סעד אל-חרירי, ראש הממשלה המיועד של לבנון, הודיע אחר הצהריים שהוא מוותר על הזכות להקים ממשלה - בעקבות מחלוקות קשות עם הנשיא מישל עאון. אל-חרירי הגיש אתמול לעאון את הרכב הממשלה העתידית שלו והיה זקוק לאישור של הנשיא - אך האישור לא הגיע. ללא ממשלה חדשה תתקשה לבנון להשיג סיוע כלכלי ממדינות במערב ובעולם הערבי ולהיחלץ ממשבר אדיר.
לבנון קורסת: ישראל הציעה סיוע הומניטרי | ריאיון עם ד"ר עמנואל נבון
(צילום: משה מזרחי)
באוקטובר קיבל אל-חרירי מהפרלמנט מנדט להרכיב ממשלה, בתקווה לפתוח בתהליך שיוציא את לבנון מכאוס וממשבר כלכלי חסר תקדים. אל-חרירי, שבעבר כבר כיהן בתפקיד, נבחר להרכיב ממשלה חדשה במקום חסאן דיאב – שהתפטר אחרי האסון בנמל ביירות באוגוסט. מאז ההתפטרות דיאב מכהן כראש ממשלת מעבר - בשל אי-הצלחתם של הפוליטיקאים הלבנונים להקים ממשלה. מדינות במזרח התיכון ובמערב ניסו לתווך בין הצדדים כדי לשים סוף למשבר, אך לא צלחו במשימה.
אתמול, אחרי שבועות של מבוי סתום, הגיש אל-חרירי לעאון את הרכב הממשלה המתגבשת שלו, שבה 24 שרים. היום נפגש אל-חרירי עם עאון פעם נוספת, והפגישה ארכה כ-20 דקות בלבד. "זה ברור שלא נוכל להגיע להסכמות עם הוד מעלתו הנשיא", אמר לאחר מכן אל-חרירי. "בפגישתי עם הנשיא הוא ביקש שינויים שאני מגדיר אותם כמהותיים לגבי הרכב הממשלה. ברור שהעמדה לא השתנתה ולא הגענו להסכמה. הצעתי לנשיא שייקח זמן ארוך יותר לחשוב, אך הוא אמר שאנחנו לא נצליח להסכים ולפיכך ויתרתי על הרכבת הממשלה. שאללה יעזור למדינה".
לפי דיווחים בכלי תקשורת ערביים, אל-חרירי ביצע שינויים בכמה תפקידים בהרכב הממשלה שהציג לנשיא, לעומת ההרכב הקודם שהציג לו, וגם לרשימה המעודכנת של הממשלה העתידית עאון סירב. לשכתו של עאון טענה מנגד שאל-חרירי לא היה מוכן לדון בשינויים אפשריים בהרכב הממשלה שלו. דחיית הרכב הממשלה החדשה שהציע אל-חרירי מגיעה לאחר משא ומתן ממושך בין הזרמים הפוליטיים השונים בלבנון, שנראה שמסרבים להתפשר ודבקים כל אחד בעמדתו.
הודעתו של אל-חרירי מחריפה משמעותית את המשבר. לבנון סובלת ממשבר כלכלי אדיר, שהבנק העולמי הגדיר כאחד הקשים בהיסטוריה. ערך המטבע הלבנוני איבד 90% מערכו בשנתיים האחרונות ויותר מ-55% מהלבנונים נמצאים מתחת לקו העוני. פרישתו של אל-חרירי, והבעת המחאה בפני עאון, צפויה להקשות על ממשלת המעבר להשיג סיוע כלכלי בינלאומי כדי שהמדינה תמשיך לתפקד.
בשבועות האחרונים ביצע אל-חרירי סבב פגישות עם גורמים מדיניים באזור ואף ביקר באיחוד האמירויות, בטורקיה ובמצרים, בניסיון לגייס את תמיכתן במאמציו. בינתיים פרישתו של אל-חרירי נותנת אותותיה על הכלכלה המקומית: התקשורת בלבנון דיווחה כי ערך הלירה מוסיף לצלול אל מול שער הדולר, ובשוק השחור נדרשות כעת 20 אלף לירות לבנוניות עבור דולר אמריקני אחד בלבד.
ראש ממשלת המעבר דיאב הזהיר בשבוע שעבר שלבנון נמצאת במרחק ימים ספורים מ"פיצוץ חברתי", וקרא לקהילה הבינלאומית להתגייס ולהציל אותה. דיאב הדגיש כי רק הקמת ממשלה לבנונית תאפשר לחדש את השיחות עם קרן המטבע הבינלאומית על קבלת סיוע כלכלי. "לממשלת המעבר שלי אין זכות לחדש את המשא ומתן עם קרן המטבע כדי ליישם את תוכנית השיקום שגיבש הקבינט, משום שהתוכנית כוללת התחייבויות שייתכן שהממשלה הבאה לא תסכים להן", הסביר.
לבנון, נזכיר, מורכבת מערב רב של עדות, ועל בסיס זה מתנהלים רבים מחילוקי הדעות הפוליטיים בה. אל-חרירי נחשב למנהיג המחנה המתנגד לחיזבאללה השיעי. התורמים הבינלאומיים שמביעים נכונות עקרונית לסייע כלכלית לבנון מסרבים להזרים אליה כספים לפני שיושג בה הסדר פוליטי, בין השאר הסדר שיבטיח שהכסף ינוצל למטרות שלשמן הוא נועד. אלא שהסדר כזה מבושש לבוא, ולכן גם הכסף נשאר בחו"ל. בין התורמים הפוטנציאליים יש רבים החוששים שכספם יתגלגל לידי גורמי טרור כמו חיזבאללה או אינם רוצים לבוא במגע עם ממשלה לבנונית שבה הוא לוקח חלק.
האיחוד האירופי האשים בחודש שעבר במפורש את מנהיגי לבנון כי הם נושאים באשמה למשבר הפוליטי והכלכלי של ארצם, והזהיר אותם כי חלקם עלולים לספוג סנקציות אם ימשיכו לסכל את הקמתה של ממשלה חדשה ואת קיומן של רפורמות במדינה. בפגישה עם השגרירים אמר אז ראש ממשלת המעבר דיאב כי נראה שה"מצור", כלשונו, שמוטל על לבנון, אינו משפיע על "המושחתים" – כשככל הנראה כוונתו לפוליטיקאים. הוא הצהיר כי סבלנותם של הלבנונים פוקעת.
