ר' בן ה-15 תמיד אהב לשחק במחשב, אבל מאז פרוץ הקורונה הוא הפך למכור ממש. שעות ארוכות מול המסך, בלי לפגוש חברים, לאכול או להתקלח, כמעט בלי לישון. "בקורונה לא היה מה לעשות, שעמום", הוא מספר. "גם העסק של אבא נסגר והיה בלגן בבית, עצבים, מתח, אווירת דיכאון. סגרתי את הדלת בחדר וברחתי למחשב. אם קודם הייתי משחק שעתיים ואז הולך לפגוש חברים ועוזר לאמא, היום רק זה מעניין אותי. אני במחשב מהרגע שאני חוזר מבית ספר, אם אני הולך לשם בכלל, ועד שאני הולך לישון, לפעמים בארבע בבוקר".
רק לאחר שהחל בטיפול פסיכולוגי, הבין ר' שמדובר בבעיה. "כולם סביבי אמרו לי שזה מוגזם, לא שפוי, אבל הייתי בהכחשה. לא רציתי להאמין. מאז שאני בטיפול הבנתי שאני מכור".
ר' לא לבד. "גם חברים שלי יושבים ימים מול המסך, חלק גדול מעשנים 'ירוק' כל היום. כולם הגבירו עישונים בקורונה. יש כאלו על אם-די (MDMA, סם פסיכואקטיבי, ה.ג). כל הקורונה לא למדנו, כל אחד עשה מה שבראש שלו. עכשיו מצפים שנחזור לשגרה, ללימודים, למבחנים. זה לא קסם, כבר שכחנו מה זה מסגרת".
4 צפייה בגלריה
"הופתענו מהאחוזים הגבוהים של בני נוער שדיווחו על התמכרות". ד"ר יניב אפרתי
(צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן)
סיר הלחץ בבית
למרות שנדמה שהקורונה כבר מאחורינו, ההשלכות החברתיות של המגפה עדיין מלוות אותנו. החיים בצל הסגרים, הבידודים, החרדות הבריאותיות והכלכליות, סיר הלחץ בבתים והתנהלות מערכת החינוך בשלט רחוק גבו מהילדים ובני הנוער מחיר כבד. כמו ר', רבים מהם מתקשים לחזור מאז לשגרה ומשמרים התנהגויות מסוכנות שאימצו באותם חודשים.
מחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן, שכלל למעלה מאלפיים משתתפים, ובחן לראשונה הגדרה עצמית של התמכרויות בקרב מתבגרים יהודים בישראל בימי קורונה, מציג תמונת מצב מטרידה. מהנתונים עולה כי 70% מהמתבגרים הגדירו עצמם כמכורים לרשתות חברתיות, 46% לקניות, 34% לאכילה מוגזמת, 30% למשחקים, 15% להתנהגות הקשורה למין, 31% מכורים לחומר פסיכואקטיבי - 2% לקוקאין, 4% לקנאביס ו-16% לאלכוהול ו-3% הגדירו עצמם מכורים להימורים.
"הופתענו מהאחוזים הגבוהים של בני נוער שדיווחו על התמכרות", מספר החוקר ד"ר יניב אפרתי, מרצה בכיר בפקולטה לחינוך וראש המעבדה להתמכרויות בחינוך הבלתי פורמלי, באוניברסיטת בר-אילן שכתב את המחקר יחד עם פרופ׳ מרכטינו ספאדה. "המחקר מצביע על הצורך בבניית תוכניות מניעה והתערבות במשרדים השונים: חינוך, רווחה ובריאות".
נתוני המחקר מציגים מגמה מטרידה ולפיה בני נוער במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, סובלים יותר מהתמכרויות. כך למשל, 57% מבני הנוער במעמד סוציו-אקונומי שהוגדר כ'רע ממש', הגדירו עצמם כמכורים לאלכוהול, לעומת 16% בלבד מבני נוער ממעמד סוציו-אקונומי שהוגדר כ'טוב מאוד'. את הפערים הללו ניתן לראות גם בשימוש בסמים כמו קוקאין, הימורים, אכילת יתר, משחקי רשת ועוד.
ד"ר אפרתי מסביר שהתמכרויות מסוכנות יותר לבני נוער מאשר לבגירים. "המוח מגיע לכדי בשלות מלאה עד גיל 24-25. מהספרות וממחקרים רבים אנחנו יודעים כי להתמכרות בבני נוער יש השלכות משמעותיות יותר על תפקודים קוגניטיביים, כמו זיכרון ולמידה, ועל התפתחות המוח באופן מיטבי. כמו כן, גיל מוקדם יותר של שימוש מנבא התמכרויות בגילאים מאוחרים יותר.
4 צפייה בגלריה
"הורים רבים חשים שאיבדו את השליטה על ילדיהם ומתביישים להודות בכך". ד"ר שירה סובול
(צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן)
ההורים איבדו שליטה
"בריחה להתמכרות היא למעשה בריחה מהקשיים, שהם חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות. לטווח ארוך גדל כאן דור שמאפייני החוסן שלו דלים, ונראה כי היכולת שלו להתמודד עם קשיים נמוך יותר".
ד"ר שירה סובול, מומחית בטיפול בהתמכרויות בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, רואה את ההשלכות של המגפה בקליניקה שלה. "הקורונה הביאה עימה עלייה חדה בחרדה ודיכאון בקרב בני נוער, זאת מעבר לתחושות הבדידות והמשברים המובנים של גיל ההתבגרות, ומכאן הדרך של הנוער לאסקפיזם, להתנהגויות ממכרות מהירה. התקופה הממושכת של פגיעה ברצף החברתי והלימודי הזיקה מאוד. אנו, כמטפלים, עדים להצפה מסיבית בפניות של הורים שמודאגים סביב שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות".
ד"ר סובול מספרת על ח', הורה מוטרד, שפנה אליה לאחרונה בבקשה לטיפול בבנו המכור למסכים. "הוא סיפר לי שפעם הוא לא היה צריך להתאמץ כדי להגדיר את הגבולות בבית - בכל הנוגע לשעות שינה או זמן מסך. היום הוא מרגיש שאיבד שליטה על הילד שלו, והוא לא היחיד לצערי. הורים רבים חשים שאיבדו את השליטה על ילדיהם ומתביישים להודות בכך".
