במזרח אוקראינה הקרבות מסלימים אחרי שרוסיה פתחה ב"קרב על דונבאס", ובמערב ממהרים כעת להזרים נשק נוסף לצבא האוקראיני: שעות לאחר שארה"ב, בריטניה, קנדה והולנד התחייבו להעביר כלי נשק חדשים כדי לסייע לממשלה בקייב להדוף את הצבא הרוסי, גורמים בממשל האמריקני חשפו הלילה (בין שלישי לרביעי) כי הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז כבר בימים הקרובים על חבילת סיוע נוספת בסך 800 מיליון דולר לאוקראינה – שתהיה זהה בהיקפה לחבילת הסיוע הצבאי שעליה הכריז רק בשבוע שעבר.
אם החבילה החדשה אכן תצא לפועל, לפי רשת CNN היקף הסיוע האמריקני לאוקראינה מאז החלה הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר יגיע כבר לכ-3.4 מיליארד דולר. מספר כלי תקשורת בארה"ב דיווחו הלילה על חבילת הסיוע החדשה שמגבש הממשל, והם הדגישו כי אף שפרטיה טרם ברורים היא ככל הנראה תכלול נשק ארטילרי – כמו אותה חבילה קודמת מהשבוע שעבר, שבמסגרתה ארה"ב שלחה לראשונה תותחי הוביצר לאוקראינה. ביידן עצמו נשאל על ידי כתבים במהלך ביקור הלילה בניו המפשייר אם הוא מתכוון לשלוח נשק ארטילרי חדש לאוקראינה, והשיב בחיוב.
אריטלריה, כלומר ירי תלול-מסלול לטווחים בינוניים וארוכים, תהפוך לפי הערכות הפרשנים הצבאיים לחלק מרכזי מהקרבות המתמקדים כעת בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, כיוון שמדובר בשטח פתוח למדי. במשך שבועות ארוכים הביעו גורמים בממשל האמריקני חשש מלשלוח נשק התקפי שכזה לאוקראינה, והם העדיפו להתמקד בנשק הגנתי יותר – כמו טילים נגד טנקים או טילים נגד מטוסים – אך עם התמשכות המלחמה ויכולת העמידה האיתנה שהפגינו האוקראינים, נראה שהחששות הללו הופגו במעט. זאת, חרף העובדה שרק בסוף השבוע האחרון הזהירה מוסקבה כי למשלוחי נשק "רגישים ביותר" עלולות להיות "השלכות בלתי צפויות".
בתוך כך, בצהריים עדכן האו"ם כי מאז החלה המלחמה, ברחו מאוקראינה כבר יותר מחמישה מיליון פליטים. לפי סוכנות הפליטים של האו"ם, מתוך אותם פליטים 2.8 מיליון איש הגיעו תחילה לפולין. המונים אמנם נותרו בה, אך רבים אחרים המשיכו ממנה למדינות אחרות – וכיוון שרק בדיקות מעטות נעשות בתוך גבולות האיחוד האירופי, מספרם של אלו לא ברור. משבר הפליטים האוקראיני הוא מהגדולים ביותר שחוותה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, אולם בשבועות האחרונים פחת זרם הפליטים ממנה. בנוסף לאלו שברחו לחו"ל, לפי האו"ם יותר מ-7 מיליון אוקראינים נעקרו מבתיהם ונותרו בארצם. אוכלוסיית אוקראינה עמדה טרם המלחמה על 44 מיליון איש.
כעת, בצל ההסלמה בקרבות במזרח אוקראינה, פליטים נוספים בורחים מהאזור הזה. על רקע הקרבות הללו קיים אמש ביידן שיחת ועידה עם שורה של מנהיגי מדינות במערב, ובתומה כאמור התחייבו ארה"ב, בריטניה וקנדה לשלוח עוד נשק לאוקראינה. גם הולנד הצהירה כי תשלח נשק נוסף. לאחר שיחת הוועידה אמר ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון למחוקקים בפרלמנט בלונדון: "זה יהפוך לסכסוך ארטילרי, הם צריכים את העזרה שלנו עם עוד ארטילריה, וזה מה שאנחנו הולכים לתת להם – בנוסף לצורות רבות אחרות של תמיכה". בשיחה השתתפו גם מנהיגי צרפת, גרמניה, יפן, איטליה ופולין וכן בכירים מנאט"ו והאיחוד האירופי. דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי ציינה כי המנהיגים התחייבו גם להמשיך במאמציהם לגבות מחיר כלכלי כבד מרוסיה בעקבות הפלישה.
