קומבינת ההגנה מפיטורים בחיל השלישות הצבאית: תלונה שהוגשה למבקר צה"ל ולפרקליטות הצבאית מטעם עורך הדין עידן פסח שמייצג אנשי קבע שפוטרו בגלל צמצומי כוח-אדם בצה"ל, חושפת לכאורה שיטה לא הוגנת ומבאישה - שבה דווקא קצינים ונגדים בחיל משאבי אנוש (השלישות לשעבר) נהנים מחסינות מפני פיטורים.
לפי התלונה, שמגובה במסמכים פנימיים, בחיל המשא"ן דורגו רוב משרתי הקבע בקבוצת הדירוג א', או שהוצמד למעמדם תואר של "בולט לחיוב". במצב שכזה, לא ניתן "לגעת" באיש הקבע כשעולה הצורך לפטר קצינים ונגדים בפריסה שוויונית ככל הניתן בין אגפי וחילות הצבא.
נסביר. לפי המדיניות הרשמית שנקבעה בצה"ל, קצינים ונגדים בכל חיל מחולקים מדי שנה לשלוש קבוצות איכות, בהתאם לטיבם ולפי מפתח קשיח: הטובים ביותר מדורגים בקבוצה א' (30%), החלק הגדול בקבוצת הדירוג הבינונית (60%) ובקבוצה הקטנה (ג') מדורגים 10% מהקצינים מהמשרתים, שמהם יש חוסר שביעות רצון. בנוסף, מפקד ישיר יכול להוסיף לכל משרת מעמד של "בולט לחיוב".
את משרתי הקבע שנמצאים במעמד של קבוצה א', או את אלה שבולטים לחיוב (ויכולים להיות בקבוצה ב' במקביל), לא ניתן לפטר מצה"ל. בכל שנה הצבא מצמצם כוחות בפיטורים רוחביים של מאות עד אלפי אנשים, כשאשתקד למשל פוטרו כ-500 אנשי קבע. בשיא תר"ש גדעון, באמצע העשור הקודם, פוטרו כ-4,000 איש. בשנים האחרונות, לצד הפיטורים השנתיים, צה"ל גם גייס משרתים בתקנים חדשים, בעיקר לתפקידים טכנולוגיים, כך שכמות משרתי הקבע בצה"ל נשמרה סביב ה-40 אלף איש.
לפי סעיף 29 לפקודת מטכ"ל בנושא "סיווג וקידום כוח אדם – חוות דעת תקופתית", מכסת הבולטים לחיוב לא תעלה על 30%. מסמכים פנימיים שהוצגו בתלונה למבקר צה"ל חושפים: שיעור הבולטים לחיוב מקרב משרתי הקבע בתחום משאבי אנוש היה בממוצע פי 2 – כ-60%, בין השנים 2018 עד 2020. בחלוקה לקבוצות דירוג, לפי התלונה, 53% מקציני ונגדי המשא"ן בשנים 2020-2018 דורגו בקבוצה א' ואחוז זניח, של 3%, דורג בקבוצה ג' -כשכל היתר היו בקבוצה ב'. האחוז הנמוך של המשובצים בקבוצה ג' מהווה במספרים מוחלטים מספר חד-ספרתי, כמעט מגוחך, של משרתים.
"עשרות נגדים וקצינים ששוחררו היו אמורים להישאר"
בצה"ל מודים שאכן הייתה חריגה בכמות המדורגים בקבוצה א' בשנים האחרונות מקרב משרתי הקבע שעוסקים במשאבי אנוש, אך לחריגות אלה ניתן אישור מיוחד. לפי גרסת הצבא, המספרים מעט אחרים אך עדיין גבוהים וחורגים לטובה מהמכסות שצה"ל קבע בעצמו: בין השנים 2018 ל-2020, לפי הצבא, 42% מנגדי וקציני משא"ן דורגו בקבוצה א' (חריגה של 12% מהמדיניות), ואכן אחוז בודד שנע בין 1% ל-3% מהמשרתים הללו דורג בקבוצה ג'.
עו"ד עידן פסחבצה"ל טוענים שהגורם שמעניק את מעמד ה"בולט לחיוב" הוא מפקדו הישיר של איש הקבע ולא מפקד החיל, כלומר, מדובר בהמלצה שמאושרת על-ידי גורם כמו מפקד מחלקה באגף תקשוב שבו משרת גם שליש, או לחילופין מפקד חטיבת חי"ר שמעניק את המעמד לשליש חטיבתי או גדודי. בפועל, הדבר לא משנה את העובדה שרוב משרתי המשא"ן מוגנים כך מפיטורים, באופן שיכול להפלות משרתים מחילות אחרים - שמפוטרים מדי שנה בגלל צמצומי סד"כ.
יתרה מזאת – האפליה, לפי התלונה שהוגשה על-ידי עו"ד עידן פסח ממשרד קוזניץ-פסח, היא גם בתוך חיל המשא"ן בעצמו, מאחר שלפי הנתונים בקבוצה ג' של החיל מדורגים בעיקר משרתים שאינם אנשי שלישות, אלא יותר בעלי תפקידים מקצועיים כמו מהנדסים, הנדסאים ואנשי תקשוב ששובצו לשרת בתוך חיל השלישות.
"זו חריגה בוטה וחסרת תקדים מהוראות אכ"א ומפקודות צה"ל המחייבות במשך שנים ארוכות", כתב עו"ד פסח בתלונתו. הוא הוסיף בתגובה ל-ynet: "משרדנו הופתע לגלות כי בניגוד לחילות אחרים בצה"ל, ראה עצמו חיל המשא"ן פטור מקיום החוק והכללים שנקבעו בצה"ל באופן שמפלה לרעה את כלל קציני צה"ל לעומת קציני המשא"ן, שהפכו "מוגנים" מהליכי שחרור ופיטורים. בדיעבד מתברר כי עשרות קציני חיל האוויר, המודיעין והיבשה ששוחררו במהלך שלוש השנים האחרונות היו אמורים להישאר בשירות לו חיל המשא"ן היה מנהל את האירוע בהתאם לדין המחייב".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל משתמש במגוון כלים להערכת המשרתים, וזאת על מנת לתת למשרתים כלי מדיד לשיפור וייעול עבודתם. נדגיש כי כלל הדירוגים החיליים אין בהם כדי למנוע או להביא לפיטורים, אלא הם משמשים ככלי נוסף להערכת המשרתים ביחס לקבוצת השווים להם בחיל".
גורמים צבאיים הוסיפו: "עד שנת 2020 לא חלה חובה כלל לדרג משרתים בדירוג ג'. דירוג הבולטים לחיוב לא נעשה על-ידי החיל שאליו משתייך משרת הקבע, אלא על-ידי מפקד היחידה שבה הוא משרת בתפקידו הנוכחי".
