנשיה מאשימים את המנכ"ל סלוביק בכך שלא התאים לתפקיד, ובעצם תפר לעצמו סיפור חלופי, כזה שימצא חן בעיני התקשורת, לרגל פיטוריו. המנכ"ל "אמר למקורביו" אתמול שהעסק במשרד "מטורלל", ובעצם האשים את שאשא ביטון בכך שהיא מסכלת את מדיניות הממשלה.
לשני הצדדים יש נקודה. אם מנכ"ל משרד החינוך צפה בתופעות מטרידות כל כך, ראוי היה שיצלצל בפעמוני האזעקה קודם לכן - ובעיקר שיגיש את התפטרותו. המנכ"ל היה שותף ללא ספק להתנהלות סביב הכיתה הירוקה, ואם יצאו נתונים לא מדויקים ממשרד החינוך - זו אחריותו. בניגוד לשרת החינוך, יש לו חובת נאמנות כפקיד ציבור בכיר.
שאשא ביטון: "החלטה קשה, כל הרעש - פייק מוחלט"
(צילום: ערוץ כנסת)
שאשא ביטון, מצידה, היא זו שמינתה אדם ללא כל ניסיון בחינוך לתפקיד, ומתברר שגם לא הצליחה לשמר יחסים תקינים איתו. זו חתיכת טעות בשיקול דעת. הניסיון שלה לזרוק את ההטעיות בנתונים על המנכ"ל מגוחכים. הרי דבריו של סלוביק היו מתקבלים בתדהמה ומיד נבלמים אלמלא הם באו על קרקע מוצקה של מקורות וסיפורים שפורסמו בשבועות ובחודשים האחרונים, שעסקו במין מלחמת התשה שקטה שמנהלת שרת החינוך נגד חיסוני ילדים בבתי הספר.
רק לאחרונה שרת החינוך דרשה דרישה מוזרה מראש הממשלה בנט להכריז כי המגפה נגמרה ולהוריד מסכות (בנט היה שמח לעשות זאת, רק שהיא לא נגמרה). לפני חודש אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ לעמיתתו שאשא ביטון: "את מתנגדת לכל הצעה שמביאים תמיד. יש גבול. מגיעים עם משרד החינוך לסיכומים ואז הם מפרים הכל". נשמע די דומה לגרסת המנכ"ל.
3 צפייה בגלריה
מחסנים ילדים בבית ספר בבועינה נוג'ידאת. בינתיים המבצע הוא כישלון עצוב
(צילום: אפי שריר)
הוויכוח המכוער בין השרה למנכ"ל מאפיל על עיקר המשבר. זה איננו קשור לכיתה הירוקה - שוב, מדובר בעניין שנכשל, וזה ברור למדי. העניין חמור הרבה יותר: מבצע חיסוני הילדים בישראל הוא לפי שעה כישלון עצוב. חלק מזה קשור למשרד החינוך, שדאג לזרוק את כל האחריות על מנהלי בתי הספר, שצריכים היו להשיג אישורים מעשרות הורים כדי להתחיל מבצע אצלם. זה אמור להשתנות בימים הקרובים, אבל החיסונים בגילאי 11-5 מקרטעים, ונמצאים על כעשרה אחוזים מתוך אוכלוסיית היעד.
חמור מכך: האוכלוסיות העניות והמוחלשות בישראל, שהן גם הצפופות יותר, חיסנו את הילדים עוד פחות. השרלטנים וסייעניהם, שניסו לזרוע ספקות בקרב ההורים לגבי בטיחות החיסון, הצליחו. צריך להדגיש כי ההחלטה להתחסן, ולבטח לחסן את ילדיך, היא אישית לגמרי. אכן, יש מדינות רבות בהן לא מחסנים עדיין ילדים בגילים האלה. אלה טיעונים לגיטימיים. אך המרחב הציבורי, תוכניות החדשות והרשתות החברתיות זרועים בשקרים בוטים שטוענים לסכנה מוכחת מהחיסון, וכמובן קונספירציות זולות.
משרדי הבריאות והחינוך, והממשלה בכלל, נכשלו עד כה בהתמודדות עם הגל העכור הזה, והם גם לא מטפלים בחלק ממקורותיו. לדוגמה: פייסבוק איננה אוכפת את כללי הקהילה שלה, ומאפשרת בעברית הפצה נרחבת של פייק ניוז בענייני קורונה וחיסונים - מבלי שהממשלה פוצה פה ומצפצפת. אלה התפתחויות חשובות יותר מאשר קרב השרה והמנכ"ל, שבעיקר ממחיש עד כמה הדברים התנהלו באורח לקוי בחודשים האחרונים.