זלנסקי מתוסכל: "מרגיש כמו ביל מארי בסרט 'לקום אתמול בבוקר'"
גם גרמניה התחייבה היום להמשיך בסיוע הצבאי שלה לאוקראינה – אחרי שכבר בתחילת המלחמה הודיעה על שינוי מדיניות היסטורי, במסגרתו לא רק שהסכימה לשלוח נשק התקפי למדינה שנמצאת במלחמה, אלא גם הכריזה על השקעה של סכומי עתק בצבא הגרמני. שרת החוץ הגרמנייה, אנלינה ברקבוק, הצהירה בצהריים כי ארצה לא חשפה את כל הנשק שאותו העבירה לאוקראינה. "העברנו טילים נגד טנקים, טילי סטינגר (נגד מטוסים) ודברים אחרים שמעולם לא דיברנו עליהם בפומבי, אז המשלוחים הללו יוכלו לקרות מהר מאוד", אמרה ברבוק במהלך ביקור שערכה בלטביה. היא נשאלה אם גם ארצה תשלח תותחים ארטילריים – ובפרט את ה-PzH 2000 הגרמני שנחשב לתותח המתנייע המתקדם בעולם – אך מדבריה השתמע שהתשובה שלילית: "אם השותפים שלנו ישלחו ארטילריה שאנחנו לא יכולים יותר לספק, אנחנו נעזור להם באימון ובתחזוקה".
במקביל, הלילה חשף דובר הפנטגון ג'ון קירבי כי אוקראינה קיבלה כלי טיס חדשים, וחלקי חילוף של כלי טיס, ממדינות שאת שמן לא פירט. הוא לא הבהיר אילו סוגים של כלי טיס נשלחו לאוקראינה. "הם קיבלו כלי טיס נוספים וחלקים של כלי טיס – שיסייעו להם להביא יותר כלי טיס לאוויר", אמר קירבי, מבלי לפרט. הוא הבהיר שארה"ב עצמה לא העבירה "כלי טיס מלאים" לאוקראינה, אך הודה שהיא סייעה להעביר לה משלוחים של חלקי חילוף מסוימים. הממשלה בקייב, נזכיר, קוראת כבר שבועות ארוכים למערב לספק לה שורה ארוכה של כלי נשק מתקדמים – כולל מטוסי קרב, מהלך שבמערב הביעו חשש רב מיישומו, בשל האפשרות שרוסיה תראה בכך התערבות פעילה במלחמה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען הלילה, בנאום המצולם שהוא מפרסם בסופו של כל יום, כי המלחמה כבר הייתה יכולה להסתיים אם ארצו הייתה מקבלת את כלי הנשק שלהם היא זקוקה: "אם הייתה לנו גישה לנשק שאנחנו צריכים, נשק שמשתווה לנשק של רוסיה ואשר נמצא ברשות שותפינו, כבר היינו יכולים לסיים את המלחמה הזו. היינו יכולים להחזיר את השלום ולשחרר את השטחים שלנו מידי הכובשים. בגלל שהעליונות של הצבא האוקראיני בטקטיקה ובחוכמה היא די ברורה".
את התסכול שלו הביע זלנסקי גם בריאיון שהעניק לאחד מכלי התקשורת בארצו: "כשחלק מהמנהיגים שואלים אותי אילו כלי נשק אני צריך – אני צריך לקחת רגע כדי להרגיע את עצמי, בגלל שכבר אמרתי להם את זה שבוע לפני. זה כמו הסרט 'לקום אתמול בבוקר'. אני מרגיש כמו ביל מארי".
המתקפה הנרחבת באמת החלה, או שקייב מנסה "להלחיץ" את המערב?
מאחורי הרצון המסתמן כעת של המערב למלא את דרישות הנשק של קייב עומדת ככל הנראה העובדה שזו דיווחה ביום שני האחרון כי רוסיה פתחה במתקפה הנרחבת שלה בחבל דונבאס, שלה ציפו במשך שבועות. רוסיה, נזכיר, הסיגה מאז תחילת החודש עוד ועוד כוחות מעומק אוקראינה, והחליטה להתמקד בהרחבת שטחי השליטה של המורדים הפרו-רוסיים בחבל דונבאס, בניסיון לרשום הישג צבאי אחרי שורת המפלות שנחלה סביב קייב ואזורים אחרים באוקראינה. היא חימשה והכשירה מחדש את הכוחות הנסוגים, ריכזה עוד ועוד חיילים באזורי דונבאס וחרקוב, ולדברי הממשלה בקייב – שלשום החלה את המתקפה בפועל.
למרות שדי ברור כי הקרבות בקו החזית בדונבאס מתעצמים, ואפילו שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הצהיר כי החל שלב חדש במלחמה, בסוכנות הידיעות AP מציינים כי ישנם פרשנים צבאיים שסבורים כי ייתכן שאותה מתקפה נרחבת טרם התחילה. ג'סטין קראמפ, קצין בריטי לשעבר שכיום משמש כעובד בחברת ייעוץ אסטרטגי, אמר ל-AP כי ייתכן שההצהרות של אוקראינה בדבר תחילת המתקפה הזו הן חלק מניסיון לזרז את משלוחי הנשק מהמערב. "מה שהם מנסים לעשות, אני חושב, הוא למקד את תשומת הלב והמאמצים בכך שהם אומרים, 'תראו, העימות בדונבאס החל'", אמר קראמפ, "זה יוצר לחץ על נאט"ו והאיחוד האירופי".
ב-AP מדווחים כי לפי גורם אמריקני המתקפה בדונבאס החלה "באופן מוגבל", ומתרכזת בעיקר באזור שמדרום-מערב לעיר דונייצק, וכן מדרום לעיר איזיום (שנמצאת במחוז חרקוב, צפונית לדונבאס). גורם בכיר אחר בוושינגטון אמר כי הרוסים שלחו ביממה האחרונה עוד שני גדודים טקטיים – שמורכבים כל אחד מכ-700 עד 800 חיילים רוסים – לתוך שטח אוקראינה. הגורם ציין כי בסך הכול יש כעת לרוסים 78 גדודים כאלו באוקראינה, כולם בדרומה או במזרחה, לעומת 65 גדודים שהיו להם בשבוע שעבר.
מדובר לפי חישוב פשוט בכ-55,000 עד 62,000 חיילים, אולם קשה להעריך מה מספרם של הכוחות בפועל. בנוסף להם, יש לקחת בחשבון שכירי חרב זרים: גורם אירופי אמר אמש שלמתקפה בדונבאס נשלחו בין 10,000 ל-20,000 שכירי חרב זרים מסוריה, לוב ומדינות אחרות. לפי הגורם, הלוחמים הזרים גויסו על-ידי החברה הצבאית הפרטית "ואגנר" ונשלחו לשדה הקרב ללא רכבים משוריינים או כלים כבדים.
לצד הקרבות בקו החזית בדונבאס, גם ההפגזות הרוסיות על ערים אוקראיניות נמשכות ללא הפסקה: אמש דווח על ארבעה הרוגים במתקפות על חרקוב, ועל הרוג אחד לפחות בעיר קראמאטורסק שבאזור דונייצק – עיר שמוקדם יותר החודש ספגה הפצצה קטלנית על תחנת הרכבת שלה, שבה נהרגו יותר מ-50 אזרחים. משרד ההגנה במוסקבה דיווח הבוקר כי גם הלילה ביצע הצבא הרוסי מתקפות על שורה ארוכה של יעדים באוקראינה, ולטענתו הותקפו 1,053 מטרות שונות. הנשיא זלנסקי אמר בנאומו הלילי כי צבא רוסיה "זורק את כל מה שיש לו לשדה הקרב". לדבריו, על אף שבמוסקבה טענו שהם פוגעים במטרות צבאיות בלבד, "הם ממשיכים לכוון לבנייני מגורים ולאזרחים". הוא הוסיף כי "במלחמה הזו הצבא הרוסי רושם עצמו לעולמי עד בספרי ההיסטוריה כצבא הברברי והלא-אנושי ביותר בעולם".
עוד אולטימטום רוסי למתבצרים במריופול
במסגרת הקרבות במזרח מקווה רוסיה להשלים גם את כיבוש עיר הנמל האסטרטגית מריופול, שנמצאת בגבולו הדרומי של חבל דונייצק בדונבאס. למריופול חשיבות אסטרטגית מיוחדת עבור הרוסים, משום שכיבושה יאפשר להם ליצור רצף טריטוריאלי בשליטתם מחצי האי קרים, שסופח לרוסיה כבר ב-2014, אל חבל דונבאס. כיבוש העיר יאפשר לרוסים לשחרר גם כוחות רבים למתקפה שלהם בשאר חלקי החבל.
הלחימה כעת במריופול מתמקדת באזור מפעל המתכות הענקי "אזובסטל", שם מתבצרים אחרוני הלוחמים האוקראינים בעיר – אחרי שרוסיה הכריזה כבר כי כבשה את כל השטחים האורבניים שלה. בשל עמידתם האיתנה של הכוחות המתבצרים בו זכה בימים האחרונים מפעל "אזובסטל" לכינוי "המצודה של מריופול". המפעל שוכן באזור תעשייה המשקיף על ים אזוב, גודלו יותר מ-11 קילומטרים רבועים, והוא כולל בניינים עצומים ומסילות רכבת.
במתקפה על המפעל מסייעים לצבא הרוסי כוחות הבדלנים מחבל דונבאס, ואלו הכריזו אמש כי פתחו בהסתערות עליו. בממשלה האוקראינית טענו כי רוסיה תוקפת את המפעל גם בפצצות חודרות בונקרים. לטענת אוקראינה יותר מ-1,000 אזרחים – בהם נשים וילדים – מסתתרים בבונקרים במנהרות של המפעל. מיכאילו פודוליאק, יועצו של הנשיא זלנסקי, אמר אמש כי "העולם צופה 'אונליין' ברצח של ילדים – וממשיך לשתוק".
הצבא הרוסי קרא מספר פעמים ללוחמים האוקראינים להניח את נשקם, והציב להם שורה של אולטימטומים – אך כולם נדחו עד עתה. אמש הציב משרד ההגנה הרוסי אולטימטום חדש למתבצרים האוקראינים, והודיע שיפתח "מסדרון הומניטרי" לנסיגה מהמפעל החל מהשעה 14:00 (שעון ישראל). מוסקבה מסרה שהצבא הרוסי ינצור את האש בזמן יציאת החיילים האוקראינים מהמפעל.
גם המועד הזה חלף כבר, ונראה שהלוחמים האוקראינים לא קיבלו גם אותו. הבדלנים הפרו-רוסים מסרו זמן קצר לפני השעה 14:00 כי רק חמישה אנשים נכנעו היום במריופול, אחרי שאתמול מסרה רוסיה שאיש לא נענה לקריאה להיכנע. למרות זאת, מהקולות הנשמעים כעת מתוך המפעל נראה שהאוקראינים נערכים כעת לאפשרות של נסיגה. מפקד הבריגדה ה-36 של חיל הנחתים האוקראיני, אחת היחידות שמתבצרות במפעל, פרסם הלילה סרטון בחשבון הפייסבוק שלו שבו קרא למדינות המערב לסייע בחילוץ הלוחמים שלו – והזהיר כיי יתכן שזו תהיה הודעתו האחרונה.
"אנחנו כנראה עומדים בפני הימים האחרונים שלנו, אם לא שעות. לאויב יש עדיפות מספרית של 10 ל-1", אמר הקצין האוקראיני סרהיי וולינה. "אנחנו מפצירים בכל מנהיגי העולם לעזור לנו. אנחנו מבקשים מהם להשתמש בנוהל החילוץ ולקחת אותנו לטריטוריה של מדינה שלישית".
פסגה בירושלים? "שתהיה קודם סיבה"
במריופול עצמה, שנחרבה כמעט לחלוטין אחרי הפגזות והפצצות בלתי פוסקות בחודשיים האחרונים, נצורים עדיין לפחות 100,000 אזרחים. ערב המלחמה התגוררו בה יותר מ-400,000. לטענת האוקראינים מספר התושבים ההרוגים עומד על יותר מ-20,000, אולם קשה לקבל נתונים מדויקים ואמינים מהעיר משום שהתקיפות הרוסיות ממשיכות לחסום את הגישה אליה. הבוקר הודיעה אוקראינה כי הצליחה להשיג "הסכם ראשוני" מול רוסיה לפתיחה של מסדרון הומניטרי לתושבים הנצורים. לדבריה, 90 אוטובוסים יישלחו אליה על מנת לפנות כ-6,000 נשים, ילדים ומבוגרים. הסכמים שכאלו, יש להדגיש, כבר הוכרזו כמה וכמה פעמים בעבר – ולטענת קייב הם נכשלו כיוון שהרוסים המשיכו בהפגזות ובהפצצות.
עוד לפני ההסלמה המחודשת בקרבות, המשא ומתן בין מוסקבה לקייב נקלע למבוי סתום שנמשך כבר שבועות ארוכים. בצהריים התייחס הקרמלין לסוגיה והאשים את קייב במבוי הסתום הזה. לטענת דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, האוקראינים חזרו בהם מהתחייבויות שקיבלו במהלך סבבים קודמים בשיחות, ולדבריו הייתה לכך השפעה שלילית עליהן. הוא הוסיף כי "הכדור נמצא כעת במגרש של קייב", אחרי שרוסיה העבירה לה מסמך דרישות. הוא אמר שמוסקבה מחכה כעת לתגובה. אתמול אמר ראש המשלחת האוקראינית לשיחות כי הוא מתקשה לחזות מתי יתחדש המו"מ.
בדבריו הביע פסקוב סקפטיות באשר לאפשרות שהועלתה בריאיון שהעניק שגריר ישראל במוסקבה, אלכס בן צבי, לסוכנות הידיעות הרוסית TASS: בריאיון נשאל בן צבי על אפשרות שישראל תארח פסגה בירושלים בין זלנסקי לפוטין, והשיב בחיוב. לדבריו, אם הצדדים יסכימו לכך, "יהיה זה לכבוד" עבור ישראל. דובר הקרמלין אמר בתגובה לדברים הללו כי כדי שתהיה פגישה כזו צריכה להיות לכך "סיבה ברורה". יש להדגיש שאף שראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ניסה לתווך בין הצדדים בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, מאז תחילת גל הטרור בישראל הוא חדל מהמאמצים הללו.
האוליגרך הרוסי נגד פוטין: "מלחמה משוגעת, טבח"
בתוך כך, כלי תקשורת בעולם דיווחו הבוקר בהרחבה על התבטאות חריפה ביותר של האוליגרך הרוסי אולג טינקוב, מהיזמים הרוסיים הבולטים ביותר, נגד מה שכינה "המלחמה המשוגעת" באוקראינה. בסרטון שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו טען טינקוב שרובם המוחלט של הרוסים מתנגד למלחמה, ולדבריו צבאה של ארצו, כמו שאר המערכות בה, מקולקל מהיסוד. "הגנרלים התעוררו עם הנגאובר וגילו שיש להם צבא מחורבן. ואיך הצבא יהיה טוב, אם הכול במדינה מחורבן ומלא בנפוטיזם, חנפנות והתרפסות?", תקף. הוא הוסיף כי אין שום יתרון למלחמה, אותה כינה "טבח".
"90% מהרוסים מתנגדים למלחמה הזו! ברור שיש מטומטמים שמציירים Z, אבל 10% מכל מדינה הם מטומטמים", הוסיף טינקוב, תוך שהוא מתייחס לאות הזיהוי של כוחות הצבא הרוסי במלחמה – אות ה-Z שהפכה לסמל עבור אלו שתומכים בפלישה לאוקראינה. בהמשך הסרטון שפרסם עבר טינקוב לדבר באנגלית, ופנה למדינות המערב: "תנו לפוטין מסלול יציאה ברור על מנת להציל את כבודו ולעצור את הטבח. בבקשה, היו יותר רציונליים והומניטריים".
טינקוב, יש להדגיש, לא מתגורר בשנים האחרונות ברוסיה, וכבר הביע בעבר את התנגדותו למלחמה, אולם דבריו כעת חריפים הרבה יותר מהביקורת הקודמת שלו. גם עליו הטילו מדינות המערב סנקציות, ובעוד שלפני הפלישה הרוסית הונו הוערך בכ-4.4 מיליארד דולר, מאז איבד את תואר המיליארדר שלו בעקבות צניחת ערך מניות בנק טינקוף שהקים. לפי "פורבס", הונו מוערך כעת בכ-800 מיליון דולר. בבנק טינקוף הרוסי מסרו כי אין בכוונתם להתייחס למה שכינו "הדעה הפרטית" של מייסד הבנק, והדגישו כי טינקוב כבר לא מקבל החלטות עבורו.
פורסם לראשונה: 12:23, 20.04.22